בחלקים העניים של אפריקה, די במעט טכנולוגיה כדי לשנות את חיי האנשים - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחלקים העניים של אפריקה, די במעט טכנולוגיה כדי לשנות את חיי האנשים

אפריקה נמצאת בתקופה של שינויים טכנולוגיים, המשפרים את הבריאות והחינוך, מאפשרים תשלום באמצעות הטלפון הנייד ואף מפחיתים את רמות העוני ■ יש לדאוג לכך שליותר אפריקאים תהיה גישה לחשמל, לטלפון ולאינטרנט - כדי ליצור התקדמות אמיתית ביבשת

תגובות
בית ספר בקניה. הפרטת בתי הספר איפשרה הכנסה של עזרים דיגיטליים וטכנולוגיים
רויטרס

בטיסה צפונה מבנגי, עיר הבירה של הרפובליקה המרכז אפריקאית (CAR), אפשר לראות למטה את המדינה שנהפכה לגיהינום. המסוק של האו"ם טס מעל קילומטרים של אדמה ריקה, ירוקה ופורייה. לאחר רצף עימותים בלתי־נגמר, כמעט כל התושבים נמלטו למחנות הפליטים שעליהם שומר האו"ם.

יש סיבות רבות לכך שהרפובליקה נמצאת במצב עגום כל כך, ואחת העיקריות שבהן היא שזאת מדינה מרוחקת שאין לה כמעט קשר לעולם החיצון. אפילו רעיונות נאבקים כדי להיכנס לגבולותיה. אינטרנט מהיר וקליטה של טלפונים סלולריים זמינים רק בעיר הבירה וסביבה. שיעור גדול מתושבי המדינה הם אנאלפביתים. בקיצור, מדינה שהטכנולוגיה דילגה מעליה.

עם זאת, הרפובליקה המרכז אפריקאית היא יוצאת דופן. בשאר האזור של אפריקה שמדרום לסהרה, המדינות נמצאות על סף שינוי המונע על ידי טכנולוגיה. השינוי כבר מתחיל לגרום לאנשים להיות בריאים יותר, מבוססים יותר ובעלי חינוך טוב יותר — בקצב שעד לאחרונה נראה דמיוני.

טעימה ראשונה מהאפשרויות החדשות האלה היתה כשהטלפונים הסלולריים כבשו את היבשת לפני כעשור. בתוך שנים ספורות מאות מיליוני אנשים יכלו להתקשר ולשלוח הודעות בפעם הראשונה, תוך עקיפת חברות טלפון מונופוליסטיות בבעלות המדינה, שנתנו ללקוחות שלהן להמתין עד בוש לקווי טלפון נייחים. המכשירים הניידים, שזינקו מעל טכנולוגיות ומודלים עסקיים מיושנים, איפשרו גם התפתחויות נוספות.

הודות ל–M–Pesa, שירות המאפשר לאנשים לשלוח כסף באמצעות הטלפון הנייד, לכל מי שהיה טלפון היה גם למעשה חשבון בנק בכיס שלו. מכיוון שעלות העסקות באמצעות המובייל היתה נמוכה יותר, הוסרו חסמים שאיפשרו חדשנות בתחומים שונים. הבנקים יכלו להעריך במהירות סיכוני אשראי, חברות ביטוח מכרו ביטוח חיים וביטוח רפואי ליחידים וחברות אנרגיה חדשות התחילו למכור חשמל ליום או לשבוע.

המצאה בהשפעה אפריקאית

טלפונים ניידים של חברה ניגרית
בלומברג

חלק מהחידושים האלה נובע מחממות ההיי־טק המשגשגות שצצות לרוחבה של אפריקה, אבל עיקר הטכנולוגיה שמשנה את היבשת מגיע ממקום אחר. הסמארטפונים ב–50 דולר, שעליהם מותקנות אפליקציות המחברות בין מוניות־אופנוע ללקוחות ברואנדה, מקורם בסין. הטכנולוגיות האלה משולבות באפריקה לעתים קרובות בדרכים חדשות כדי לפתור את הבעיות הייחודיות שלה. כך, אם אתם רוצים להזמין מראש משאית כדי לשנע את הפרה שלכם, או אמבולנס כדי להגיע לבית חולים, סביר להניח שתפנו לסטארט־אפ אפריקאי.

כדוגמה מתחום הרפואה קחו את דוגבה כריס ניאן, שנולד בליבריה והתחנך בגרמניה. את רוב שנות הקריירה שלו העביר בארה"ב, בפיתוח בדיקות למחלות מזהמות. מאז שחזר לליבריה לאחר מגפת האבולה ב–2014–2015, הוא עובד עם מדענים במדינה ובארה"ב על מכשיר המופעל באמצעות סוללות ומספק בדיקה זולה ומהירה לשישה זיהומים בו־זמנית. באפריקה — בניגוד לעולם העשיר — מטופלים רבים סובלים מכמה מחלות במקביל כמו מלריה, קדחת צהובה ו–HIV.

המכשיר שהמציא ניאן הוא "המצאה בהשפעת אפריקה", הוא אומר. "אנחנו נאלצים להיות בעלי כושר המצאה כדי להצליח לשלוט במצבנו".

הרבה מהכסף שמגיע לטכנולוגיה האפריקאית אינו מפילנתרופיה אלא ממשקיעים שמחפשים תשואות אטרקטיביות. ב–2016, חברות טכנולוגיה אפריקאיות גייסו סכום שיא של 367 מיליון דולר. זה אמנם סכום פעוט בהשוואה לסטנדרטים של עמק הסיליקון, אבל הוא עוזר לתמרץ הקמה של חברות כמו פלטרווייב (Flutterwave), חברת תשלומים ניגרית, או זיפליין (Zipline), המשתמשת ברחפנים כדי לשנע דם למרפאות ברואנדה.

לטיעון כי אפריקה תוכל לסגור פערים עם המערב באמצעות יכולות טכנולוגיות יש מבקרים רבים. ראשית, מאות מיליוני אפריקאים עדיין חיים ללא חשמל או מי שתייה בטוחים, וודאי שללא טלפונים או אינטרנט. השחיתות נפוצה, ויותר מדי כלכלות מסתמכות על יצוא סחורות. מחירי הסחורות הנמוכים של 2016 היו אחראים באופן חלקי להאטה בצמיחה הכלכלית באפריקה שמדרום לסהרה לממוצע של 1.4% — הקצב האטי ביותר זה יותר משני עשורים. מכיוון שהאוכלוסייה צומחת בכ–3% מדי שנה, בממוצע, אנשים נהיו עניים יותר ב–2016.

בנוסף, הטכנולוגיה מתקדמת באפריקה לאט הרבה יותר מבעולם העשיר, כך שהפער מתרחב והולך בשנים האחרונות. יש גם פער של ידע והשכלה. אם מערכת החינוך אינה מסוגלת להכין את הצעירים למשרות בכלכלת היי־טק, אפריקה עלולה להישאר אפילו יותר מאחור.

M–Pesa, שירות המאפשר לאנשים לשלוח כסף באמצעות הטלפון הנייד
בלומברג

לפטופ לכל מורה

בית ספר בעיר מפיג'י שליד קמפלה, בירת אוגנדה, מוכיח כי טכנולוגיה יכולה להפוך את ההוראה לאפקטיבית יותר. בית הספר, שמנוהל על ידי ברידג' אינטרנשיונל אקדמיס, מייצג את הניסיון הנועז והגדול ביותר עד כה לשיפור ההוראה במדינות עניות באמצעות שימוש בטכנולוגיה על ידי המורים.

כל מורה עובד עם לפטופ שעליו שיעורים מתוסרטים. זה מאפשר למורה הראשי וגם לצוות בברידג' לעקוב אחר ההתקדמות של כל כיתה. אפשר לראות מיד אם מורים מפגרים בהעברת השיעורים או אינם מופיעים לעבודה.

ב–2016 ליבריה העניקה את הניהול ב–93 בתי ספר לכמה מפעילים פרטיים, ובהם ברידג'. מחקר שנערך לאחר מכן הראה כי הילדים בבתי הספר של ברידג' למדו בשנה אחת מה שעמיתיהם בבתי הספר האחרים למדו בשנתיים.

חברות אחרות מתנסות בשימוש בטכנולוגיה על ידי התלמידים ולא המורים. בקצה התחתון של סקלת המחיר נמצאת אנזה אדיוקיישן, חברה קנייתית המאפשרת לתלמידיה לשנן ולעשות מבחני דמה באמצעות הודעות טקסט במכשירים סלולריים בסיסיים. בקצה השני נמצאות יוזמות כמו קיו קיט, הכוללת טאבלטים לשימוש הילדים בכיתה.

רוב היוזמות האלה הן חדשות, ולכן יש מעט מאוד מידע על האפקטיביות שלהן. אבל יש סימנים מעודדים לכך שגם התערבות בקנה מידה קטן יכולה לחולל שינוי גדול. מחקר על השכלת מבוגרים ב–160 כפרים בניז'ר, שכתבו ג'ני אקר מאוניברסיטת טופטס במסצ'וסטס וכריסטופר קסול מאוניברסיטת אוטווה, בחן אם שיחות טלפון שבועיות מחוקרים למורים ולתלמידים ישפרו את איכות הלמידה. באופן מרשים, נראה שהשיחות האלה גרמו לעלייה ניכרת בציוני התלמידים.

זה אינו רק תהליך שמתחיל מלמעלה, שבו אנשים עם טכנולוגיה כופים אותה על אחרים. כאשר יש אפשרויות טכנולוגיות, רבים באפריקה תופסים אותן בשתי ידיים. במרכז טכנולוגי בלאגוס, ניגריה, צעירים נלהבים מתרגלים כישורי תכנות שרבים מהם למדו באמצעות פורטלים ברשת כמו אודסיטי (Udacity) או באמצעות צפייה בסרטוני יוטיוב.

ז'אן קלוד בסטוס — שנותן את חסותו לפרס חדשנות באפריקה וגם למרכז טכנולוגי בשכונות העוני של לואנדה, אנגולה — נזכר כיצד נבהל כשהביא למרכז את מדפסת התלת־ממד הראשונה, וגילה כי הצעירים במקום פירקו אותה מיד. "הם פירקו אותה, ואז הרכיבו אותה בחזרה, ואז עשו זאת שוב. עכשיו אם משהו מתקלקל הם מתקנים אותה כאילו היתה אופנוע או מכונית", הוא מספר.

להצטברות של הטכנולוגיה החדשה עשויה להיות השפעה גדולה על אפריקה. היא יכול לעזור לפתור כמה מהבעיות הגדולות ביותר של היבשת — כמו מערכת חינוך חלשה, מחלות רבות, תשתיות הרוסות ופריון עבודה נמוך בחוות ובמפעלים.

מה שהפך את הטלפונים הניידים לחשובים הרבה יותר באפריקה מאשר בעולם העשיר הוא שעבור מאות מיליוני אנשים זו היתה הצורה הראשונה והיחידה של טלקומוניקציה.

האם השינויים הטכנולוגיים האלה יהיו מספיקים כדי לסגור את פער ההכנסות העצום עם העולם העשיר? הדבר הראשון שצריך לקרות הוא שאנשים באפריקה יקבלו גישה רחבה לצרכים טכנולוגיים בסיסיים כמו חשמל, טלפונים וחיבור לאינטרנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#