"אם אתם רוצים דמי ניהול נמוכים - אל תשקיעו בקרנות הנאמנות שלי" - בעולם - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם אתם רוצים דמי ניהול נמוכים - אל תשקיעו בקרנות הנאמנות שלי"

רונלד ברון יודע שדמי הניהול שקרנות הנאמנות שלו גובות גבוהים משמעותית מקרנות אחרות - אך מצדיק אותם בכישוריו ובניסיונו

7תגובות
המיליארדר רונלד ברון
Louis Lanzano / Bloomberg News

המשקיע המיליארדר רונלד ברון הסתובב כמו אב גאה בפסטיבל המשקיעים השנתי שלו בנובמבר, כשהמנכ"לים של החברות האהובות עליו ביותר הסבירו איך הורדת מחירים תרמה לרווחיהן. אבל אז משקיעה באחת מקרנות הנאמנות שלו עשתה השוואה מביכה. "סלחו לי — שוואב גובה דמי ניהול נמוכים מאוד", אמרה האישה, אחרי מצגת של וולטר בטינגר השני, מנכ"ל הברוקרית צ'רלס שוואב. "שיהיה לו בהצלחה, אבל אף אחד לא אמר אף פעם שדמי הניהול של ברון נמוכים".

ועוד איך. קרנות הנאמנות של ברון גובות דמי ניהול מהגבוהים ביותר בשוק, והם נותרו יציבים למרות משיכתם של טריליון דולר מקרנות נאמנות מסורתיות לטובת מתחרות זולות ובעלות ביצועים טובים יותר, שעוקבות אחר מגוון מדדים וסגנונות השקעה.

בכלכלה עולמית שבה תחרות ותמחור זול נוסח אמזון מאלצים חברות לתת מענה ללקוחות בעלי מודעות למחירים, תעשיית קרנות הנאמנות היא חריגה. דמי הניהול על רוב קרנות הנאמנות האקטיביות, שמאחסנות את חסכונות הפנסיה ונכסים אחרים של מיליוני אמריקאים, בקושי זזו. את כל הסיבות לכך — דירקטוריונים שקטים, משקיעים שאננים וחוסר נכונות כללית לשרוף את אחד מסירי הבשר הרותחים בהיסטוריה הפיננסית — אפשר לראות במשפחת הקרנות של ברון.

קבוצת הקרנות ברון מנהלת נכסים בשווי 26.4 מיליארד דולר בשמם של מאות אלפי משקיעים קטנים וגדולים. ברון, משקיע בסגנון מיושן, זכה לתהילה בשנות ה–90 ובעשור שעבר בזכות ההימורים המוצלחים שלו על חברות קטנות. אבל בשנים האחרונות הקרנות שלו קרטעו. ב–2014–2016, קרן הדגל ברון גרואת' השתרכה מאחורי מדד S&P 500 ב–7% בממוצע. ב–2017 הביצועים השתפרו: היא עלתה ב–27%, לעומת עלייה של 19% ב–S&P 500.

13 הקרנות של ברון גובות דמי ניהול גבוהים ב–54% מהממוצע בתעשייה — והרבה מעל למה שתעודת סל דומה היתה גובה. בנובמבר הוריד ברון את דמי הניהול על שלוש מהקרנות הקטנות יותר שלו, אבל קרן ברון גרואת' הגדולה יותר, שמנהלת נכסים בשווי 6.3 מיליארד דולר, עדיין גובה דמי ניהול של 1.3%. לפי מורנינגסטאר, רמה גבוהה בשליש מדמי הניהול החציוניים של קרנות דומות. מאז 2010, משקיעים משכו יותר מ–5 מיליארד דולר מקרן גרואת', אבל רבים נשארו.

ברון, 74, מוכר בעיקר בזכות ועידת ההשקעות השנתית שלו, שהתקיימה בנובמבר בניו יורק זו השנה ה–26. האירוע הזה, שבו משולבות הופעות של מוזיקאים וקומיקאים ומגיעים אליו בכל שנה 5,000 משקיעים, הוא שיר הלל לקפיטליזם האמריקאי. בוועידה האחרונה, כשהשווקים הגיעו לשיאים חדשים, המשקיעים היו מרוצים, אבל עכשיו הם חוששים. "דמי הניהול גבוהים מאוד", אמר אחד מהם לחברו כשיצאו ממופע של כריס רוק. "צריך שהשוק ממש יעלה כדי להצליח".

אפילו נאמניו הוותיקים של ברון מודים שהם משלמים ביוקר. "לא הייתי אומר שהביצועים מצדיקים את דמי הניהול", אמר בארי אדלמן, פנסיונר מלאס וגאס שמשקיע אצל ברון כבר 20 שנה. "אבל אני מעריך את האופן שבו הם מבדלים את עצמם מהמתחרים". כשהמשקיעה שאלה את ברון מדוע דמי הניהול גבוהים כל כך ביחס לאלה של שוואב, אפשר היה ללמוד הרבה מתגובתו של הקהל: צחוק רועם של הזדהות — ומחיאות כפיים.

ברון סופג ביקורת כבר שנים על יוקר ההשקעה אצלו. "הם תמיד יהיו יקרים", אמר כריסטופר פרנץ, אנליסט במורנינגסטאר, שלא נותן לקרן את הציון המרבי בגלל דמי הניהול הגבוהים.

ברון אינו מתנצל על כך. הוא טוען כי הכישורים והניסיון שלו — והמשימה המפרכת של חקר חברות צמיחה קטנות — מצדיקים את העמלות. "מאז ההקמה, 98% מהקרנות שלי הכו את המדדים", אמר בראיון. "אם אתם רוצים את דמי הניהול הנמוכים ביותר, אתם לא צריכים להשקיע אצלנו. אבל אם אתם רוצים להמר על מניות צמיחה אמריקאיות, אתם יכולים להכפיל את הכסף שלכם בתוך עשר שנים", הוסיף. ברון בדרך כלל דבק בבחירות שלו במשך עשורים.

אף שהשנה האחרונה היתה טובה, בטווח הארוך יותר, ביצועי הקרנות לא היו טובים במיוחד. בחמש השנים האחרונות עלתה ברון גרואת' ב–13%, אבל iShares Russell 2000 גרואת', תעודת סל שעוקבת אחר מדד המניות המועדף על ברון, עלתה ב–15%, ונושאת דמי ניהול של 0.24% בלבד — חלקיק קטן ממה שברון גובה.

ברון מאמין שהמדד האמיתי להצלחה שלו הוא הביצועים מאז הושקה הקרן ב–1994. השקעה של 10,000 דולר בקרן המרכזית אז שווה 163 אלף דולר כיום, לפי נתוני ברון — לעומת 58 אלף דולר בתעודת הסל שעוקבת אחר ראסל ו–85 אלף על S&P 500.

לנאמנים אין עניין לדאוג למשקיעים

הקרנות של ברון אינן היחידות שמסרבות להוריד דמי ניהול. למעשה, דמי הניהול הממוצעים של 2,000 קרנות נאמנות אקטיביות בשלוש השנים האחרונות נשארו 0.84% מהנכסים, לפי מורנינגסטאר. חלקן, כמו קפיטל גרופ ופידליטי, הבינו את המסר והורידו את דמי הניהול לאורך התקופה הזאת.

מומחים בתעשייה אומרים כי יש כמה סיבות לכך שדמי הניהול של קרנות נאמנות אקטיביות לא נכנעו למגמות התמחור הרחבות יותר. הראשונה היא הכוח שלהן: אף שיותר מטריליון דולר עזבו את הקרנות היקרות לטובת מתחרות פסיביות, עדיין נותרו בהן 10 טריליון דולר, שמייצרים 100 מיליארד דולר בדמי ניהול לחברות ניהול הקרנות, מה שמעיד על כך שהן אינן צריכות להוריד דמי ניהול כדי לשמר נכסים. למשקיעים — אפילו המתוחכמים שבהם — קשה לפעמים להבין את דמי הניהול שהם משלמים בגלל ריבוי סוגי הנכסים של הקרנות והמבנים המשתנים.

סיבה נוספת ליוקר, לדברי מומחים, היא פיקוח רופף מדי. על כל קרן מפקחת מועצת נאמנים — שילוב של מנהלים מחברת הקרנות וגורמים עצמאיים בעיקר, שחייבים לדאוג על פי החוק לאינטרסים של המשקיעים. האם הם באמת עושים זאת? בכמה תביעות שהוגשו נגד חברות השקעה גדולות, כולל Axa, בלקרוק ופימקו, טוענים התובעים כי הנאמנים אינם דוחפים חזק מספיק להורדה של דמי הניהול. בלקרוק טוענת כי התביעה חסרת בסיס.

בקבוצת ברון, הפיקוח על דמי הניהול מורכב, ולו רק משום שברון, בעל המניות הגדול ביותר בחברה ומנהל הקרן הגדולה ביותר, הוא בעל תמריץ להשאיר את דמי הניהול גבוהים. בנוסף לשכר והבונוסים שלו, שתלויים בין היתר בביצועים, הוא מקבל תגמול בהתבסס על שיעור דמי הניהול של הקרנות, לפי מסמכים רגולטוריים. זה חריג למדי. בחברות קרנות אחרות, חבילות השכר מתגמלות מנהלים על כך שהם מכים את המדדים, ולא על גביית העמלות.

ויליאם בירדתיסטל, לשעבר עורך דין של קרנות נאמנות שכתב ספר הבוחן את התעשייה, טען כי אחת הסיבות לכך שדירקטוריונים של קרנות אינם לוחצים להורדת דמי הניהול היא שהנאמנים רוחשים אהדה לחברה שגייסה אותם ומשלמת להם שכר. לעתים קרובות, הם יושבים במועצה במשך כמה עשורים, אף שאין להם ניסיון פיננסי.

מי שמרוויח מכך בבירור הוא ברון. "ב–1970 השווי שלי היה מינוס 15 אלף דולר", אמר בראיון. "כיום לילדים שלי יש יותר מ–670 מיליון דולר מושקעים בקרנות שלנו". לפי "פורבס", הוא מחזיק בקצת יותר מ–2 מיליארד דולר, והוא אינו מצניע זאת. המשרד של ברון בבניין ג'נרל מוטורס במנהטן הוא מוזיאון לגביעים וחפצים יקרים — מציורים של אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין עד לכיסא הנדנדה של קנדי. ב–2007 הוא קנה ב–150 מיליון דולר אחוזה במזרח המפטון.

"אנחנו משקיעים באנשים"

פילוסופיית ההשקעות של ברון, שבטווח הארוך המניות שהוא בוחר ימשיכו להכפיל את עצמן, נובעת מהאופטימיות חסרת המנוח שהוא מייחס למזלו הטוב. ברון, נכדם של מהגרים מפולין ורוסיה, גדל באסבורי פארק שבניו ג'רזי, ומגיל צעיר נאלץ לעבוד. הוא נשר מלימודי משפטים, וב–1982, אחרי תקופה שבה עבד כאנליסט בוול סטריט, הוא הקים חברת השקעות משלו. העיתוי שלו היה מושלם. היתה זו תחילתו של שוק פרי, והוא פיתח מומחיות לבחירת חברות קטנות שיצמחו להיות גדולות כמו צ'רלס שוואב, וייל מנג'מנט קמפני וטסלה.

ההצלחה הפכה את ברון לפרשן קבוע בטלוויזיה, והוא יצר לעצמו תדמית של המשקיע לטווח הארוך ביותר, לאחר שהחזיק בפוזיציות במשך עשורים. ב–2015 הגיעו הנכסים בניהולו לשיא של 28 מיליארד דולר.

ברון מטפח קשרים קרובים עם משקיעיו, ורבים מהם אתו מתחילת הדרך. המכתבים שלו למשקיעים עשירים בפרטים אישיים לצד השקפותיו על השוק. אבל כנס המשקיעים השנתי, שהוא מממן מכיסו, הוא שמגדיר אותו. על הבמה, הוא התגאה בכסף שהמנכ"לים של החברות בתיק שלו עשו בעבור בעלי המניות של ברון. הוא שב והדגיש: "אנחנו משקיעים באנשים", ואמר כי הוא מתייחס להנהלה כאל משפחה. כשהאירוע הסתיים, הקהל זרם החוצה מלינקולן סנטר אל הקור הניו יורקי. ברון, ללא מעיל, בירך את המשקיעים מחוץ לאולם. הוא חיבק ונישק חברים ותיקים והצטלם עם חדשים. אף אחד לא התלונן על דמי הניהול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#