איש הפרסום המצליח שחלה בסוכרת חושף: כך משכנעים אותנו לאכול יותר סוכר וג'אנק פוד - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איש הפרסום המצליח שחלה בסוכרת חושף: כך משכנעים אותנו לאכול יותר סוכר וג'אנק פוד

דן פרקר, איש פרסום מצליח שחלה בסוכרת, החליט לעבור צד – ולחשוף את הדרכים שבהן משכנעים אותנו לאכול יותר סוכר וג'אנק פוד

19תגובות
ג'אנק פוד

מנהל לשעבר בתחום הפרסום, שבמשך שני עשורים עבד עם תאגידי מזון גדולים, חשף כיצד הם פועלים כדי לשכנע אותנו לאכול יותר סוכר וג'אנק פוד למרות מגפת משקל היתר.

דן פרקר, שהיה איש פרסום מצליח שהרוויח את לחמו באמצעות פרסום של קוקה קולה ומקדונלדס, אמר ל"גרדיאן" בראיון הראשון שלו כי "אני חושב שמה שתעשיית המזון עושה כיום יקבע איפה היא תהיה בעתיד. אם הם מתנהגת כמו תעשיית הטבק, בסופו של דבר היא תקבל יחס כמו שתעשיית הטבק מקבלת. ואני חושב שהיא מתנהגת כמו תעשיית הטבק".  

אודרי הפבורן מפרסמת שוקולד - דלג
אודרי הפבורן מפרסמת שוקולדיוטיוב

חייו של פרקר השתנו לאחר שאובחן עם סוכרת סוג 2, המחלה שהרגה את אבא שלו. ברגע של הארה הוא הבין כי הוא יכול להציל חיים של אנשים בכך שישתמש בכישורים שלו לעזור בריסון אכילה של ג'אנק פוד.

פרקר ייסד ארגון ללא כוונות רווח שנקרא ליבינג לאוד (Living Loud), והביא לשם עמיתים נוספים מתחום השיווק והפרסום. בשנה הראשונה לקיומו, הארגון סייע לגופים שנלחמים בהשמנת היתר, כמו ג'יימי אוליבר פאונדיישן, להבין את התעשייה ולשווק את המסרים שלהם.

לדבריו, אין טעם לבקש מהתעשייה, הסופרמרקטים וסוכנויות הפרסום להגביל את עצמם. הממשלה צריכה להטיל עליהם מגבלות. פרקר מביא דוגמה: היצרנים בבריטניה הקטינו את הגודל של חטיפי השוקולד, אבל הם לא הורידו את המחיר. "זה גרם לאנשים לכעוס", הוא אומר. והתוצאה היתה שהם קנו את החטיף הגדול יותר, משום שהוא נותן יותר תמורה לכסף. כעת, התעשייה מפרסמת חטיפים בגודל משפחתי כמשהו שאדם אחד יכול לאכול.

הנתונים שפירסם "גרוסר מגזין" מראים כי מכירות של חטיף שוקולד רגיל ירדו ב-2016 ב-5% ל-130 מיליון ליש"ט, בעוד שמכירות של חטיפי שוקולד גדולים עלו ב-7.6% ל-420 מיליון ליש"ט. "מה שקורה הוא מעבר מאסיבי מהחטיף היחיד לחטיף הגדול", אומר פרקר.

חברות השוקולד בבריטניה מקדמות את העניין הזה באמצעות פרסומות. למשל, הפרסומת שבה דמותה המשוחזרת של השחקנית אודרי הפבורן מחליטה לשבת במושב האחורי ברכב של מעריץ נאה, כדי לאכול טבלת שוקולד גדולה בעצמה.

פרקר אובחן עם סוכרת מסוג 2 לפני ארבע שנים, תוצאה של השמנת יתר ושעות עבודה ארוכות בישיבה. "סגרתי את העסק שלי והחלטתי לעשות משהו לגבי המצב שלי. הרגשתי צורך לגאול את עצמי באיזו צורה, אבל הרגשתי גם עצבות על כך שהסבל שנגרם למשפחה שלי יכול היה להימנע", אמר.

הוא הצליח לרסן את הסוכרת באמצעות דיאטה נוקשה ועם עזרתו של ד"ר דיוויד קוואן, שעמו יש לו כיום מיזם עסקי, שמציע תוכנית שנקראת "תפנית לסוכרת". היה רגע שבו הבין כי הוא יכול להיות חלק מהפתרון. "אם רוצים להפחית את רמת השמנת היתר, הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מה אנשים מכניסים לפה. ואף אחד לא יודע יותר למה אנשים מכניסים לפה את מה שהם מכניסים – האנשים שיושבים סביב השולחן ושותים קוקה קולה, אוכלים מקדונלדס, והחברות האלה.

"אני ישבתי סביב השולחן הזה. וקיבלתי הרבה כסף משום שהייתי טוב בזה. ולכן הבנתי פתאום שיש לי חשק אדיר לעשות משהו בנושא, ואני יכול להיות חלק מהפתרון".

תעשיית המזון נמצאת בצומת דרכים, אומר פרקר. "אם היא תמשיך לחשוב ולהגיד שהיא נהדרת ואין שום בעיה, בסופו של דבר דעת הקהל תתהפך, ותהיה הרבה רגולציה לרעתה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#