בהונג קונג האופטימיות חוגגת

בניגוד לארה"ב, בהונג קונג עושים עסקים, ובגדול

יוני סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוני סער

לאחר שאת שיא המשבר עברתי באירופה הגוססת, אני מופתע לגלות שההרס והפחד אינם נפוצים בכל מדינות העולם.

זה עתה חזרתי מהונג קונג, כחלק ממסע "ניו-יורק-לונ-קונג" שלי, אליו יצאתי כדי לבחון את המצב הכלכלי בשלוש בירות הפיננסים של העולם, שנה לאחר קריסת ליהמן ברדרס שכמעט הובילה לקריסה כוללת של עולם העסקים.

בזמן שבלונדון המצב הוא "ייתכן שנעשה", ובניו יורק המצב הוא "נוכל לעשות", המצב בהונג קונג הוא "נעשה - ויפה שעה אחת קודם".

כדי להיווכח בכך, מספיקה נסיעה מנמל התעופה למרכז העיר. הרכבת המובילה מנמל התעופה בהונג קונג מהווה דוגמה מעולה לאופן שבו תחבורה ציבורית צריכה להיות: מהירה, נוחה וזולה. השוו זאת לרכבת מנמל התעופה JFK לג'קסון הייטס בקווינס, או לרכבת היעילה אך יקרה לנמל התעופה היתרו.

בהונג קונג, נמשכים פרויקטי השקעות גדולים - מהרחבת הנמל הימי ועד שיפוצי בתי מלון שעדיין לא הושלמו. מובן שהפעילות בעיר אינה חזקה כמו בימים העליזים שלפני שנתיים, אך הפרויקטים בתחום הבנייה רק הושהו, ולא בוטלו.

הגעתי לכאן יומיים לאחר שהונג קונג הודיעה כי הצמיחה הכלכלית ברבעון השני הגיע ל-3%. הונג קונג אינה לבדה. סינגפור ודרום קוריאה הודיעו גם הן על גידול כלכלי מרשים. לא קשה למצוא את הסיבות לכך. סין צפויה לצמוח בסביבות שמונה עד תשעה אחוזים.

אמת, מספר אנשי העסקים הזרים המגיעים לעיר ירד בחדות. קאתאי פאסיפיק קיצצה את מספר הטיסות לאירופה, פיטרה עובדים ומקווה להקטין את הפסדיה העתידיים. בדומה לכל חברות התעופה הבינלאומיות, אין הרבה סיבות למסיבות אם אתם מחזיקים במספר גדול של מטוסים גדולים, יקרים וצמאים.

אך קורה כאן משהו אחר, משהו שמעבר למספרים. יש כאן עדיין אופטימיות שלא מצאתי בשום מקום אחר במסע שלי השנה. למרות העלייה בשיעור האבטלה בהונג קונג, מחירי הנכסים זינקו בחזרה במפתיע בשיעור חד. ראיתי דירות יוקרה שנמכרות ב-40 מיליון דולר - אותו תג מחיר שהיה עליהן לפני שנתיים.

מה שמביא להתחדשות זאת הם ה"מזומנים החמים" - כלומר הכסף שמגיע מסין. ה"מזומנים החמים" נובעים מעודפי הסחר הגדולים של סין או מחלחלים מתוכנית התמריצים הפיסקלית העצומה במדינה. הכסף מציף את כלכלת הונג קונג כולה, ויוצר בועות בנכסים ועיוותים בשוק.

הונג קונג תמיד תהיה מקום מיוחד. בתקופת השלטון הבריטי היא היתה חלון האימפריה הבריטית אל אסיה. כעת היא חלק מסין, והיא משמשת כחלון האימפריה הסינית אל המערב. הונג קונג שרדה בזכות היותה "באמצע" - מה שעודד השקעות, סחר ועסקים.

מנהל עסקי בכיר סיכם זאת באומרו שבהונג קונג צריך לחשוב מהר ולפעול מהר יותר. תמיד יש עסקות שאפשר לעשות. אחרי חורף של סבל, בלגן וביש מזל פיננסי, היתה זאת הקלה לברוח למקום שבו השאלה היחידה שאנשים שואלים היא: "כמה?". כעת מועדות פניי לניו יורק, כדי לראות כיצד עבר התפוח הגדול את המיתון הגדול, שנה לאחר שהכל קפא.

קווסט הוא הפרשן הכלכלי של CNN. תוכניתו, "Quest Means Business", משודרת מדי ערב ב-21:00 שעון ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker