לאיראנים נמאס: יוקר המחיה ו-40% אבטלת צעירים שהוציאו את האזרחים לרחובות - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאיראנים נמאס: יוקר המחיה ו-40% אבטלת צעירים שהוציאו את האזרחים לרחובות

האכזבה מההתאוששות האיטית של הכלכלה האיראנית לאחר הסרת הסנקציות, העלאות המסים וההשקעה המופרזת במעורבות צבאית ובמימון טרור - הובילו לגל של מחאות נגד המשטר ברחבי המדינה ■ "המצוקה הכלכלית יוצרת פוטנציאל לאיום חמור על יציבות המשטר"

8תגובות
הפגנות נגד השלטון בטהרן עקב המצב הכלכלי במדינה, אתמול
/אי־פי

דבר טוב אחד קרה לכלכלת איראן בשנה החולפת: מחיר הנפט המשיך לעלות. אולם העובדה שכלכלת איראן תלויה כל כך במשאב הזה היתה לרועץ לכל אותם אזרחים וצרכנים שאינם עובדים במגזר הנפט. 40% מהצעירים באיראן מובטלים, רפורמות כלכליות שהבטיחו להניע את הכלכלה קדימה נכשלו והמטבע פוחת — באופן שהקפיץ את יוקר המחיה.

השחיתות פושה, חלקים גדולים בכלכלה נשלטים על ידי הממשלה, ומוצרי יסוד מתייקרים באופן פתאומי מסיבות שונות. מצב זה הביא לכך שלמרות משטר בעל אגרוף ברזל ונכונות לירות במפגינים, פרצה מחאה חברתית שהחלה בעיר משהד והתפשטה לרחבי המדינה. בהפגנות נשמעו גם קריאות "מוות לרוחאני", נשיא איראן.

מדיווחים בתקשורת העולמית עולה כי חלק מההפגנות אורגנו על ידי שמרנים ויריבים פוליטיים של רוחאני — אולם אין ספק שאופי ההפגנות והמפגינים חרג מהכוונה המקורית, עם קריאות לממשל להפסיק להתערב בסוריה ובעזה, לא להשקיע הון רב במעורבות צבאית ובמימון טרור, ולדאוג במקום זאת לאוכלוסייה המקומית. בשבת כבר אורגנו עצרות תמיכה בממשל, אליהן הגיעו עשרות אלפי אנשים.

מחאות כלכליות אינן נדירות באיראן — אולם הפעם הן לא התמקדו בטהרן, והשתתף בהן מגוון רחב של אנשים. "אם ב–2009 אלה היו בעיקר הפגנות של צעירים בני מעמד הביניים המסורתי — הפעם אנחנו רואים גם השתתפות של מגזרים אחרים, כמו פועלים, וזה חשוב מאוד. אם מעמד הביניים המשכיל והסטודנטים הרבים בטהרן יצטרפו להפגנות — זה בהחלט יכול להביא להרחבה משמעותית במחאה", טוען ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב ומהפורום לחשיבה אזורית. כלי תקשורת המקושרים למשטר דיווחו על מעצרם של עשרות אנשים שקראו להתארגנות מחאה במדיה החברתית.

"זהו היקף חריג של הפגנות ביחס להפגנות על רקע כלכלי בשנים האחרונות באיראן, בעיקר סביב האבטלה, קריסת קרנות הפנסיה, יוקר המחיה והשכר במגזר הציבורי. החריגה היא גם בכמות — אלפי מפגינים בכל אחת מההפגנות בערים המרכזיות — אבל בעיקר בפרישה הגאוגרפית", מוסיף צימט.

התקציב החדש הצית את גל ההפגנות

בתחילת החודש הציג השלטון תקציב חדש, שהפך לשיחת היום בטלגרם, הרשת החברתית המוצפנת הפופולרית באיראן, לפי דיווח "ניו יורק טיימס". התקציב כלל העלאת מסים וקיצוץ בסובסידיות לדלק, אחד האמצעים העיקריים של המשטר להשגת שקט חברתי, בדומה למתרחש במצרים וברוסיה. הקצבות למוסדות דתיים ומהפכניים העלו את חמת זעמם של האזרחים לנוכח הקיצוצים בסעיפים אחרים של התקציב. בין היתר הועלה מס יציאה לנוסעים לחו"ל, ומיליוני דולרים קוצצו מסובסידיות לעניים.

.

שנים של סנקציות מצד ארה"ב והאיחוד האירופי הורידו את הכלכלה האיראנית על ברכיה. אך אף שרוב הסנקציות הוסרו ב–2015, בעקבות חתימת הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן, עדיין מוטלות על איראן סנקציות פיננסיות שמקשות עליה לקבל מימון מבנקים זרים. כתוצאה מכך, המעורבות של חברות בינלאומיות באיראן מדשדשת.

בתחזית של הבנק העולמי באוקטובר צוין כי ההתאוששות של הכלכלה ב–2016 התאפשרה הודות לעלייה החדה של מחירי הנפט. איראן, חברה באופ"ק, חזרה לייצא נפט גולמי בהיקף של 2.6 מיליון חביות ליום ב–2017, ועוד כ–450 אלף חביות של נפט מעובד קל בשם קונדנסנט. היא ציפתה להגדיל את ההיקף עד סוף השנה הנוכחית — בעיקר ללקוחות באסיה ובאירופה. הזינוק במחיר הנפט ב–2016 והסרת הסנקציות הובילו יחד לעלייה מטאורית בפעילות הכלכלית במגזר, עם גידול של 60% בתפוקה ו–25% במגזר התעשייה, והכלכלה כולה צמחה בכ–13%. ייתכן שתנופה זו עוררה תקוות שמשטרו של חסן רוחאני יוכל להוציא לפועל את הרפורמות הנדרשות כדי להגמיש ולתמרץ את הכלכלה — אך כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. לפי הערכות, אין לאיראן יכולת להגדיל יותר את תפוקת הנפט במידה משמעותית, וחשוב מכך — מגזרים אחרים בכלכלה לא נהנים מהתאוששות כפי שהבטיח רוחאני.

עצרת תמיכה בשלטון בטהרן שאורגנה בתגובה למחאות שפרצו ברחבי המדינה
Ebrahim Noroozi/אי־פי

צימט טוען כי "יש כאן ביטוי משמעותי ביותר, החזק ביותר בשנים האחרונות, להתגברות התסכול בקרב הציבור מכישלון הממשלה לספק מענה לדרישותיו בתחום הכלכלי, ומכישלון הנשיא לממש את הבטחות הבחירות שלו מ–2013 לטפל במשבר הכלכלי. לאחר חתימת הסכם הגרעין, התקוות בציבור התגברו, אך בפועל האזרחים לא חשו בשינוי. הנשיא הבטיח שלאחר הסרת הסנקציות המצב ישתפר באופן הדרגתי — אך זה לא קרה.

"ברמת המאקרו המצב אכן השתפר מעט, אך האזרחים עדיין לא נהנים מפירות ההסכם. לאחר מערכת הבחירות האחרונה, הנשיא שוב הבטיח שיפור כלכלי. אך עברו כבר כשבעה חודשים, ולא זו בלבד שהמצב לא השתפר — אלא שהצעת התקציב החדשה כוללת העלאת מסים והעלאה של מחירי הדלק, ולכן הביקורת גוברת".

בספטמבר אישר הקונגרס האמריקאי סנקציות מחודשות ומצומצמות על איראן, שהצטרפו לקשיים אחרים במדינה. הציפיות לחידוש ההשקעות הזרות במדינה התממשו באופן חלקי ומאכזב למדי, לפי הדו"ח של הבנק העולמי. אחת העסקות הזרות המשמעותיות היתה הסכם לחידוש ייצור כלי רכב מתוצרת רנו באיראן — שהיתה אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם לפני הסנקציות שהוטלו עליה. ההסכם, בסכום של 780 מיליון דולר, הוא לייצור 150 אלף מכוניות בשנה. מנכ"ל רנו־ניסאן, קרלוס גון, הבטיח כי גם אם יוטלו על איראן סנקציות מחודשות — הוא לא ייסוג מהשוק. אולם עסקה זו היתה נדירה בנוף.

החתימה על ההסכם לחידוש ייצור כלי רכב מתוצרת רנו באיראן
Vahid Salemi / AP

יתר על כן, הביקוש המקומי לא התאושש בעקבות השינויים הפוליטיים. ההשקעה המקומית ירדה ב–3.7% ב–2016, בעיקר בשל דעיכה בענף הבנייה. האבטלה הכללית עלתה ל–12.6% באביב האחרון.

המחאה צפויה להימשך

במהלך 2017 התעורר חשש גם למגזר הבנקים באיראן. השילוב של אינפלציה דועכת, שרוסנה מרמה של 45% לכ–10%, ריבית גבוהה מאוד, קרובה ל–20%, ועומס של הלוואות שנתנו הבנקים ללא אבחנה בתקופת נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד שניסה לעורר כך את הכלכלה, מסכן את הבנקים — כך הזהיר בתחילת השנה יו"ר הבנק המרכזי של איראן.

"הנושא הכלכלי יוצר פוטנציאל לאיום חמור על יציבות המשטר", אומר צימט. "את ההפגנות האלה הוא יכול כנראה להכיל, אך השאלה היא מה הלאה. רוחאני ישתמש בהפגנות כדי לדרוש גיבוי משמעותי יותר מצד המנהיג חמינאי, המג'לס (הפרלמנט האיראני) ומשמרות המהפכה לקידום רפורמות מבניות בכלכלה שיאפשרו לו לקדם השקעות זרות, לחזק את המגזר הפרטי ולצמצם את מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה בניסיון ליצור מנופי צמיחה משמעותיים יותר".

"מאחר שהכלכלה עדיין משרתת את האינטרסים של השלטון ושל משמרות המהפכה, ומאחר שחלק מהכשלים המבניים קשים מאוד לפתרון בטווח הזמן הקצר, כמו גם המאבק בשחיתות, הסבירות להרחבה דרמטית בהשקעות הזרות באיראן ולמימוש רפורמות כלכליות משמעותיות שיובילו לשיפור כלכלי שיחלחל גם לציבור הרחב, בוודאי בשנה־שנתיים הקרובות, נמוכה יחסית", מוסיף צימט. "יש כאן פוטנציאל להתרחבות ולהקצנה של המחאה הציבורית עד כדי הצבת איום על עצם הלגיטימיות של המשטר ושרידותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#