ממשלת בריטניה המליצה לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות

צפויה פגיעה במכירות של מוצרי התנחלויות, דיווח "גרדיאן"; משרד החוץ הבריטי: "זו לא קריאה לחרם"

נמרוד הלפרן
נמרוד הלפרן

ממשלת בריטניה קראה בראשונה לכל רשתות המרכולים במדינה לסמן באופן ברור מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות של ישראל בשטחים, דיווח העיתון הבריטי "גרדיאן". ההמלצה החדשה עשויה להגביר באופן משמעותי על הלחץ של בריטניה על ישראל ביחס להתנחלויות, ציין העיתון, ומגדילה את הסיכויים להתארגנות של חרם צרכנים בבריטניה.

לפי "גרדיאן", עד כה זוהו 27 חברות ישראליות הפועלות בשטחים ואשר מייצאות לבריטניה. בין המוצרים שמקורם בהתנחלויות ואשר נמכרים ברשתות קמעונאיות בבריטניה: פירות, ירקות, מוצרי קוסמטיקה, תרופות, מוצרי טקסטיל, מתכת ופלסטיק.

"באופן מפורש, זו אינה קריאה לחרם נגד ישראל", אמר דובר משרד החוץ הבריטי ל"גרדיאן". "אנו לא מאמינים שצעד כזה יקדם את תהליך השלום. אנחנו מתנגדים לחרם מסוג זה על ישראל. אנחנו מאמינים שלצרכנים צריכה להיות אפשרות לבחור בעצם איזה מוצרים הם קונים", הוסיף.

בשנים האחרונות אימצו שורת איגודים מקצועיים וארגונים אקדמאיים באירופה ובצפון אמריקה החלטות הקוראות לחרם על ישראל בשל המשך הכיבוש הישראלי בשטחים. באחרונה, אף החל החרם לזלוג למגזר העסקי, ולפני כשלושה חודשים הודיעה ממשלת נורווגיה על חיסול השקעותיה בחברת אלביט מערכות הישראלית בשל חלקה בבניית חומת ההפרדה. בחודש אוגוסט נודע כי חברת ההשקעה הפרטית בלקרוק - בעלת המניות השנייה בגודלה בחברת אפריקה ישראל של לב לבייב - חיסלה את השקעותיה בחברה על רקע מעורבות החברה בבנייה בגדה.

בחודש שעבר נערכו הפגנות באירלנד בקריאה לקבלנית הבנייה האירית CRH (סימול CRH.L) לחסל את החזקותיה בחברת משאב שבבעלות נוחי דנקנר וצביקה לבנת, בעקבות רכישתה המתוכננת של יצרנית חומרי הבניין הנסון על ידי משאב. זאת בשל פעילותה של הנסון בשטחים, הכוללת לדבריהם מחצבות ומתקנים בגדה המערבית.

מוקדם יותר, קרן הצדקה הבריטית אוקספם (Oxfam) וקרן הילדים של האו"ם (UNICEF) סירבו לקבל תרומות מלבייב, ובחודש מארס השנה החליטה שגרירות בריטניה בישראל לא לשכור קומה במגדלי הקריה בתל אביב שבבעלות אפריקה ישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker