עדיין מוקדם לחגוג את סוף המשבר

האופטימיות בארה"ב חוזרת אך מבוססת על קרקע לא יציבה

יוני סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוני סער

יש משהו יוצא מן הכלל בטיסה מאסיה לארה"ב וחציית קו התאריך הבינלאומי. עזבתי את הונג קונג ביום שבת בבוקר, טסתי במשך 18 שעות, והגעתי לניו יורק באותו יום, בשעה לא הרבה יותר מאוחרת מזו שבה המראתי. זה היה מוזר: האם קסם ההתאוששות הכלכלית לו הייתי עד בהונג קונג טס לפניי והצליח להקדים אותי בניו יורק? או שמא הוא החליט לשוט בספינה מסין - ואני אמצא בשובי את אותו עולם ישן ועגום?

כמה מהאירועים המרכזיים ביותר במשבר הכלכלי העולמי התרחשו בניו יורק, ובראשם כמובן קריסת ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות אשר נפילתו בספטמבר של שנה שעברה הפכה לאירוע מכונן.

כדי להבין מה מתרחש יש להסתכל מעבר להערכות הכלכלנים והאנליסטים בשוק. אני תמיד האמנתי שאם רוצים לדעת מה מתרחש, פשוט צריך להביט סביב.

הדוגמא הראשונה היתה בנסיעת מונית משדה התעופה JFK למרכז העיר ניו יורק. לפני המשבר, נהג מונית היה מרוויח 150 דולר בלילה אחרי הוצאות. היום, הוא מרוויח 50 דולר - שיפור לעומת המצב מוקדם יותר השנה, כאשר היה מרוויח 35 דולר במקרה הטוב.

הדגימה הבאה היתה בדמותו של ידיד טוב שלי, אדריכל בעל עסק עצמאי. הוא סיפר לי על שבוע נוראי מוקדם יותר השנה, שבמהלכו בוטלו ארבעה פרויקטים גדולים בהם היה מעורב. הוא נאלץ לצמצם את מספר שעות העבודה של עובדיו, וניסה להחזיק מעמד במהלך החורף והאביב.

בחום הקיץ הוא עדיין נראה מתוח, אבל הפעם זה לא היה בשל מחסור בעבודה - אלא בשל עודף עבודה. הטלפונים חזרו לצלצל. עשירי ניו יורק אשר דחו בעבר שיפוצים שתיכננו, שוב מגלים עניין. במקום לעבור דירה, הם שפוט מפנקים את עצמם עם שיפוצים כוללים של בתיהם. ידידי האדריכל אפילו הציע לשלם עבור ארוחת הערב שאכלנו יחד במסעדה.

וכן הלאה. בערב אחר הלכתי למסעדה שמרבית לקוחותיה הם עובדים שסועדים על חשבון החברות שלהם. המקום שקק חיים, גדוש באנשים שהשתמשו ללא אבחנה בכרטיסי האשראי העסקיים שלהם. מנהלת השיווק של המלון בו התארחתי אמרה שכל החדרים מלאים, אמנם לא במחיר שהיתה רוצה לגבות, אבל עם מעט תמחור יצירתי היא מסוגלת למלא את המלון.

שמעתי סיפור אחר סיפור על כך "שרואים את האור בקצה המנהרה". האווירה העגומה מתחילה להתפוגג, ופרויקטים שנזנחו נבחנים מחדש. ראיות נקודתיות חיזקו את נתוני המקרו הכלכליים; הבטחון חוזר, ויש תחושה ברורה כי "הרע ביותר כבר מאחורנו".

חלק ניכר מהאופטימיות הזו, ניזון כמובן מהראלי של החודשים האחרונים בוול סטריט. למרות שלדעת רבים העליות חסרות בסיס, אבל אם אפשר להתווכח עם העובדות. וכך, הראלי בשוק המניות הביא עמו גלים של אופטימיות ותקווה.

כעת אני עוזב את ניו יורק בדרכי ללונדון, במסגרת החלק האחרון של המסע שלי שמקיף את ניו יורק, הונג קונג ולונדון.

אין ספק שהאופטימיות בניו יורק הולכת וגוברת אבל היא מבוססת על קרקע לא יציבה, ואיש עדיין לא באמת מוכן לחגוג. יש תחושה שעלול להיות אסון נוסף לפני המשבר הזה יסתיים. ולכן אמרתי לידידי האדריכל שלא יזמין אותי על חשבונו לארוחה במסעדה. עדיין הרבה יותר מדי מוקדם מכדי שהוא יציע לשלם על ארוחה מכסו. קיבלנו את החשבון, הוספנו טיפ נדיב, והתחלקנו חצי-חצי.

קווסט הוא הפרשן הכלכלי של CNN. תוכניתו "Quest Means Business", משודרת מדי ערב ב-21:00 שעון ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker