גם באירופה הבינו: הגיע הזמן להרוג את האופציות הבינאריות

הרשות האירופית לניירות ערך ושווקים, יחד עם הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית, שוקלת צעדים שיאסרו על "שיווק, הפצה או מכירה של אופציות בינאריות לגופים גדולים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מטה הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית בלונדון
מטה הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית (FCAׂ), בלונדון. הלקוחות הגדולים מפסידים בחוזי הפרשיםצילום: בלומברג

המכשיר הפיננסי חסר התועלת ביותר שהומצא במאה השנים האחרונות הוא ככל הנראה אופציות בינאריות. מאחורי השם המהודר, מכשיר פיננסי זה מאפשר לנחש אם ערך של מניה, נכס, מדד או מטבע יעלה או יצנח בתוך זמן קצר. באופן אבסורדי, הזמן הקצר הזה יכול להימשך30 שניות בלבד.

מכיוון שתזוזת המחירים במסגרת זמן כזאת היא מקרית, מסחר באופציות בינאריות שקול להימור על עץ או פלי, אף שבאופן בלתי נמנע הסיכויים הם גרועים מ–50:50. פעילות כזאת אינה יכולה להיחשב השקעה.

נראה כי הרגולטורים הבינו סוף־סוף כי המהמרים יכולים להרוויח מכך שהאופציות הבינאריות ייאסרו באופן מוחלט. הרשות האירופית לניירות ערך ושווקים (ESMA), יחד עם הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית (FCA), שוקלת צעדים שיאסרו על "שיווק, הפצה או מכירה של אופציות בינאריות לגופים גדולים".

יש גבול לכמה רחוק רגולטורים צריכים ללכת כדי להציל אנשים מהטיפשות שלהם, אבל אופציות בינאריות מייצגות מקרה ברור שבו צריך את התערבותם. חברות ללא מצפון קידמו את החלום לסחור כמו איש מקצוע מהסיטי של לונדון — כשלמעשה, המציאות אינה יכולה להיות שונה יותר. זהו עסק שמבוסס על רמאות, ומועדוני הכדורגל החשובים, שהסכימו לקבל חסות מחברות של אופציות בינאריות, צריכים לפתח מצפן מוסרי.

צעד שנוי יותר במחלוקת הוא ההצעה של רגולטורים באיחוד האירופי ובבריטניה להגביל את המינוף שגופים גדולים יכולים לבצע כשהם משתמשים בכלי ההשקעה המכונה חוזה הפרשים (CFD). כמה מהחברות העוסקות בתחום — גם אלה שמסכימות שאופציות בינאריות הן רעילות — מתייחסות לרעיון הזה כהתערבות רגולטורית מכבידה. אבל הן צריכות לחשוב שוב.

עדויות של FCA מלמדות כי 80% מהלקוחות הגדולים מפסידים כסף בחוזי הפרשים, וסכום ההפסד הטיפוסי הוא 2,200 ליש"ט. המינוף, שמגדיל את הרווחים וההפסדים, נמצא ודאי בלב הסטטיסטיקה הזאת. משקיעים מתחילים לא מעריכים את הסיכונים שיש במינוף עד שזה מאוחר מדי.

התיאבון הגדול של התעשייה

הרשות הבריטית מציעה להגביל את המינוף של סחר ב–CFD פי חמישה בנכסים תנודתיים ופי 30 בנכסים שלרוב אינם תנודתיים. הדבר אמור להספיק לצרכנים. העובדה שחלק מהחברות בתחום מוכנות להציע מינוף של יותר מפי 100, אפילו לטירונים, היא רק עדות לתיאבון הגדול של התעשייה בניצול אלה שאינם זהירים.

למרות הטענות שצעד זה הוא התערבות מיותרת של הרגולטור — זהו צעד הגיוני שמטרתו לכפות סדר על החלק הזה של השווקים הפיננסיים, שמתנהל כמו מערב פרוע. הדבר היה צריך להתרחש כבר לפני שנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker