רבותיי, הפרנויה חוזרת

הראש יודע שטיסות הם אמצעי בטוח - הלב ממאן להאמין

ריצ'ארד קווסטCNN
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריצ'ארד קווסטCNN

אפילו בעולם עמוס באירועים והתרחשויות מחרידים כמו שלנו, אין הרבה סיפורים ששולחים צינה בחדר החדשות כמו ידיעות על התרסקות טיסות מסחריות. לרגע קט, דממה יורדת על עמיתיי בטרם המולת הפעילות חוזרת וכיסוי האירועים נמשך.

תקרית טיסת 447 של אייר פראנס גרמה לתגובה זאת בדיוק. שקט השתרר עלינו, בדומה, לדעתי לשקט שהשתרר לרגע במשרדים, בחנויות, בחדרי ישיבות ובברים ברחבי העולם. כולנו טסנו וקשה שלא לחשוב שזאת היתה יכולה להיות הטיסה האחרונה שלי; זה יכול היה להיות אני.

המטוסים חוצי-האוקינוסים של ימינו מהווים דוגמה טובה לחברה ממודרת, עם כיסאות המחלקה הראשונה בקדמת המטוס, מחלקת עסקים באמצע ומחלקת תיירים בסוף. כשמשהו קורה לא משנה היכן אתם יושבים - כל המחלקות נפגעות, מהעשירים ביותר שמשקיעים במיטות במחלקה הראשונה, ועד לאלו שגרדו את חסכונותיהם רק כדי לשבת מאחור.

הספקולציות בנוגע למה שקרה ל-AF447 היו מיידיות ומדויקות ברובן. כולם רוצים תשובות. יש להסביר את ההתרסקות במהירות הרבה ביותר האפשרית כדי להאכיל את מפלצת הדרישה הציבורית; להשקיט את החששות של אלו שעומדים לטוס.

אך חקירת תאונות אוויריות היא בדיוק ההיפך מכך. זוהי עבודה איטית ומפרכת. ראשית יש לאסוף את השברים כעדויות, ולאחר מכן בתהליך אלימינציה לבטל את כל הסיבות להתרסקות. ייתכן שבמהלך החקירה יפורסמו נתונים ראשוניים והמלצות. אולם רק כעבור חודשים, ולעיתים שנים, מוגש הדו"ח המסכם והחקירה נסגרת.

באחרונה התרחש מקרה שיצא מכלל זה. כשהקברניט צ'לסי סלנברגר הנחית את מטוסו בנהר ההדסון, ידענו מיד מה קרה. מדוע? משום שסלי סיפר לנו על כך.

טיסתו של סלי לכדה את דמיוננו - כך בדיוק קורה בסרטים. טייס גיבור נלחם בהגאים כדי להנחית את המטוס וכולם יוצאים ללא פגע. הלוואי שזה היה מה שקורה תמיד, אך לרוע המזל הדבר מתרחש רק לעיתים נדירות. רבים מאיתנו מוטרדים מכך, משום שאצל רבים מאיתנו, המשרות והעסקים תלויים בכניסה לאותם צינורות אלומיניום וחציית האוקינוסים באמצעותם.

אולם לאנשים שפוחדים מטיסות בגלל תאונות כאלה הדברים נעשים חמורים בהרבה. פעם עבדתי עם אישה שסירבה לטוס. היא לא עלתה על מטוס במשך שלושים שנה. תחת זאת, כאשר רצתה להגיע מניו יורק ללונדון היא היתה מפליגה באוניה. לעיתים קרובות חשתי צער על כך שהיא מחמיצה את יופי הטיולים.

אני יודע שאין טעם לומר לכם שטיסה היא עדיין צורת התחבורה הבטוחה ביותר. אתם יודעים זאת בראשכם. אך הלב הוא זה שאינו מאפשר לכם לטוס.

יש לי חדשות בשבילכם - פעם הייתי מאלו החוששים מטיסות. מאלו שכפות הידיים שלהם מתחילות להזיע בהמראות ובנחיתות. הדבר אך טבעי משום שבסופו של דבר, טיסה היא אולי דבר טבעי, אבל לא עבור בני אדם. בניסיון להתגבר על כך, למדתי על הרעשים במטוס, מה גורם להם וכיצד בכלל המטוס טס. גיליתי מה קורה ומדוע, ושמתי לי למטרה להבין משהו בנוגע למכונה שבה אני מפקיד את חיי.

האם הידע הזה היה משנה אם הייתי על אחת הטיסות שהשתבשו? מובן שלא. אך הידע שלי הביא לכך שעליתי על מטוס ונהניתי מהטיסה, במקום לשבת ולתהות האם זוהי טיסתי האחרונה. מטוסים הם המכונות הנפלאות ביותר. הם טסים.

לבלוג של ריצ’רד קווסט. קווסט הוא הפרשן הכלכלי של CNN. תוכניתו החדשה, "Quest Means Business", משודרת מדי ערב ב-21:00 שעון ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker