שוודיה מציגה: מערכת חינוך מצליחה המבוססת על מודל איקאה ומקדונלד'ס - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוודיה מציגה: מערכת חינוך מצליחה המבוססת על מודל איקאה ומקדונלד'ס

רפורמת החינוך בשוודיה מאפשרת לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש; לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים ■ הרשות המקומית חייבת לשלם לבית הספר את מה שהיתה אמורה להוציא על חינוך של כל ילד בנפרד 12-8 אלף דולר ■ ובישראל מאמצים את שיטת השוברים

תגובות

מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. הרשות המקומית חייבת לשלם לבית הספר את מה שהיתה אמורה להוציא על חינוך של כל ילד בנפרד - 70-47 אלף קרונות (8-12 אלף דולר), בהתאם לגילו של הילד ולמיקום בית הספר.

תלמידים מתקבלים לבתי הספר לפי שיטת "כל הקודם זוכה". אין בחינות כניסה ואין כל דרישות מקדימות, אקדמיות או דתיות. התלמידים אינם מחויבים בתשלומים נוספים, אך מותר לבית הספר להרוויח כסף.

הרפורמות שהתקבלו היו שנויות במחלוקת, במיוחד בקרב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיתה באותה תקופה באופוזיציה (מצב נדיר בשוודיה). ייתכן כי המחלוקת שנוצרה בעקבות אותן רפורמות היתה חריפה אף יותר אם אנשים היו יודעים מראש לאיזו פופולריות הן יזכו: במשך 14 השנים האחרונות גדל שיעור הילדים בחינוך הפרטי משבריר אחוז ליותר מ-10%.

"למד זאת בעצמך"

בעבר היתה מקובלת ההנחה שבתי הספר העצמאיים מלמדים בשפות זרות (אנגלית, פינית או אסטונית), בעלי אופי דתי ומנוהלים על ידי קבוצות הורים מאזורים כפריים המתאחדים כדי לשמר את המוסד החינוכי במקום. מה שאיש לא העלה בדעתו הוא הופעתן של רשתות בתי ספר, שתרמו יותר מכל לצמיחה בחינוך העצמאי.

רשת בתי הספר הגדולה ביותר, קונסקאפסקולאן ("בתי ספר של ידע"), פתחה את ששת מוסדות הלימוד הראשונים שלה ב-2000; ארבעה נוספים נפתחו בסתיו שעבר, והעלו את מספר בתי הספר הכולל של הרשת ל-30. קונסקאפסקולאן מעסיקה 700 עובדים ובשורותיה לומדים כמעט 10,000 ילדים. הרווח התפעולי של הרשת היה ב-2007 62 מיליון קרונות (10.6 מיליון דולר), כשהמחזור הכולל הסתכם ב-655 מיליון קרונות (112.3 מיליון דולר).

כמו איקאה, ענקית הרהיטים השוודית, קונסקאפסקולאן מעבירה את רוב המלאכה לידי הלקוחות עצמם. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות.

המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה.

ההורים עוקבים אחר ההשגים

המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה. "אנחנו לא רוצים שהמורים יכינו מערכי שיעור בתקופת הלימודים", אומר פר לדין, העומד בראש הרשת.

"הרבה בתי ספר ייחרדו מן ההשוואה לאיקאה, אבל לנו לא אכפת שיגידו שאנחנו פועלים כמוהם או כמו מקדונלד'ס", אומר לדין. "אם יש לנו רגש דתי למשהו, זה כלפי הסטנדרטיזציה. אנחנו אומרים למורים שלנו שיותר חשוב לעשות דברים באופן אחיד מאשר לעשות אותם היטב".

אחת הדרכים למכור בית ספר להורים של נערי טיפש-עשרה, היא לציין בפניהם את כמות המידע שיקבלו התלמידים. תהליך ההתקדמות של כל ילד נרשם כל שבוע ביומן, וההורים יכולים לעקוב אחר החומר הנלמד באמצעות אתר האינטרנט.

בקרת הביצועים של התלמידים חשובה גם לרשת: היא מאפשרת לה לעקוב אחר המורים, כדי לראות מי מהם מצטיין בהדרכה אישית ומי בהוראת נושא בכיתה. הרשת מעניקה בונוס למורים מוצלחים במיוחד, ומוכנה לשלם תוספת שכר למורים מבתי ספר מובילים שמוכנים לעבור ללמד במוסדות עם הישגים לימודיים נמוכים.

הדמיון לאיקאה הוא גם ויזואלי: כמו איקאה, גם ברשת בתי הספר הכסף אינו מבוזבז על סביבה חיצונית מפוארת. קונסקאפסקולאן אנדסקדה, בית ספר לתלמידים בגילאים 11-16 בפרוורי שטוקהולם, הוא בניין משרדים לשעבר, בו נבנו חדרי לימוד וקריאה ושני אולמות הרצאה קטנים. המקום נעים, אך בסיסי וריק למדי. שדות בקרבת מקום נשכרו כדי לשמש למשחקי כדורגל וכדורסל, וכמו בבתי ספר אחרים השייכים לרשת, המוסד שולח את תלמידיו בכל סמסטר לבלות שבוע שלם באחד משני מתקנים - שנבנו במיוחד - ללמידת כלכלת בית, נגרות ואמנות, במקום לספק ציוד יקר ובלתי שמיש לבית הספר.

שיטת החינוך "עשה זאת בעצמך" שנוקטת רשת קונסקאפסקולאן עשויה לנדוד גם למדינות אחרות. במארס האחרון עלה שמה של הרשת כמועמדת המועדפת להפעלת שני בתי ספר ציבוריים בלונדון. אם המשא ומתן עם ממשלת בריטניה יצליח לגשר על הקשיים, בתי הספר יופעלו על ידי גוף שאינו רווחי, מכיוון שבבריטניה תוכניות החינוך אוסרות על שיתוף חברות עסקיות. קונסקאפסקולאן גם מקווה לפתוח בתי ספר פרטיים וזולים בבריטניה, בהם תופעל שיטת הלימוד של הרשת במלואה, ללא התערבות ממשלתית.

עסק נצחי

במובן מסוים, בתי ספר הם עסק בטוח מאוד: הורים תמיד ירצו להעניק לילדיהם חינוך והביקוש העתידי, באופן יחסי, קל לחיזוי. אין פלא, איפוא, שההכנסות יציבות. לדין מציין כי התשואה היא 5%-7% בשנה. אך כמו כל עסק עם לקוח אחד, ישנם גם סיכונים - וכשאותו לקוח הוא המדינה, הסיכונים הם פוליטיים. אם ממשלה עתידית לא תסכים עם שיטת בתי הספר הפרטיים ותשנה את החוקים, זה יהיה הסוף של שוק שרק החל להתפתח.

קארל גוסטף סטאווסטורם, מנכ"ל איגוד בתי הספר העצמאיים של שוודיה, מלא תקווה. הרפורמות בחינוך רושמות פופולריות בקרב ההורים, הוא אומר, ופוליטיקאים יודעים כי הם זקוקים לקולותיהם בבחירות. סביר יותר שיחול שינוי בחוקים כך שתוכניות ושיטות הלימוד בבתי הספר העצמאיים יותאמו למה שנהוג במוסדות ציבוריים, ואם בתי הספר הפרטיים לא יעשו כן, אולי אפילו יוטל עליהם תשלום קנס מהרווחים.

סטאווסטורם מעריך כי מה שיקרה בסופו של דבר הוא שהחברות יתחלקו למוסד חינוכי ללא כוונות רווח ולגוף עסקי שיספק שירותים, כגון ציוד לימודי וייעוץ. מה בדבר תחרות ישירה עם המדינה? "יש לנו כיום בתי ספר עצמאיים המאמינים כי הם יכולים להתחרות באותה רמה של בתי הספר הציבוריים. הם פשוט טובים".

מיליוני הורים החליפו אלפי מפקחים

מאת: רותם סלע

שיטת השוברים, שהוצגה בשוודיה ב-92', הוציאה למעשה את ניהול מערכת החינוך מידיו של משרד החינוך והעבירה אותו לידי ההורים. במערכת חינוך העובדת בשיטה זו מקבל ההורה שובר עבור כל ילד בגיל בית ספר. את השובר יפדה בית הספר אליו נשלח הילד מול משרד החינוך בתמורה לסכום הכסף שמייצג השובר. במערכת מורשים להתמודד בתי ספר פרטיים העומדים בתוכנית הלימודים ובתנאי הסף אותם מכתיבה רשות בלתי תלויה המפקחת עליהם. בנוסף, לבתי הספר מותר להתחרות כל זמן שהם שומרים על העיקרון המקודש של השוויון, לפיו אסור להפלות תלמידים על בסיס שאינו קשור לפרמטרים הלימודיים או לבקש סכומים נוספים מעבר לסכום המגולם בשובר התשלום. את הרווח שלהם מפיקים בתי הספר הפרטיים מניצול טוב יותר של משאבי המערכת הציבורית, המאפשר להם לתרגם חלק מהמשאבים המופנים אליהם לרווח.

כך, במערכת השוברים השוודית אחראים ההורים על הסטת והפניית המשאבים לבתי הספר ולא למשרד החינוך. את אלפי זוגות העיניים של המפקחים מחליפים מיליוני זוגות עיניים של הורים המחליטים איזה בית ספר ישגשג ואיזה ייפול. כיום, כ-45% מתלמידי בתי הספר העל יסודיים בשטוקהלם ו-12% מהתלמידים בשוודיה הולכים לבתי ספר פרטיים.

גם בישראל יש חינוך פרטי- אך יקר

בזמן שבשוודיה מצאו את הנוסחה המקומית ששיפרה את מערכת החינוך, בישראל הוויכוח בין המומחים על הדרך הנכונה עדיין ניטש. ואולם גם כאן קיימים בתי ספר פרטיים. למעשה, אנקורי, רשת התיכונים הפרטית הגדולה בישראל, קיימת כבר 60 שנה, מאז קום המדינה.

ברשת אנקורי מכירים היטב את הטענות נגד מערכת החינוך הפרטית ובעיקר את הרתיעה מהשעטנז של עסקים וחינוך. "אני מתקשה להבין היכן נמצאת הסתירה", אומרת אסנת הבר-קוטון, מנכ"לית רשת אנקורי בשנה וחצי האחרונות. "אחרי הכל, אנשים לא מקבלים החלטות שאינן קשורות ליכולות הכלכליות שלהם - בין אם מדובר בחינוך או בחיים האישיים שלהם".

כל שקל שאת מוציאה הוא שקל שנגרע מהרווח שלך. זה לא משפיע על ההשקעה בתלמידים?

"אני חייבת להצדיק את זכות הקיום שלי כל זמן, ואם לא אהיה טובה אף אחד לא יגיע אלי. דווקא מפני שאני רואה אותך בתור לקוח, המחויבות שלי אלייך יותר גבוהה וסך הציפיות שלך ממני הוא יותר גבוה.

"כולם מסכימים שהמצב כיום קטסטרופלי, אבל אף שרבים חושבים שחברת החשמל, בזק ובנק לאומי צריכים לעבור הפרטה, קיימת התנגדות להפרטת מערכת החינוך. אולי אנחנו רוצים להשאיר את השמרנות בחינוך מתוך איזו נוסטלגיה . הפחד לעזוב את המערכת הציבורית נובע ברובו מהנחות פשטניות, כגון הסתירה בין מערכת כלכלית לחינוכית".

רשת תיכוני אנקורי כוללת תשעה בתי ספר, שבהם לומדים כ-1,500 תלמידים בשנה. מעמדה של הרשת במשרד החינוך הוא של בית ספר "מוכר שאינו רשמי", והמשמעות היא שעל בתי ספר אלה קיים פיקוח מלא של משרד החינוך. בתי הספר מחויבים לעמוד בכל הסטנדרטים הפדגוגיים ונהנים מתקציב ציבורי התלוי במספר התלמידים אותו מצליחה אנקורי לגייס.

קיים הבדל בתקצוב בתי ספר פרטיים לעומת בתי ספר ציבוריים. בתי הספר הציבוריים, בניגוד לרשת אנקורי, מקבלים תמיכה כלכלית מהעירייה, תמיכה שמעביר משרד החינוך. בנוסף, הם מקבלים מבנה שמסופק על ידי הרשות. ואולם נדמה שההבדל הגדול ביותר הוא שכר הלימוד, שעולה כ-12 אלף שקל בשנה לתלמיד באנקורי.

שכר לימוד כה גבוה לא מעודד אליטיזם?

"הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים שלנו זהה לפרופיל הסוציו-אקונומי ברשויות המקומיות שבהן הם לומדים", טוענת הבר-קוטון. "עלות סביבת הלימודים אצלנו גבוהה יותר ולכן אנו דורשים תשלום נוסף. אני מנהלת בתי ספר קטנים שעלותם גבוהה בהרבה מעלות פסי הייצור של בתי ספר הכוללים אלפי תלמידים ומצויים במערכת החינוך הממלכתית".

בנוסף, הבר-קוטון טוענת כי "על פי סקרים שאנו עורכים, עשרות אחוזים מהילדים במערכת החינוך הציבורית הם ילדים אבודים. ילד אבוד הוא ילד שהמורה שלו למתמטיקה לא זוכר את שמו, שאף מבוגר בסביבה שלו לא מדבר אתו אלא במינימום ההכרחי שיש לצורך העברת שיעור.

"בסופו של דבר, ההורים יחפשו אלטרנטיווה למערכת החינוך הציבורית. מעבר למתן שיעורים פרטיים לילד, השטח מתחיל לבעור בעיקר בשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות ובחינוך היסודי. בקרוב הם יפסיקו לחכות שמדינה תדאג לילדים שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#