נייטרליות הרשת: מה זה בעצם אומר, ולמה גוגל ופייסבוק עשויות לצאת להגנתה? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נייטרליות הרשת: מה זה בעצם אומר, ולמה גוגל ופייסבוק עשויות לצאת להגנתה?

ארה"ב ביטלה אמש את הרגולציה המגנה על נייטרליות הרשת ■ התוצאות האפשריות הן פגיעה בצרכנים ובלימת חדשנות מצד חברות קטנות שנכנסות לשוק ■ ארגונים אזרחיים מתכוננים לתבוע את הממשל - ואליהם עשויות להצטרף חברות אינטרנט

10תגובות
הפגנה בעד נייטרליות רשת
אי-פי

כללי נייטרליות הרשת בארה"ב בוטלו ביום חמישי על ידי הרגולטור של שוק התקשורת, נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) שאושרו בתקופת ממשל אובמה בשנת 2015. כללים אלה מנעו מחברות שמספקות תקשורת אינטרנט לצרכנים ועסקים מלחסום אתרים או תוכן מסוים ומלגבות כסף עבור תעבורה מהירה יותרת וקדימות. השינוי עשוי לשנות את האופי החופשי והשוויוני של רשת האינטרנט ללא הכר. מי שהוביל את התוכנית היה אג'יט פאי, ראש הסוכנות, שמונה לתפקידו על ידי הנשיא טראמפ.

הכוונה לבטל את תקנות נייטרליות הרשת של 2015 גם תבטל את ההחלטה התקדימית של הנציבות להגדיר פס רחב בתור שירות חיוני כמו טלפון וחשמל, צעד שיצר את הבסיס המשפטי לתקנות נייטרליות הרשת והדגיש את החשיבות שמייחסת המדינה לשירותי אינטרנט מהיר. קרוב לוודאי שההצעה תאושר בפגישת הנציבות שתתקיים ב–14 בדצמבר ברוב של שלושה תומכים ושני מתנגדים, בחלוקה על פי קווים מפלגתיים.

דפנה מאור מסבירה מהי נייטרליות ברשת, איך ייראה העולם בלעדיה והאם נוכל לקבל אותה בחזרה? - דלג

יישום תוכניתו של של פאי מהווה מרכיב מרכזי במגמת הדה־רגולציה שמוביל הממשל ושבמסגרתה בוטלו כמה תקנות להן הוכפפו רשתות טלוויזיה, עיתונאים וחברות טלקום, ושנועדו להגן על האינטרס הציבורי.

מתי תיכנס ההחלטה לתוקף?

יידרשו שבועות כדי שביטול נייטרליות הרשת ייכנס לתוקף, וההשפעה על הצרכנים לא תהיה מיידית.

מהי נייטרליות רשת?

עיקרון נייטרליות הרשת, המיושם באמצעות רגולציה וחוקים במדינות שונות, קובע כי ספקיות שירותי האינטרנט לא יעניקו גישה מועדפת לתוכן מסוים על פני תוכן אחר. כך לדוגמה, אם אנחנו רוצים לגלוש לאתר קטן של אנרכיסטים, אנחנו אמורים לקבל גלישה מהירה ויעילה אליו בדיוק כמו שאנחנו גולשים לאתר ממשלתי או אתר של ענקית מדיה כמו גוגל או יאהו. ספקיות תוכן לא יכולות לשלם לספקיות תשתית אינטרנט כדי לקבל קדימות בתעבורת הרשת, לפחות בתיאוריה.

מהם כללי נייטרליות הרשת בארה"ב?

ממשל אובמה אימץ ב–2015 כללי רגולציה המכירים בתפקיד החיוני של גישה לאינטרנט מהיר. לשם כך הגדירה נציבות התקשורת הפדרלית, הרגולטור של תחום התקשורת, את שירותי הפס הרחב כשירותי תשתית (utility), כמו רשת חשמל וטלפון קווי.

איזו דוגמה יש להפרה של הנייטרליות?

החוק האמריקאי מתייחס לנייטרליות בקטע האחרון שבין הרשת לבין בית הלקוחות — מה שנקרא "המייל האחרון". החוק אינו מתייחס ל"שדרת האינטרנט" — המקום שבו השרתים של ספקית התוכן מתחברים לעמוד השדרה של ספקית שירותי האינטרנט, המחזיקה בתשתית — כמו כניסה מכביש צדדי לאוטוסטרדה מהירה. ב–2014 חשפה נטפליקס כי קיבלה דרישה מחברת כבלים (תשתית שבה עוברת התקשורת) לשלם עבור חיבור מהיר ויעיל משרתיה לשדירה המרכזית. למעשה, ספקיות התוכן כבר משלמות על החיבור, אלא שחברת התשתיות דורשת תשלום נוסף על חיבור מהיר ואיכותי. דוגמה נוספת היא כש-AT&T חסמה את השימוש בפייסטיים ברשת שלה.

אז שישלמו, מה הבעיה?

הבעיה היא שברגע שנגבים דמי כניסה כאלה, לחברות גדולות ועשירות יש יתרון, עד כדי חסימה מוחלטת של כניסתן של מתחרות קטנות. זה לא רק פוגע בתחרות, אלא במטרה של הבאת תקשורת, מידע וחיבור בין אנשים, הנחוצים לקידום החברה, כך לפי התפיסה המקובלת. יתר על כן, כל היתרון של האינטרנט כמקפצה ליוזמה, חדשנות ועסקים קטנים יתבטל.

מי מתנגד לנייטרליות הרשת?

חברות תשתיות האינטרנט בארה"ב טוענות כי הכפפתן לאותם חוקים כמו חברות חשמל ומים מהווה התערבות ממשלתית מכבידה ומיותרת. הנימוק ניתן לשכפול, כמובן, לכל רגולציה שהיא. החברות טוענות גם שתמחור דיפרנציאלי הוא מפתח לגיוון מוצרים ושירותים, וכי ההגבלה מצמצמת את יכולתן להשקיע ולשפר את השירות.

מדוע ממשל טראמפ רוצה לבטל את נייטרליות הרשת?

אחת ההבטחות הגדולות ביותר של טראמפ היא לבטל כמה שיותר רגולציה, בטענה שהיא פוגעת בתחרות החופשית ומכבידה על עסקים ויוזמה. זוהי גישה שמרנית הרואה בהתערבות ממשלתית פגיעה בכלכלה. מבקריו של הממשל יטענו שזוהי מתנה מהשלטון להון .

מה עשה אג'יט פאי בתפקידו עד כה?

פאי נמצא בתפקיד 11 חודשים, והספיק כבר לבטל את המגבלות על בעלות על חברות מדיה, הקל את המגבלות על גביית תשלום על שירותי תקשורת מלקוחות עסקיים וצמצם תוכנית להרחבת גישה לפס רחב למשפחות מעוטות הכנסה.

מיהן החברות המושפעות מהכללים ומה הן יעשו?

ספקיות הפס הרחב הגודלות בארה"ב הן צ'רטר, AT&T וקומקסט. צ'רטר, למשל, טוענת כי תמשיך לפעול לפי עקרונות נייטרליות הרשת, ללא חסימה, האטה או התערבות בפעילות המקוונת של לקוחותיה.

כיצד זה ישפיע על הצרכנים?

ביטול ההגבלות עלול להביא להאטה בתקשורת האינטרנט למשקי בית ולתקשורת של ספקיות תוכן מסוימות. בנוסף, למרות שיש ריבוי של ספקיות בארה"ב, התחרות אינה גדולה בשל החלוקה הגיאוגרפית של השוק כולו בין הרשתות. באזורים מסוימים, כולל אזורים המיושבים בדלילות, יש לתושבים גישה לספק אינטרנט אחד, והחשש הוא שביטול הרגולציה יגרום לגלגול העלויות הנוספות אל הצרכנים.

האם אפשר לבטל את ההחלטה?

הקרב על נייטרליות הרשת לא הסתיים. מעבר לעובדה שבממשל אחר ניתן יהיה להטיל תקנות מחודשות, פועלים עתה ארגונים פוליטיים ואזרחיים נגד השינוי. הדמוקרטים בקונגרס כבר מציעים חקיקה שתחזיר את ההגבלות לתוקף. ארגונים להגנת צרכנים והציבור  כמו Public Knowledge  והקואליציה הלאומית למדיה היספנית כבר אמרו שיגישו תביעה. איגוד האינטרנט, שמייצג חברות טכנולוגיה גדולות שעשויות להיפגע מהמהלך – כולל גוגל ופייסבוק –אמר שהוא שוקל לתבוע.

ומה קורה בישראל?

כיום לא מתקיים דיון ציבורי בנושא נייטרליות רשת בארץ, כמו שמתנהל בארה"ב למשל. אפשר לומר כי המצב בישראל יחסית לעולם הוא טוב — יש תחרות די עזה בין ספקיות האינטרנט, ונגישות די זולה לרוחב פס בינלאומי, כך שסוגיית הנייטרליות מטופלת באמצעים תחרותיים. מבחינה חוקית, ועדת הכלכלה אישרה לפני כארבע שנים את חוק נייטרליות רשתות תקשורת שקבע כי כל ספקית אינטרנט, קווי או סלולרי, תספק ללקוחות החברה שירות שוויוני ולא תיתן שירות מעדיף או מגביל ליישום ספציפי.  

מה מהות החוק בישראל?

החוק שחוקק היה רק לכאורה חוק מהפכני, כי הוא כלל סעיף שקבע שהאיסור לא יכיל מקרים של עומס בהם הלקוח מבצע שימוש חריג מהרגיל ויהיה צורך לווסת את התנועה ברשת. על פי נתונים שפירסמה בזק השנה, ישראל היא צרכנית כבדה של דאטה, וב–2016 השימוש ברוחב פס גדל ב–50% לעומת השנה הקודמת, כשעל פי החברה בכל שנייה עוברים על הרשת של בזק כאלף ג'יגה מידע, מתוכם 70% וידיאו. החוק לא הגדיר מהו עומס ושימוש חריג ומהו ויסות. כאן נוצר פתח לחברות התקשורת לבצע האטה או חסימה כראות עיניהן ויש צורך בהגדרת החריגות כדי שחוק הנייטרליות יהיה טוב יותר.
אחת הדוגמאות המקומיות להפרת נייטרליות רשת שבגינן נחקק החוק, היא של חברת סלקום שניסתה לפני מספר שנים לחסום שיחות סקייפ על הרשת שלה כדי למנוע מעבר של שיחות מרשת סלולרית לרשת IP.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#