האיינשטיינים האבודים של ארה"ב

ארה"ב צריכה להבטיח כי לילדים רבים ככל האפשר תהיה הזדמנות להיהפך למדענים, ממציאים ויזמים ■ מחקר מקיף מצא כי הפערים בחברה אינם מאפשרים זאת, גורמים להדרת ילדים בעלי יכולות מתמטיות טובות, ובוגדים באידיאלים האמריקאיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורה מעבירה שיעור מתמטיקה לתלמידי כיתה ג' בבית ספר בארה"ב
צילום: אי־פי

רוב הקדמה האנושית תלויה בחדשנות. היא תלויה בכך שאנשים ימציאו רעיונות פורצי דרך שישפרו את החיים. חישבו, למשל, על המצאת הפניצילין או טיפולים לסרטן, על החשמל או שבב הסיליקון.

זו הסיבה לכך שלחברות אנושיות יש אינטרס גדול להבטיח שלכמה שיותר אנשים תהיה הזדמנות להיהפך למדענים, משקיעים ויזמים. זה לא רק עניין של הוגנות. מניעת הזדמנויות מאנשים מוכשרים עלולה לפגוע בסופו של דבר בכולם.

ראג' צ'טי הוא פרופסור בסטנפורד שעוזר להוביל את פרויקט שוויון ההזדמנויות (Equality of Opportunity Project), שאני רואה כמאמץ המחקר החשוב ביותר בכלכלה כיום. צ'טי ועמיתיו קיבלו גישה למיליוני מסמכי מס של אנשים אנונימיים וניתחו אותם במשך שנים. לפני כן, חוקרים נאלצו להסתמך על סקרים שהיו יקרים ולא אמינים. מסמכי המס מאפשרים להבין לפרטי פרטים את המסלולים שאנשים עוברים בחייהם.

המאמר האחרון בפרויקט, שיצא בתחילת דצמבר, בחן מי נהפך לממציא — ומי לא. התוצאות מטרידות, וגרמו לי לחשוב כמה המצאות פורצות דרך הפסידה ארה"ב רק בגלל אי־שוויון קיצוני. הממצאים מגבירים עוד יותר את התסכול מרפורמת המס של ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שעברה באחרונה בקונגרס האמריקאי — שרק תחריף את האי־שוויון. הקונגרס פותר בעיות כלכליות שלא קיימות ומחריף בעיות קיימות.

המונח שחוזר על עצמו שוב ושוב במאמר הוא "איינשטיינים אבודים". הוא מתייחס לאנשים ש"יכולים היו להמציא המצאות משפיעות מאוד", לו היו יכולים לנצל את ההזדמנויות המגיעות להם, כפי שכותבים המחברים. איש לא יודע בדיוק מיהם האיינשטיינים האלה, כמובן, אבל אין ספק שהם קיימים.

פטנטים לכל גזע בארה"ב לפי מגדר הכנסה משפחתית וביצועים במתמתיקה

החוקרים עבדו עם משרד האוצר האמריקאי כדי למצוא קשר בין מסמכי המס לבין רישומי פטנטים. זה איפשר להם לחקור את הרקע של כל אחד ממחזיקי הפטנטים (המחקר התמקד בפטנטים גדולים שנעשה בהם הרבה שימוש). החוקרים — צ'טי, אלכס בל, חאבייר ג'ראוול, נוויאנה פטקובה וג'ון ואן רינן — הצליחו למצוא קשר בין המסמכים האלה לבין ציוני מבחנים מבית הספר היסודי של חלק ממחזיקי הפטנטים.

באופן לא מפתיע, ילדים שהצטיינו במתמטיקה היו בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר להיהפך לממציאים. אבל ביצועים טובים במתמטיקה זה לא מספיק. רק לתלמידים הטובים ביותר שגם הגיעו ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה היה סיכוי טוב להיהפך לממציאים.

העובדה הקשה ביותר היא זאת: לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה שהיו בין בעלי הציונים הטובים ביותר במתמטיקה — מי שציוניהם היו ב–5% העליונים מכל בני כיתה ג' — לא היה סיכוי גבוה יותר להיהפך לממציאים מאשר לתלמידים בינוניים ממשפחות אמידות.

שאלה של הכנסה,גזע וגיאוגרפיה

הניגוד הזה הוא בגידה באידיאלים האמריקאיים. "יש הבדלים גדולים בשיעורי החדשנות", אומר צ'טי. "לא נראה שההבדלים האלה הם בגלל חוסר יכולת להמציא". או כפי שסטיב קייס — היזם שכיום משקיע באזורים שמהם משקיעי הון סיכון נוטים להתעלם — אמר לי כשביקשתי לדון עמו בממצאים: "יצירתיות מפוזרת בכל מקום. הזדמנות לא".

הפער בין עשירים לעניים הוא אחד הממצאים המדאיגים. שיעורי החדשנות אצל תלמידים בני המעמד הבינוני קרובים יותר לאלה של העניים מאשר לעשירים. וגם לאזור המגורים יש השפעה: לתלמידים מדרום־מזרח ארה"ב יש סיכוי נמוך במיוחד להיהפך לממציאים. גם לאחר שמביאים בחשבון הכנסה, שיעורי החדשנות ברוב הדרום נמוכים. הם גם נמוכים במיוחד בקרב שחורים ולטינים.

כדאי לקחת רגע כדי להבין את גודל הפערים האלה. נשים, שחורים, לטינים, דרומיים וילדים למשפחות עם הכנסה נמוכה או בינונית הם בעלי סבירות נמוכה בהרבה לגדול להיות ממציאים ולרשום פטנטים. נראה שהחברה האמריקאית מחמיצה את רוב המשקיעים הפוטנציאליים מהקבוצות האלה באוכלוסייה. ואלה קבוצות שביחד מרכיבות את רוב האוכלוסייה האמריקאית. לקבוצות האלה אין שיוך פוליטי לימין או לשמאל — תזכורת לכך שלאמריקאים משבטים שונים יש אינטרס משותף להיאבק באי־שוויון.

לחשוף את הילדים לממציאי פטנטים

אז מה אפשר לעשות? אפשר להפסיק להרעיף הטבות מס עצומות על העשירים ולהשקיע מחדש את הכסף היכן שזקוקים לו. אפשר לעבוד על צמצום האי־שוויון בחינוך. אבל המחקר החדש גם מציע גישה פשוטה יותר שכדאי לנסות.

צ'טי מדבר על אחד הדפוסים הבולטים ביותר בממציאים. לילדים שגדלים כשהם חשופים לסוג מסוים של חדשנות או ממציא יש סיכוי גבוה מאוד ללכת באותו מסלול. מי שגדל בסביבה של אדם שמחזיק בפטנט, למשל, על מגברים, עשוי להיהפך בעצמו לממציא של משהו שקשור למגבר. לבנות שגדלות באזורים שבהם יש הרבה נשים בעלות פטנטים — למשל מרכז ניו ג'רזי, שהוא מרכז ביוטק, או הונולולו — יש סיכוי טוב יותר להיהפך לממציאות.

לא יהיה קל לייצר של רשתות חברתיות ומודלים כאלה לחיקוי במקומות אחרים, אבל בוודאי שווה לנסות, בהתחשב במה שעומד על הפרק. לקרנות, אוניברסיטאות וחברות יש הזדמנות לטפח את האיינשטיינים האבודים ולעזור להפוך אותם לממציאים פוטנציאליים. "אנחנו עושים עבודה טובה למדי בזיהוי הילדים שיודעים לשחק טוב פוטבול או לנגן היטב בחצוצרה", אומר קייס. "אבל אנחנו לא עושים עבודה טובה בזיהוי בעלי הפוטנציאל ליצור מוצרים או שירותים חדשים ויוצאי דופן". והאמריקאים כולם יסבלו מהכישלון הזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker