פצצת המס של טראמפ: מי המרוויחים הגדולים - ומה יעשו המניות? - בעולם - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פצצת המס של טראמפ: מי המרוויחים הגדולים - ומה יעשו המניות?

הרפורמה, שהיא מתנה לעשירים ולשווקים, תגדיל את נטל המס של העניים ומעמד הביניים, תעמיק את הגירעון - ותרומתה לצמיחה מוטלת בספק ■ מה הם עיקרי הרפורמה, למי היא תועיל, וכיצד היא צפויה להשפיע על הכלכלה העולמית - ועל ישראל ■ שאלות ותשובות

29תגובות
דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
KEVIN LAMARQUE/רויטרס

רפורמת המס המרחיקה לכת ביותר בארה"ב מאז ממשל רייגן, אושרה בסנאט ביום שישי, לאחר דיונים קדחתניים. חוק המס החדש יכלול הפחתות מס בסך 1.4 טריליון דולר, ויוריד את מס החברות בארה"ב מ–35% ל–20%. על פי ניתוח שערכו גופים בלתי־מפלגתיים, מבנה המס החדש יגרום להגדלת הגירעון התקציבי של ארה"ב, יעניק הטבות עצומות לתאגידים ולעשירים, ובטווח הבינוני והארוך יגדיל את נטל המס של מעמד הביניים והמעמד הנמוך.

הצעת החוק עברה בסנאט עם רוב של 51 תומכים לעומת 49 מתנגדים — כשרק רפובליקאי אחד, בוב קורקר מטנסי, הצביע נגדו, בגלל חששותיו מהגדלת הגירעון התקציבי. כל הדמוקרטים בסנאט הצביעו נגד החוק, וטענו כי שינויים חפוזים של הרגע האחרון רק הגדילו את ה"מתנה" שמעניקה רפורמת המס לעשירים בארה"ב. אחת המחלוקות הגדולות סביב התוכנית היתה בנוגע לחשאיות שבה נכתבה טיוטת הצעת החוק, החיפזון שבו הוכנסה בה תיקונים, והגשתה לעיונם של המחוקקים שעות לפני ההצבעה — כשאורכה 479 עמודים, כולל תיקונים בכתב יד.

הדיונים בחוק נערכו במהלך השבוע שעבר ועד השעות הקטנות של הלילה בין שישי לשבת. בין היתר, דחו המחוקקים ביום אישור החוק הצעה של שני סנאטורים רפובליקאים - מרקו רוביו ומייק לי - להגדיל את הטבות המס עבור משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים — הצעה שלשם מימונה היה מס החברות נקבע על 20.94% במקום 20%.

מה הם עיקרי רפורמת המס?

■ הפחתת מס החברות מ–35% ל–20% — המטרה העיקרית היא להחזיר רווחים של חברות אמריקאיות ואת הפעילות שלהן לגבולות ארה"ב, מכיוון שארה"ב אינה תחרותית במובן זה. מס החברות הממוצע ב–OECD הוא 24.66%.

■ העלאת המס על רווחים שצברו חברות אמריקאיות בחו"ל - מ–10% ל–%14.5 - ועל נכסים לא נזילים מ–5% ל–10% - כדי לממן באופן חלקי את הפחתות המס.

■ ביטול ניכויים על מסים שמשלמים אזרחים לרשויות המקומיות ולמדינות. בארה"ב משלמים האזרחים מסים לממשל הפדרלי, לממשל המדינה שלהם, וכן למחוז ולמועצה המקומית. כיום הם מורשים לנכות את המסים שהם משלמים מקומית מהמס הפדרלי. זהו אחד הסעיפים המהותיים ביותר ברפורמה, שכן הוא מגביל את יכולתן של מדינות להטיל מסים משלהן ולממן את המדיניות שלהן. סעיף זה גורם לכך שחשבון המס של השכבות הבינוניות והנמוכות יגדל בטווח הבינוני והארוך.

■ מתן ניכוי נוסף לחברות ארנק — חברות שאינן משלמות מס חברות, אלא מחלקות את הרווחים לבעלים שלהן, שמשלמים רק מס הכנסה. יותר מחצי מההכנסה העסקית בארה"ב מגיעה לחברות ארנק מסוג זה — ויותר מחצי מהכנסה זאת זורמת למאיון העליון.

■ מתן אישור לקידוחי גז ונפט באזורים מוגנים בחוג הקוטב הצפוני.

הפגנה על הרפורמה מחוץ לסנאט
TASOS KATOPODIS/אי־אף־פי

מתי תיכנס הרפורמה לתוקף?

למרות ההצלחה בהצבעה בסנאט, החוק עדיין לא אושר סופית, מאחר שהוא שונה מזה שאושר בבית הנבחרים ב–16 לנובמבר. עד חג המולד מקווים המחוקקים הרפובליקאים ליישב את ההבדלים בין שתי הגרסאות, ולאשר אותו. אחד ההבדלים הוא במועד יישום החוק — הצעת הסנאט תחיל אותו ב–2018, וזו של בית הנבחרים באופן מיידי.

למה היתה הרפורמה חשובה כל כך לטראמפ?

מתחילת כהונתו ועד עכשיו כשל טראמפ כמעט בכל ניסיון שלו להעביר חקיקה או שינוי גדול. בארה"ב אין מחלוקת על כך שרפורמת מס נחוצה מאוד: מס החברות האמריקאי הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, ומבריח עסקים אמריקאיים לחו"ל. טראמפ טוען כי הורדת מס החברות תחזיר לארה"ב מפעלים, ואף רווחים שנשמרים כעת בחו"ל, ובכך תגדל הצמיחה הכלכלית וההכנסה ממסים.

חוק המס הקיים מקשה על אנשים פרטיים ועל עסקים. לכן, לאור הקונסנזוס בדבר הצורך בשינוי, לטראמפ היה סיכוי טוב יותר להעביר שינוי במס, מאשר לעשות צעדים שנויים במחלוקת עוד יותר — כמו איסור הגירה, ביטול רפורמת הבריאות של אובמה, או בניית גדר בגבול מקסיקו.

יתר על כן, הרפורמה, לפי כל הניתוחים הכלכליים שנעשו עליה, מיטיבה מאוד עם השכבות החזקות, מעמד המשקיעים ומעמד התורמים - כפי שנקראים בארה"ב בעלי ההון שתורמים לפוליטיקאים. כל אלה מקדמים את האינטרסים של הנשיא, בעצמו בעל הון, של תורמיו ושל מקורביו.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
Jeff Roberson/אי־פי

על מה ויתרו הרפובליקאים כדי שהיא תעבור בסנאט?

■ הרפובליקאים רצו לבטל את מס המינימום החליפי (Alternative Minimum Tax), מנגנון פרוגרסיבי הקובע מס מינימלי המוטל על בעלי הכנסות בינוניות־גבוהות, כדי שישלמו את חלקם ההוגן בעוגת המס הכללית. המנגנון מקבע את המס למי שחל עליו, על ידי כך שאינו מותיר חישוב הוצאות שללא AMT היו מוכרות ומקטינות את חבות המס של המשלם. הרפובליקאים נסוגו מהדרישה הכוללת, הותירו את המס ללא שינוי במקרה שמדובר בתאגידים, אך הקלו את המנגנון במקרה של אנשים פרטיים.

■ בוטל מס העזבון, שמוטל כיום על מי שיורשים נכסים בשווי של מעל 5.49 מיליון דולר.

■ מספר מדרגות מס הכנסה המוטל על יחידים יצומצם משבע לשלוש.

מה היתרונות של תוכנית המס?

הגדלת התחרותיות של תאגידים אמריקאים - ושל ארה"ב - כיעד להשקעה ועשיית עסקים. מתן הטבות המס הגדולות לעשירים מבוסס על תיאוריית חלחול העושר, שלפיה העשירים מקבלים הטבות מס ומוציאים את הכסף הזה על השקעות וצריכה באופן שיוצר משרות והזדמנויות עסקיות לכל השאר.

כשרייגן קיצץ מסים בשנות ה–80, הוא טען כי האזרחים, לא הביורוקרטים, צריכים להחליט איך להוציא את כספם. גם הנשיא ג'ורג' וו. בוש העניק הטבות מס עצומות לעשירים. על אמינותה של התיאוריה יש מחלוקת גדולה (ראו בהמשך).

רונלד רייגן בוושינגטון, ביום השבעתו לנשיא ארה"ב בינואר 1981, ורעייתו ננסי
HANDOUT/רויטרס

מה החסרונות שלה?

הדמוקרטים טוענים כי התוכנית תגדיל פערים ותפגע ברשתות ביטחון לחלשים. ואולם גם מהצד הרפובליקאי יש ספקות רבים בהצלחתה בעידוד הכלכלה.

■ הגדלת הגירעון: תוכנית המס של טראמפ, בדומה להורדות מס דרסטיות קודמות, כמו אלה שהתקבלו בממשל רייגן ובממשל בוש, היא גירעונית. לא גובשו תוכניות רציניות למציאת מקורות מימון שיממנו את הורדות המס. התוצאה, על פי ממצאים של ועדת הסנאט, תוספת של טריליון דולר לגירעון התקציבי. זוהי הסיבה להתנגדות של חלק מהרפובליקאים לרפורמה. עם זאת, נראה שלרובם לא הפריעה הסתירה בין שנאתם לגירעונות והגדלת חובות לבין הורדת נטל המס לתאגידים ולעשירים.

■ פגיעה בחלשים: על פי הוועדה המשותפת למיסוי של הקונגרס, החל מ–2021, שנה לאחר הבחירות הבאות בארה"ב, אמריקאים המשתכרים 10,000 – 30 אלף דולר לשנה או פחות ישלמו יותר מסים.

■ קיצוץ בהוצאות: ברמת הממשל הפדרלי, כל הקטנה של ההכנסות, כפי שיקרה בעקבות הרפורמה, תגרור לבסוף דרישה להקטין את הגירעון, והדבר ייעשה באמצעות קיצוץ בהוצאות. קיצוץ כזה, משמעותו בדרך כלל פגיעה ברשת הביטחון החברתית - פחות תמיכה בנזקקים, חולים, עניים וקשישים.

■ קיצוץ במסים ברמת ממשל המדינות: מדינות שיש להן מדיניות כלכלית פרוגרסיבית ומיסוי גבוה ייאלצו בסופו של דבר להפחית מסים כדי לא לפגוע באוכלוסייה שלהן, לאחר שבוטלה היכולת לנכות את התשלום של המס המקומי מהמס הפדרלי. התוצאה תהיה שהאזרחים ישלמו יותר מסים — או שהמדינות יצטרכו לקצץ מסים, ועימם לקצץ בשירותי הרווחה.

■ פגיעה ברוב השכבות, למעט העשירות ביותר: על פי הוועדה המשותפת למיסוי ומשרד התקציב של הקונגרס, עד 2027 ישלמו אנשים שמשתכרים 40–50 אלף דולר לשנה עוד 5.3 מיליארד דולר במסים, בעוד קבוצת האנשים שמשתכרת יותר ממיליון דולר תיהנה מקיצוץ של 5.8 מיליארד דולר מחשבון המס המשותף שלה.

■ פגיעה בעקרונות שעליהם התבססה ארה"ב זה עשורים רבים, וביטול ההסכם החברתי מימי השפל הגדול: זוהי אחת ההשלכות המהותיות ביותר של חוק המס של טראמפ. ג'וזף אליס, היסטוריון אמריקאי זוכה פרס פוליצר, התייחס לכוונה לקצץ בהטבות למשפחות בעלות הכנסה בינונית ומטה כדי לממן את ההטבות לעשירים, ואמר ל"ניו יורק טיימס": "זהו ביטול ההסכם החברתי שפרנקלין רוזוולט הכריז עליו בניו דיל".

הפגנה על הרפורמה מחוץ לסנאט
TASOS KATOPODIS/אי־אף־פי

על פי התוכנית הרפובליקאית, הכיסוי הבריאותי יצטמצם (ראו בהמשך). מאז שנות ה–30, כשהנשיא פרנקלין ד. רוזוולט יצר את הביטוח הלאומי, דמי האבטלה ועמודי תווך נוספים של רשת ביטחון חברתית כדי להילחם בשפל הגדול, הצליחה ארה"ב למתן את השפעותיהן של תקופות משבר באמצעות תמיכה בחלשים. בעשורים האחרונים אמנם קוצצו השירותים החברתיים, ואולם השפעתו של החוק הנוכחי תהיה קשה במיוחד.

העושר לא בטוח יחלחל: ההיסטוריה מראה כי כשתאגידים זוכים לקיצוצי מס, הם לא מעלים שכר, אלא מוצאים שימוש אחר לכסף. הם מחלקים דיווידנדים לבעלי המניות ואופציות למנהלים, ומסתירים רווחים במקלטי מס. ב–2004 קרא הקונגרס לתאגידים האמריקאים להחזיר כסף הביתה כשהעניק להם הנחה ניכרת על שיעור המס, כדי לעודד השקעות מקומיות. אך על פי הלשכה לניתוח כלכלי (BEA), התאגידים השתמשו ברווח שנוצר מההנחה שקיבלו לרכישה חוזרת של מניותיהם - מהלך שמעלה את שווי המניות ומעשיר את בעלי המניות והמנהלים הבכירים.

פגיעה אנושה בביטוח הבריאות

מה ההשפעות של הרפורמה על האמריקאים?

■ אחד התרגילים המתוחכמים ביותר ברפורמת המס נועד להשיג לטראמפ בעקיפין את מה שלא הצליח להשיג ישירות: פגיעה בשירותי הבריאות בני ההשגה שניתנו תחת רפורמת אובמה־קייר. לאחר כישלונות חוזרים ונשנים לבטל או לצמצם את הרחבת הכיסוי של ביטוח הבריאות בארה"ב, מצא טראמפ דרך אחרת.

כיום, חלק מהרחבת שירותי הבריאות ממומנת על ידי המדינות בארה"ב. אלה לקחו על עצמן, לפחות לתקופה מסוימת, את מימון הרחבת שירותי מדיקייד, לדוגמה — ביטוח בריאות ממלכתי למעוטי יכולת. באמצעות ביטול הזכות לנכות מיסים מקומיים, טראמפ פוגע כעת ביכולתן של מדינות בארה"ב לממן את ההרחבה הזאת. כמו כן, משרד התקציב של הקונגרס מזהיר כי מדיקייר — ביטוח הבריאות הממלכתי לקשישים — גם עלול להיפגע. התוצאה: 13 מיליון אנשים עלולים לאבד את שירותי הבריאות בשל ביטולו של רכיב מפתח מרפורמת הבריאות של אובמה. פרמיות הביטוח צפויות לעלות ב–10%.

■ עד 2027 ישלמו אזרחים שמשתכרים 40–50 אלף דולר לשנה תוספת של 5.3 מיליארד דולר במסים, בעוד קבוצת האזרחים שמשתכרת מעל מיליון דולר תקבל קיצוץ של 5.8 מיליארד דולר מחשבון המס המשותף שלה, על פי הוועדה המשותפת למיסוי ומשרד התקציב של הקונגרס.

■ בהצעת החוק יש סעיף המבטל ניכויי מס לשכר לימוד לסטודנטים לתארים מתקדמים, מבטל ניכויים לריבית על הלוואות לסטודנטים, וכן מטיל מסים על קרנות השקעה של אוניברסיטאות — שמסבסדות שכר לימוד לסטודנטים עניים.

מה זה יעשה לשווקים?

בשנה האחרונה, לאחר בחירתו של טראמפ, עלו מדדי השווקים בארה"ב ובעולם בשיעור חד — בין היתר בשל הציפייה להורדת מסים בארה"ב. מדד S&P 500 עלה ב–23%; ניקיי היפני עלה ב–24%; ויורוסטוקס 50 הכלל־אירופי עלה ב–17%. הדולר, לעומת זאת, נחלש ב–7% מול סל מטבעות עולמיים (דולר אינדקס) בשנה החולפת.

הורדת מס חברות מביאה לגידול ברווחי החברות, ומכאן מתגלגלת לרווחים למשקיעים שאמורים לקבל חלק מהרווחים. כתוצאה מכך, יש ציפיות לעלייה בשערי המניות.

תוצאה נוספת עשויה להיות התחזקות הדולר. כמו כן, אם התוכנית תפעל על פי רצונו של הממשל ותתרום לצמיחה הכלכלית, עשויה להיות עלייה בציפיות האינפלציה ובציפיות להעלאות ריבית על ידי הבנק הפדרלי — וכתוצאה מכך לעלייה בתשואות האג"ח. ככל שהריבית בארה"ב תעלה, היא תעודד משקיעים להשקיע בדולר ובנכסים הנקובים בו. עם זאת, העלאות ריבית עשויות למתן את ההתלהבות מהשקעה בשוק המניות — הכל תלוי באיזון בין הצמיחה לבין הריבית. מנגד, התחזקות הדולר, אם תתרחש, עלולה לפגוע בתחרותיות של היצוא האמריקאי.

מה ההשפעות שלה על שאר העולם ועל ישראל?

שלל השפעות הקשורות למיסוי יתנו את אותותיהן. חברות הרשומות בארה"ב ישלמו פחות מסים, ירוויחו יותר ועשויות להחליט להגדיל פעילות בבית. זה יעודד חברות, כמו למשל חברות היי־טק ישראליות, להירשם כחברות בארה"ב. מיסוי שונה ישפיע גם על בעלי אזרחות אמריקאית, שנדרשים בדיווח מס בארה"ב.

מבחינה מקרו־כלכלית, ציפיות להעלאת ריבית בארה"ב ישפיעו לשלילה על זרימות הון לכלכלות המתעוררות, כפי שקרה עם תחילת מחזור העלאות הריבית בארה"ב והחששות מזעזוע בכלכלת סין. התחזקות של הדולר, עם זאת, תסייע לכלכלות יצוא כמו יפן ודרום קוריאה, ומי שעלולות להיות בסיכון גבוה הן כלכלות כמו ברזיל ומקסיקו.

מייקל פלין בבית הלבן, בפברואר
Carlos Barria/רויטרס

ומה עם מייקל פלין: האם טראמפ עלול להיות מודח?

הפיכתו של מייקל פלין, יועצו לשעבר של טראמפ, לעד מדינה בפרשת הקשרים של מטה הבחירות של טראמפ עם רוסיה, עשויה להשפיע משמעותית על עתידו של טראמפ בבית הלבן. עם זאת, נראה שהשווקים מעניקים בשלב זה משקל רב יותר לתמריצים כלכליים, כמו הפחתת המסים בתוכנית טראמפ, מאשר לזעזועים פוליטיים. במסחר בוול סטריט ביום שישי נסוגו המדדים ב–0.2%–0.3% בעקבות הידיעות על פלין. את אישור תוכנית המסים של טראמפ יקבלו המשקיעים בהמשך השבוע, ככל הנראה, בסבר פנים יפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#