למה מיליארדרים כל כך אוהבים עיתונים - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה מיליארדרים כל כך אוהבים עיתונים

רכישתה של חברת טיים הוותיקה והנחלשת על ידי המו"לית מרדית, בעזרת הטייקונים השמרנים דיוויד וצ'רלס קוך - שמשקיעים הון עצום בניסיון לעצב את המפה הפוליטית והכלכלית בארה"ב - מראה שעיתונים הם עדיין צעצוע נחשק בעבור מיליארדרים החפצים בהשפעה

תגובות
דיוויד קוך
ASSOCIATED PRESS

אחד העיתונים הנכבדים והידועים בהיסטוריה המודרנית יעבור בקרוב לבעלותה של קבוצה שכוללת את האחים המיליארדרים דיוויד וצ'רלס קוך. הרוכשת היא חברת מרדית, שבבעלותה מגזינים כמו "פמילי סירקל" ו"בטר הומס אנד גרדנס". החברה הנרכשת היא טיים — המוציאה לאור של המגזין באותו שם, וכן את המגזינים "ספורטס אילוסטרייטד" ו"פיפל".

טיים תירכש ב–18.5 דולר במזומן למניה, וכולל חובותיה ומזומנים, שווי העסקה נטו מגיע ל–2.8 מיליארד דולר. העסקה התאפשרה בעזרת מימון של 650 מיליון דולר מקרן ההשקעות הפרטיות של האחים קוך. מניית טיים נסחרה ב–11 דולר למניה רק לפני 20 יום, ומאז זינקה ל–16.9 דולר בעקבות השמועות על העסקה הצפויה.

טיים, חברה מניו יורק, נוסדה ב–1923 על ידי הנרי לוס ובריטון האדן, והוציאה את המגזין החדשותי השבועי, שהיה אז קונספט חדש. בעשור הבא החברה הוסיפה כותרים נוספים ו"טיים" קיבל צביון כללי ובידורי יותר. מצבה של החברה הידרדר והלך עם הנסיגה בעסקי העיתונות המודפסת. ב–2014 הופרדה החברה מהבעלים שלה, חברת המדיה טיים וורנר, ונסחרה כחברה עצמאית. היא נאלצה לקצץ ולפטר עובדים, והכנסותיה ירדו מאז 2013 ב–15% ל–2.9 מיליארד דולר, בעוד שהרווח השנתי שלה נחתך לחצי, ויסתכם השנה ב–107 מיליון דולר, לפי תחזיותיה.

המניה ירדה מאז ההפרדה בכ–50% עד 8 בנובמבר, למרות ניסיונות המנכ"ל שמונה ב–2016, ריץ' בטיסטה, למצוא לחברה מקורות הכנסה, כולל שימוש בטכנולוגיות פרסום מתקדמות ושירותי פרימיום בתשלום. ב–2000, כשטיים היתה עדיין תחת AOL–טיים וורנר, היו הכנסותיה 4.6 מיליארד דולר בשנה, והרווח EBITDA (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות) היה 700 מיליון דולר.

אחת מנצחת, אחת מפסידה תשואת מניית טיים מאז מאי

מרדית נוסדה ב–1902 באייווה, כהוצאה לאור של מגזין חקלאי, ובמהרה הוסיפה כותרים המיועדים למשפחות ונשים. בבעלות החברה, בדומה למוציאות לאור אחרות, גם יש תחנות טלוויזיה מקומיות. מרדית ניסתה לרכוש את טיים כבר ב–2013, אך ללא הכותרים הידועים שלה, ובתחילת 2017, בשני המקרים ללא הצלחה. בניגוד לטיים, שמרה מרדית על קהל קוראים נאמן. מנייתה עלתה ב–31% ממאי 2014 עד 8 בנובמבר השנה, ומאז זינקה עוד והשלימה עלייה של 46%. הכנסותיה גדלו מ–2014 ב–13%. רכישת טיים תרחיב את התפוצה הארצית של החברה, ותיתן בידיה שבועונים, שאינה מוציאה לאור כיום.

השפעה פוליטית וחברתית רחבה

רכישתה של טיים על ידי מרדית מעוררת עניין לא רק בגלל ההיסטוריה המפוארת של מגזין "טיים", אלא בגלל זהותם של המממנים — שבלעדיהם העסקה לא היתה מתממשת. האחים קוך הם הבעלים של קונצרן תעשייה ואנרגיה, אך השפעתם הפוליטית והחברתית בארה"ב רחבה בהרבה ממוטת השליטה העסקית שלהם. לאחים שלל עמותות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שפועלים להשפיע על המדיניות בארה"ב בהתאם לאידיאולוגיה של האחים — שמרנית.

אי־פי

יתר על כן, הפעילות של העיתונות המודפסת והדיגיטלית של חברת טיים תוכל לחזק את פעילות ניתוח נתוני בוחרים שנמצאת בידי האחים דרך חברת המידע i360.

בהודעה רשמית מסרה חברת מרדית כי קרן ההשקעות של האחים, קוך אקוויטי דיוולופמנט, לא תקבל מושב בדירקטוריון שלה, ולא תהיה לה השפעה על הפעילות המערכתית או הניהולית של מרדית. דובר קוך אינדסטריס, סטיב לומברדו, אמר כי האחים לא מתכננים לקחת חלק פעיל חברה הממוזגת. "זוהי השקעה פיננסית פסיבית שנעשתה דרך זרוע ההשקעות", אמר הדובר, והוסיף כי הקרן פעלה כבנק עבור הרוכשת.

האחים קוך ידועים כמי שהיו מהמממנים הגדולים של תנועת מסיבת התה בארה"ב ופלגים שמרנים במיוחד במפלגה הרפובליקאית. הם תומכים במיעוט התערבות ממשלתית בכלכלה, כולל התנגדות לסיוע לבנקים במשבר, ול"קצבאות" לתאגידים, כפי שהם מכנים הטבות מס. השפעתם על הפוליטיקה האמריקאית נחשבת לכמעט חסרת השוואה. ב–2016 הם הקציבו כמעט 900 מיליון דולר דרך רשת עמותות וגיוס תרומות במרוץ הפוליטי. הם גייסו מאות תורמים שמרניים, קיימו סמינרים, דיונים אסטרטגיים וקשרים — כולם מחוץ למוסד הרשמי של המפלגה הרפובליקאית. המטרה העיקרית של הארגון היא להשפיע על החקיקה ברחבי ארה"ב — בבתי נבחרים מקומיים ובקונגרס בוושינגטון. אחד הידועים שבארגונים שלהם הוא אמריקנס פור פרוספריטי (אמריקאים למען שגשוג) — קבוצה ארצית עממית, והשני הוא פרידום פרטנרס. הם גם פעלו נגד חוקים המחייבים שקיפות במתן תרומות בבחירות.

בבחירות האחרונות לא תמכו האחים בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. למעשה, הם הביעו עמדה נחרצת ואפילו מעליבה, נגד המועמד הססגוני ("הברירה בינו לבין הילרי קלינטון היא כמו ברירה בין התקף לב לסרטן", אמר צ'רלס קוך). הם יצאו נגד צו איסור הכניסה למוסלמים שלו, ובאפריל פירסם צ'רלס קוך מאמר ב"וושינגטון פוסט" שטען כי הנשיא פועל באופן הרסני. עם זאת, השניים התגייסו לטובת רפורמת המס שמציע הממשל, שתעניק לתאגידים ועשירים הנחות ניכרות בחשבון המס שלהם.

חלק מרשימה גדולה

האחים קוך אינם הטייקונים הראשונים שאינם אילי עיתונות ומדיה ותיקים, כמו רופרט מרדוק, מורט זקרמן ומייקל בלומברג, ששמים את כספם בעסקי העיתונות, גם בעידן זה שבו העיתונות נמצאת בדעיכה קשה. למעשה, נראה כי לצד קבוצות ספורט, עיתונים הם אחד מהצעצועים החביבים ביותר על אילי הון שעשו את כספם במגרשים שונים בתכלית.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, היה אחד הבולטים בקרב בעלי ההון החדשים יחסית, כשרכש את "וושינגטון פוסט" ב–2013 בסכום נאה של 250 מיליון דולר. כמו האחים קוך ודובריהם, רכישת העיתון, לדבריו, לא נועדה לספק לו שופר ולא נועדה לאפשר לו להשפיע על תוכן העיתון. "חובתו של העיתון היא לקוראיו ולא לאינטרסים הפרטיים של בעליו. נמשיך ללכת בעקבות האמת לכל מקום אליו תוביל... העיתונות משחקת תפקיד קריטי בחברה חופשית", אמר בזוס בעת הרכישה.

בעשור הקודם היה זה קרלוס סלים, איל אנרגיה ותעשייה ממקסיקו, שנכנס בהשקעה גדולה ל"ניו יורק טיימס", שאותה הכפיל ב–2015 ל–17% ממניות העיתון.

MCT via Getty Images

אלכסנדר לבדב, האוליגרך הרוסי, רכש את "איוונינג סטנדרד" ו"אינדיפנדנט" הבריטיים והעניק אותם לבנו, יבגני. גם "בוסטון גלוב", "וילג' ווייס", "פאסט קומפני", "לוס אנג'לס טיימס" ו"שיקגו טריביון" הם בין העיתונים שנרכשו על ידי מיליארדרים שעיקר עיסוקם בפיננסים ותעשיות אחרות. למשקיע העשיר בתבל, וורן באפט, היה בעבר נתח בעלות ב"וושינגטון פוסט", ובשנים האחרונות יצאה חברת האחזקות שלו, ברקשייר התאוויי, למסע רכישות של עשרות עיתונים בארה"ב. בישראל ידוע במיוחד איל ההימורים האמריקאי שלדון אדלסון שהקים את "ישראל היום", ובלאס וגאס, מגרש הפעולה שלו בשוק ההימורים האמריקאי, יש לו את "לאס וגאס ריוויו".

מדוע משקיעים חכמים ומתוחכמים, בעלי נכסים מצליחים, נכנסים לתעשייה נחלשת שעתידה מעורפל והצמיחה שלה חמקמקה עד בלתי קיימת?

אחד הגורמים המשותפים לרוב המיליארדרים האלו, אולי מלבד בזוס, הוא גילם המתקדם. ייתכן שהם מושפעים מתפישות שעמם גדלו בילדותם ונעוריהם על חשיבותם של עיתונים. אולי הם עבדו בקווי חלוקה של עיתונים וראו כיצד האירועים הגדולים והחשובים בעולם נוחתים על סף דלתם של בני אדם בגיליון נייר מגולגל.

עיתון בעלים תחום עסקים מועד רכישה מחיר
70 עיתונים
מקומיים בארה"ב וורן באפט קונצרן השקעות
ותעשייה 2017-2012 לא ידוע
טריביון פבלישינג —
לוס אנג'לס טיימס,
שיקגו טריביון
פטריק
סונג־שיונג** תרופות 2016 70.5
מיליון דולר
וילג' ווייס פיטר ברבי טקסטיל וייצור 2015 לא ידוע
ניו יורק טיימס קרלוס סלים*** אנרגיה 2015 לא ידוע
לאס וגאס ריוויו שלדון אדלסון איל הימורים 140 2014 מיליון דולר
וושינגטון פוסט ג'ף בזוס אמזון, קמעונות
מקוונת 250 2013 מיליון דולר
בוסטון גלוב ג'ון הנרי פיננסים, ספורט 70 2013 מיליון דולר
איוונינג סטנדרד
ואינדיפנדנט
)בריטניה(
אלכסנדר לבדב פיננסים ותעופה 2009 ו 2010- לא ידוע
Inc. , פאסט קומפני ג'ו מנסואטו מורנינגסטאר
)חברת פיננסים( 2005 לא ידוע
עיתונים בבעלות מיליארדרים*
*שתחום העיסוק הראשי שלהם אינו עיתונות ומדיה, כמו רופרט מרדוק ומייקל בלומברג

ייתכן שבגלל שמדובר בעסקים נחלשים, רואים משקיעים מתוחכמים הזדמנות לרכוש את המיטב שבהם במחיר נמוך — בשביל היוקרה, בשביל הנוסטלגיה (אם כי קשה להאמין שהאחים השמרנים מהמערב התיכון מתגעגעים ל"טיים" הליברלי והאורבני), בשביל רווח.

אבל לבסוף, הדבר שאותו מחפשים רבים מהמשקיעים החדשים בעיתונים הוא השפעה. העיתונים לא איבדו את כוחם לחלוטין. מקבלי החלטות קוראים אותם, רשתות חברתיות מפיצות את התוכן שלהם, והציבור קורא אותם, גם אם בחינם. בעלות על עיתון היא בעלות על שופר שקולו נשמע היטב, גם אם פחות מבעבר. הוא יכול להצטרף לארסנל של כלי השפעה שמפעילים אנשי עסקים כמו בזוס והאחים קוך — ששאיפותיהם לעצב את התודעה והמציאות הפוליטית והמשפטית בארה"ב גלויות לחלוטין. כל ההצהרות שלהם על עצמאות מערכתית ואי התערבות נתונות לפרשנות לשיקול דעתם של הקוראים, ועל אחריותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#