הדרך לחיסול נייטרליות הרשת בארה"ב - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך לחיסול נייטרליות הרשת בארה"ב

ביטול תקנות נייטרליות הרשת שאושרו בתקופת אובמה צפוי בעוד שלושה שבועות ■ המהלך יסלול את הדרך לחברות טלקום לגבות תשלום גבוה ואף לחסום או לשבש גישה לאתרים ■ בישראל, סוגיית הנייטרליות מטופלת באמצעים תחרותיים, אך יש מקום לשיפור ברמת החקיקה

2תגובות
הפגנה נגד ביטול תקנות נייטרליות הרשת בארה"ב
בלומברג

נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) הודיעה ביום שלישי כי בכוונתה לבטל את תקנות נייטרליות הרשת שאישרה בשנת 2015, ובכך לסלול את הדרך לחברות לגבות תשלום גבוה יותר ולחסום גישה לאתרי אינטרנט מסוימים.

התוכנית, שהוצגה על ידי יו"ר הנציבות, אג'יט פאי, מהווה חיסול כולל של התקנות שאושרו בתקופת הנשיא אובמה, שאסרו על ספקיות שירותי אינטרנט מהיר לחסום או להאט את הגלישה לאתרים, או לגבות תשלום נוסף עבור האיכות הטובה ביותר של סטרימינג ושירותי אינטרנט אחרים למנוייהם.

הכוונה לבטל את תקנות נייטרליות הרשת של 2015 גם תבטל את ההחלטה התקדימית של הנציבות להגדיר פס רחב בתור שירות חיוני כמו טלפון וחשמל, צעד שיצר את הבסיס המשפטי לתקנות נייטרליות הרשת והדגיש את החשיבות שמייחסת המדינה לשירותי אינטרנט מהיר. קרוב לוודאי שההצעה תאושר בפגישת הנציבות שתתקיים ב–14 בדצמבר ברוב של שלושה תומכים ושני מתנגדים, בחלוקה על פי קווים מפלגתיים.

תוכניתו של פאי — שמונה לתפקידו על ידי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ — מהווה מרכיב מרכזי במגמת הדה־רגולציה שמוביל הממשל ושבמסגרתה בוטלו כמה תקנות להן הוכפפו רשתות טלוויזיה, עיתונאים וחברות טלקום, ושנועדו להגן על האינטרס הציבורי.

מהי נייטרליות רשת?

עיקרון נייטרליות הרשת, המיושם באמצעות רגולציה וחוקים במדינות שונות, קובע כי ספקיות שירותי האינטרנט לא יעניקו גישה מועדפת לתוכן מסוים על פני תוכן אחר. כך לדוגמה, אם אנחנו רוצים לגלוש לאתר קטן של אנרכיסטים, אנחנו אמורים לקבל גלישה מהירה ויעילה אליו בדיוק כמו שאנחנו גולשים לאתר ממשלתי או אתר של ענקית מדיה כמו גוגל או יאהו. ספקיות תוכן לא יכולות לשלם לספקיות תשתית אינטרנט כדי לקבל קדימות בתעבורת הרשת, לפחות בתיאוריה.

מהם כללי נייטרליות הרשת בארה"ב?

ממשל אובמה אימץ ב–2015 כללי רגולציה המכירים בתפקיד החיוני של גישה לאינטרנט מהיר. לשם כך הגדירה נציבות התקשורת הפדרלית, הרגולטור של תחום התקשורת, את שירותי הפס הרחב כשירותי תשתית (utility), כמו רשת חשמל וטלפון קווי.

איזו דוגמה יש להפרה של הנייטרליות?

החוק האמריקאי מתייחס לנייטרליות בקטע האחרון שבין הרשת לבין בית הלקוחות — מה שנקרא "המייל האחרון". החוק אינו מתייחס ל"שדרת האינטרנט" — המקום שבו השרתים של ספקית התוכן מתחברים לעמוד השדרה של ספקית שירותי האינטרנט, המחזיקה בתשתית — כמו כניסה מכביש צדדי לאוטוסטרדה מהירה. ב–2014 חשפה נטפליקס כי קיבלה דרישה מחברת כבלים (תשתית שבה עוברת התקשורת) לשלם עבור חיבור מהיר ויעיל משרתיה לשדירה המרכזית. למעשה, ספקיות התוכן כבר משלמות על החיבור, אלא שחברת התשתיות דורשת תשלום נוסף על חיבור מהיר ואיכותי.

אז שישלמו, מה הבעיה?

הבעיה היא שברגע שנגבים דמי כניסה כאלה, לחברות גדולות ועשירות יש יתרון, עד כדי חסימה מוחלטת של כניסתן של מתחרות קטנות. זה לא רק פוגע בתחרות, אלא במטרה של הבאת תקשורת, מידע וחיבור בין אנשים, הנחוצים לקידום החברה, כך לפי התפיסה המקובלת. יתר על כן, כל היתרון של האינטרנט כמקפצה ליוזמה, חדשנות ועסקים קטנים יתבטל.

הפגנה בעד נייטרליות הרשת מול מטה ה-FCC
בלומברג

מי מתנגד לנייטרליות הרשת?

חברות תשתיות האינטרנט בארה"ב טוענות כי הכפפתן לאותם חוקים כמו חברות חשמל ומים מהווה התערבות ממשלתית מכבידה ומיותרת. הנימוק ניתן לשכפול, כמובן, לכל רגולציה שהיא. החברות טוענות גם שתמחור דיפרנציאלי הוא מפתח לגיוון מוצרים ושירותים, וכי ההגבלה מצמצמת את יכולתן להשקיע ולשפר את השירות.

מדוע ממשל טראמפ רוצה לבטל את נייטרליות הרשת?

אחת ההבטחות הגדולות ביותר של טראמפ היא לבטל כמה שיותר רגולציה, בטענה שהיא פוגעת בתחרות החופשית ומכבידה על עסקים ויוזמה. זוהי גישה שמרנית הרואה בהתערבות ממשלתית פגיעה בכלכלה. מבקריו של הממשל יטענו שזוהי מתנה מהשלטון להון .

מה בדיוק רוצה הממשל לעשות?

טים וו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה שטבע את המונח "נייטרליות רשת", הסביר ל"ניו יורק טיימס" כי ההצעה מרחיקה לכת מעבר לביטול הכללים שקבע ממשל אובמה. היא מתירה, למשל, לספקיות פס רחב לחסום תוכן ספציפי — ובכך נותנת בידיהן את הלקוחות שמעבירים תוכן כבני ערובה. אפילו בתקופת ממשלו של ג'ורג' וו. בוש לא התאפשר הדבר. וו סבור שמהלך זה הוא מזעזע.

מיהן החברות המושפעות מהכללים ומה הן יעשו?

ספקיות הפס הרחב הגודלות בארה"ב הן צ'רטר, AT&T וקומקסט. צ'רטר, למשל, טוענת כי תמשיך לפעול לפי עקרונות נייטרליות הרשת, ללא חסימה, האטה או התערבות בפעילות המקוונת של לקוחותיה.

כיצד זה ישפיע על הצרכנים?

ביטול ההגבלות עלול להביא להאטה בתקשורת האינטרנט למשקי בית ולתקשורת של ספקיות תוכן מסוימות. בנוסף, למרות שיש ריבוי של ספקיות בארה"ב, התחרות אינה גדולה בשל החלוקה הגיאוגרפית של השוק כולו בין הרשתות. באזורים מסוימים, כולל אזורים המיושבים בדלילות, יש לתושבים גישה לספק אינטרנט אחד, והחשש הוא שביטול הרגולציה יגרום לגלגול העלויות הנוספות אל הצרכנים.

מה אפשר לעשות כדי לעצור את השינוי?

איגוד האינטרנט (The Internet Association), המייצג חברות אינטרנט, הצטרף למאמץ המשפטי ב–2015 להגן על החוקים הקיימים. האיגוד קיבל 20 מיליון הערות מהציבור, רובן מתנגדות לשינוי החוקים, מאז הכריז יו"ר ה–FCC על כוונתו לבטל את נייטרליות הרשת.

ומה קורה בישראל?

כיום לא מתקיים דיון ציבורי בנושא נייטרליות רשת בארץ, כמו שמתנהל בארה"ב למשל. אפשר לומר כי המצב בישראל יחסית לעולם הוא טוב — יש תחרות די עזה בין ספקיות האינטרנט, ונגישות די זולה לרוחב פס בינלאומי, כך שסוגיית הנייטרליות מטופלת באמצעים תחרותיים. מבחינה חוקית, ועדת הכלכלה אישרה לפני כארבע שנים את חוק נייטרליות רשתות תקשורת שקבע כי כל ספקית אינטרנט, קווי או סלולרי, תספק ללקוחות החברה שירות שוויוני ולא תיתן שירות מעדיף או מגביל ליישום ספציפי.  

מה מהות החוק בישראל?

החוק שחוקק היה רק לכאורה חוק מהפכני, כי הוא כלל סעיף שקבע שהאיסור לא יכיל מקרים של עומס בהם הלקוח מבצע שימוש חריג מהרגיל ויהיה צורך לווסת את התנועה ברשת. על פי נתונים שפירסמה בזק השנה, ישראל היא צרכנית כבדה של דאטה, וב–2016 השימוש ברוחב פס גדל ב–50% לעומת השנה הקודמת, כשעל פי החברה בכל שנייה עוברים על הרשת של בזק כאלף ג'יגה מידע, מתוכם 70% וידיאו. החוק לא הגדיר מהו עומס ושימוש חריג ומהו ויסות. כאן נוצר פתח לחברות התקשורת לבצע האטה או חסימה כראות עיניהן ויש צורך בהגדרת החריגות כדי שחוק הנייטרליות יהיה טוב יותר.
אחת הדוגמאות המקומיות להפרת נייטרליות רשת שבגינן נחקק החוק, היא של חברת סלקום שניסתה לפני מספר שנים לחסום שיחות סקייפ על הרשת שלה כדי למנוע מעבר של שיחות מרשת סלולרית לרשת IP.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם