נוחי דנקנר לא היה יכול לבד

הרה-ארגון שעליו הודיעה אי.סי.איי הוא דוגמה מצוינת למה שקורה כאשר חברת ענק נרכשת על ידי קרן פיננסית פרטית. הקרן רואה לנגד עיניה רק את השורה התחתונה של הדו"חות

שירלי יום-טוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שירלי יום-טוב

האם רכישות של חברות ישראליות בידי חברות מחו"ל הן דבר טוב או רע? השאלה הזאת מלווה את תעשיית ההיי-טק הישראלית כבר כמעט עשור: הכסף אמנם זורם, אבל לא מעט חברות שנרכשו התכווצו מאוד ונהפכו בסופו של דבר למרכזי פיתוח קטנים של ענקיות אמריקאיות.

שאול שני הגיע עם קרן אשמור הבריטית וביצע מהלך שבעלת השליטה הישראלית בחברה עד לאחרונה - קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר - היתה מתקשה לעשות בעצמה. אם אי.סי.איי היתה מפטרת כל כך הרבה עובדים תחת שליטת אי.די.בי, דנקנר היה נדרש להתייצב מול המצלמות ולהסביר איך יש לו לב לסגור לכ-1,000 משפחות באופקים את מקור הפרנסה היחיד שלהן באזור מוכה אבטלה.

אבל כשמדובר בקרנות זרות, זה יותר קל. הנה, שני, המכהן מאז השלמת הרכישה כיו"ר אי.סי.איי, אפילו לא טרח להתייצב בחברה ביום ההודעה המטלטלת. הוא גם לא השתתף במסיבת העיתונאים שערכה החברה, והותיר את העבודה השחורה למנכ"ל שלו, רפי מאור.

ההתייעלות הנרחבת מעלה שאלה נוספת: עד כמה התנהלה החברה בחוסר יעילות בשנים האחרונות, שבהן היתה חברה נסחרת שמניותיה הוחזקו בידי הציבור. מאור אמר שבחברה זיהו חוסר יעילות כבר לפני שנה, אבל הוסיף באותה נשימה כי "יש שינויים שניתן לעשות בחברה פרטית ולא בחברה ציבורית, כי חברה ציבורית נמדדת מדי רבעון". נדמה שהמסר לעובדים פשוט מאוד: קנו את החברה שלכם בהרבה כסף מזומן? תתחילו לעבוד על קורות החיים שלכם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker