התעלומה הכלכלית שמסעירה את העולם: לאן נעלמה האינפלציה? - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעלומה הכלכלית שמסעירה את העולם: לאן נעלמה האינפלציה?

הבנקים המרכזיים מתחילים להדק את המדיניות המוניטרית לאור התאוששות הכלכלות ■ למרות זאת, האינפלציה בכלכלות הגדולות בעולם ממשיכה להיות נמוכה באופן מבלבל ■ מדדים לבחינת האינפלציה, כמו שיעור האבטלה, כבר אינם משפיעים כמו בעבר

36תגובות
שוק בטוקיו. ביפן התרגלו לאינפלציה נמוכה והבנק המרכזי לא עומד ביעד
Kim Kyung Hoon/רויטרס

רק לפני כמה שנים, החדשות על כלכלת גוש היורו היו כל כך גרועות, עד שכבר נהיה משעמם לשמוע אותן. כיום, הנתונים הטובים שמתפרסמים הם אלה שמעוררים פיהוק. נתונים שפורסמו בתחילת נובמבר הראו כי התמ"ג צמח ב–0.6% ברבעון שהסתיים בספטמבר (קצב שנתי של 2.4%). מדד הסנטימנט הכלכלי של הנציבות האירופית עלה לרמתו הגבוהה ביותר מזה כמעט 17 שנה.

ואולם כשמועצת הבנק המרכזי של אירופה (ECB) בראשות הנגיד, מריו דראגי, התכנסה ב–26 באוקטובר, היא החליטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה אפסית, ולהאריך את תוקפה של תוכנית רכישות האג"ח, הידועה כהרחבה כמותית, למשך תשעה חודשים נוספים. הבנק מסר כי יאט את קצב רכישות האג"ח בכל חודש ל–30 מיליארד יורו (35 מיליארד דולר) החל מינואר. לדבריו, יהיה צורך בכמות גדולה של כסף קל עד שהאינפלציה תגיע ליעד שהציב הבנק — קצת פחות מ–2%.

כרגע אין סימנים להתקרבות ליעד הזה, למרות חוזקה של הכלכלה. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, ירדה מ–1.1% ל–0.9% באוקטובר, לפי נתונים שפורסמו כמה ימים לאחר ישיבת ECB. הצרות של גוש היורו ב–2010–2012 היו ייחודיות. בבעיות שלו כיום, עם פעילות כלכלית נמרצת, אינפלציה נמוכה ומדיניות מוניטרית משוחררת, הוא דומה לכלכלות גדולות רבות אחרות.

אחרי עשור של ריביות נמוכות, הבנקים המרכזיים, שנחושים בדעתם להדק את המדיניות המוניטרית, הם אלה שמושכים תשומת לב. הבנק המרכזי של בריטניה העלה באחרונה את הריבית מ–0.25% ל–0.5% — ההעלאה הראשונה מאז 2007. באותו יום, הבנק המרכזי של צ'כיה העלה את הריבית בפעם השנייה השנה. בארה"ב, הבנק הפדרלי הותיר את הריבית ללא שינוי, אחרי שהעלה אותה במארס וביוני, אך העלאה נוספת צפויה להתבצע בדצמבר.

מריו דראגי
בלומברג

בטורקיה, אולי הכלכלה הגדולה היחידה שמתחממת יתר על המידה, הבנק המרכזי — שנמצא תחת התקפות מצד הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, שמאמין כי ריביות גבוהות גורמות לאינפלציה — הודיע בסוף אוקטובר כי ישאיר את הריבית ללא שינוי.

ואולם ברוב הכלכלות הגדולות האינפלציה נמצאת מתחת ליעד, והמדיניות המוניטרית מרחיבה. הבנק המרכזי של ברזיל הוריד את הריבית ב–25 באוקטובר מ–8.25% ל–7.5%. יומיים לאחר מכן, הבנק המרכזי של רוסיה הוריד את הריבית ל–8.25%. הבנק המרכזי של יפן הצביע בתחילת נובמבר בעד השארת הריבית ללא שינוי והמשך תוכנית רכישת נכסים בקצב של 80 מיליארד ין (700 מיליארד דולר) בשנה. הכלכלות האלה מתחזקות. לכן מוזר שבנסיבות האלה האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה.

הקשר בין מחיר היבוא לציפיות הציבור

כדי להבין את הסיבות לכך, יש לבחון את המודל שבו משתמשים הבנקים המרכזיים להסביר מה זו אינפלציה. במודל זה שלושה אלמנטים: מחיר היבוא; ציפיות הציבור; ולחצים על כושר הייצור בכלכלה המקומית.

נתחיל באינפלציית היבוא, שנקבעת לפי מאזן ההיצע והביקוש של סחורות גלובליות, כמו גם שינויים בשערי מט"ח. מאז השפל שלהם בתחילת 2016, מחירי הסחורות עלו. מחיר הנפט, שנפל אז מתחת ל–30 דולר לחבית, עלה ליותר מ–60 דולר לחבית. זה דחף את האינפלציה למעלה: בגוש היורו האינפלציה ברמה של 1.4% — חצי אחוז יותר מאינפלציית הליבה.

האינפלציה גבוהה במיוחד במדינות כמו ארגנטינה (24%) או מצרים (32%), שהפסיקו סובסידיות יקרות ושערך המטבעות שלהן נפל באופן חד — מה שהפך את המוצרים המיובאים ליקרים יותר. בבריטניה, עליית מחירי היבוא בגלל היחלשות הליש"ט הוסיפה 0.75% לאינפלציה, שהגיעה ל–3% השנה.

האינפלציה בעולם: השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן

השפעה שנייה על האינפלציה היא ציפיות הציבור. עסקים יעלו מחירים ועובדים יבקשו שכר גבוה יותר ממעסיקיהם אם הם יצפו שהאינפלציה תעלה. קשה להבין במדויק איך הציפיות האלה נוצרות. הנתונים הזמינים תואמים את יעד האינפלציה של הבנק המרכזי ברוב הכלכלות העשירות.

יפן חריגה במובן הזה. היא התקשתה לעמוד ביעד של 2%, בעיקר מפני שחברות ועובדים כבר התרגלו לצפות לאינפלציה נמוכה יותר. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, קרא באחרונה לחברות להעלות את השכר ב–3% באביב הקרוב כדי להתניע את האינפלציה.

הקשר בין אבטלה לאינפלציה ניתק

אם משאירים בצד את ההשפעות החולפות על מחירי היבוא, האינפלציה נהפכת למאבק קשה בין הציפיות לבין גורם ההשפעה השלישי — כושר הייצור העודף בכלכלה. שיעור האבטלה הוא המדד השימושי ביותר לגורם זה. ככל שהכלכלה מתקרבת לתעסוקה מלאה, המחסור בעובדים אמור להפעיל לחץ על השכר, שחברות מעבירות הלאה למחירים גבוהים יותר. במובן מסוים, שוק העבודה של יפן הדוק כפי שהיה בשנות ה–70. בארה"ב שיעור האבטלה, 4.1%, הוא הנמוך ביותר מזה כמעט 17 שנים. למרות זאת, האינפלציה חלשה באופן מפתיע.

במלים אחרות, הקשר ההפוך בין אבטלה לאינפלציה, שידוע כעקומת פיליפס, נהפך פחות חד. מחקר שפירסם בשנה שעברה אוליבייה בלנשאר ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, מצא כי ההשפעה של הירידה בשיעור האבטלה בארה"ב על העלייה באינפלציה היתה קטנה בשליש לעומת אמצע שנות ה–70.

הבנקים המרכזיים, שרואים צורך להדק את המדיניות המוניטרית, מודאגים מהירידה בכושר הייצור העודף. יש סימנים טנטטיביים לקיומם של לחצים חזקים יותר להעלאת השכר בבריטניה ובארה"ב, וראיות חזקות לכך בצ'כיה, שם הגידול בשכר הוא יותר מ–7%.

למרות זאת, כשציפיות האינפלציה יציבות כל כך, ההשתטחות של עקומת פיליפס מראה כי המחיר שמשלמים הבנקים המרכזיים — אינפלציה גבוהה יותר — על דחיית העלאות הריבית, הוא נמוך יחסית.

ה–ECB לא מתחשב בשיקולים כאלה. שיעור האבטלה באירופה יורד במהירות, אך הוא עדיין ברמה של 8.9%. יש מקום לכלכלת גוש היורו לצמוח במהירות בלי לעורר אינפלציה. השגרה המשעממת, כמו גם החדשות הטובות — יימשכו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#