מורשת ילן: נגידה מצליחה - אך שנויה במחלוקת

ארבע השנים של ג'נט ילן בראשות הבנק הפדרלי נחשבות להצלחה מרוב הבחינות ■ אולם היא גם ספגה ביקורת רבה - ונאלצת לעזוב את התפקיד בתחושה שלא סיימה את העבודה

ניו יורק טיימס
בן קסלמן וקווין גרנוויל
ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי
בארה"ב
ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי בארה"בצילום: בלומברג
ניו יורק טיימס
בן קסלמן וקווין גרנוויל

ארבע השנים של ג'נט ילן כמקבלת ההחלטות הכלכליות הבכירה ביותר בארה"ב היו הצלחה מרוב הבחינות המקובלות. האבטלה ירדה בעקביות בכהונתה, האינפלציה נשארה מרוסנת, והבנק הפדרלי התחיל לסגת בהדרגה מהצעדים יוצאי הדופן שנקט בעקבות המשבר הפיננסי — אך זה לא הספיק כדי להציל את המשרה שלה. דונלד טראמפ בחר בג'רום פאואל כמועמד שלו ליו"ר הבנק הפדרלי, ובכך הפך את ילן ליו"ר הבנק הפדרלי הראשון בכמעט 40 שנה שכהונתו מסתיימת אחרי ארבע שנים בלבד.

הנשיא לשעבר, ברק אובמה, שקל למנות את שר האוצר לשעבר לארי סאמרס ליו"ר הבנק הפדרלי, אך ברגע שהוא הציג את ילן — סגנית נגיד הבנק הפדרלי — כמועמדת, המינוי שלה אושר ברוב דו־מפלגתי חריג של 56 תומכים מול 26 מתנגדים בסנאט.

כשילן כבר היתה בתפקיד, היא עוררה רגשות עזים בקרב הפוליטיקאים. הרפובליקאים האשימו את הבנק הפדרלי תחת הנהגתה בהטלת רגולציות מכבידות מדי על המגזר הפיננסי — תלונה שאולי תרמה להחלטת טראמפ לא לחדש את מינויה.

ההתאוששות לא הושלמה

הכהונה של ילן היתה הצלחה מוחלטת בשני סעיפים — האבטלה נמצאת ברמתה הנמוכה ביותר מאז 2001, ומדד האינפלציה המועדף על הבנק הפדרלי נשאר הרבה מתחת ליעד של 2%.

אולם נתונים אחרים מציירים תמונה פחות חד־משמעית. שיעור האמריקאים בגיל העבודה שמועסקים — מדד מקיף יותר משיעור האבטלה — נמצא עדיין מתחת לרמתו לפני המיתון, והגידול בשכר היה אטי במשך רוב כהונתה של ילן. שתי המגמות האלה מעידות שהבנק הפדרלי עדיין לא הגיע ליעד התעסוקה המלאה. על האינפלציה הנמוכה אומרים כלכלנים ליברלים רבים כי הבנק הפדרלי יכול היה לעשות יותר כדי לעודד את הכלכלה, בלי להסתכן בעליות מחירים מוגזמות. בספטמבר תיארה ילן את האינפלציה הנמוכה כ"מדאיגה".

האבטלה ירדה, האינפלציה רוסנה

תחזיות אופטימיות מדי

במארס 2014, זמן קצר לאחר שילן נכנסה לתפקיד, אמרו מקבלי ההחלטות בבנק הפדרלי כי הם צופים שהתמ"ג יצמח ב–3% בכל שנה עד 2016. הם היו אופטימיים מדי: ב–2016, הצמיחה בכלכלה האמריקאית במונחי הבנק הפדרלי לא הגיעה אפילו ל–2%.

לא ברור עד כמה אפשר להאשים בכך את ילן או את הבנק הפדרלי. צמיחה אטית היא בעיה בכל המדינות המפותחות בשנים האחרונות, ובפועל כלכלת ארה"ב עלתה בביצועיה על רבות מהכלכלות הגדולות האחרות. כלכלנים הצביעו על דמוגרפיה, גלובליזציה וכוחות אחרים מחוץ לשליטתם של מקבלי ההחלטות. אולם אם מביאים בחשבון שהמדיניות של ילן התבססה על הערכותיה לגבי חוזק הכלכלה, הרי שהן היו אופטימיות מדי.

מהר מדי או לאט מדי?

כשילן נהפכה לנגידה, הבנק הפדרלי שמר על אותה ריבית אפסית במשך חמש שנים בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת.

עם הירידה באבטלה והעלייה באינפלציה, ילן מצאה את עצמה נתונה תחת לחץ להעלות ריבית. במקום זאת, היא המתינה כמעט שנתיים, עד דצמבר 2015, כדי לעשות זאת, ואז עוד שנה לפני שעשתה זאת שוב. הזהירות של ילן משכה אש מימין ומשמאל, וב–2015 סאמרס טען שהבנק הפדרלי עושה "טעות איומה" כשהוא מעלה את הריבית מוקדם מדי.

הבנק הפדרלי אמר כי יעלה את הריבית ארבע פעמים תחת ילן, והוא צפוי להעלותה שוב בדצמבר.

השווקים גאו בתקופת ילן

מאזן של 4 טריליון דולר

הבנק הפדרלי עשה הרבה יותר מאשר להוריד ריביות בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. הוא גם פתח בשורה של צעדים חריגים וחסרי תקדים: חילץ בנקים, קנה משכנתאות בעייתיות, ומאוחר יותר הזרים טריליוני דולרים ישירות לכלכלה באמצעות כמה סבבים של רכישות אג"ח. הצעדים האלה, שילן עזרה להוביל כחברה בוועדת השוק הפתוח, הסתיימו כשנכנסה לתפקיד, מה שהותיר לה אתגר אחר — מה לעשות עם מאזן של יותר מ–4 טריליון דולר.

במשך רוב כהונתה, התשובה היתה "כלום" — הבנק הפדרלי קנה אג"ח חדשות כדי להחליף את אלה שפקעו והותיר את האחזקות ללא שינוי. אולם בספטמבר הוא הודיע כי יתחיל לצמצם בהדרגה את אחזקותיו.

האם זוהי בועה?

מדד S&P 500 עלה כמעט במחצית מאז שילן נכנסה לתפקיד, ומדד נאסד"ק עלה בשני שלישים. נכסים מסוכנים יותר אף רשמו עליות חדות יותר.

העליות האלה היו חדשות טובות למשקיעים, אך הן גם עוררו את חשש האנליסטים שמא הבנק הפדרלי מעלה באופן מלאכותי את השוק, באמצעות עידוד המשקיעים לקחת סיכונים גדולים יותר — ומנפח בועה שתתפוצץ כשיתחיל להעלות ריבית ולצמצם את אחזקות האג"ח. ילן עצמה רמזה שמחירי הנכסים גבוהים מדי, אם כי הביעה אמון בכך שהמערכת הפיננסית חזקה מספיק כדי לעמוד בירידות מחירים.

רגולציה כבר לא באופנה

כנגידה הראשונה של הבנק הפדרלי אחרי המשבר, ילן נטלה על עצמה את המשימה להרחיב את יכולת הפיקוח של הבנק על המגזר הפיננסי.

בחודשים האחרונים ילן התבטאה אף יותר לגבי הצורך ברגולציה פיננסית. באוגוסט היא הזהירה שאסור לשכוח את לקחי המשבר הפיננסי, ואמרה כי מדיניות הבנק הפדרלי — שכוללת מבחני עמידות לבנקים הגדולים במטרה להעריך את יכולתם לשרוד משבר נוסף — הפכה את המערכת הפיננסית ליציבה יותר. לדברי טראמפ, הרגולציה פוגעת בהלוואות ובצמיחה הכלכלית. הוא אף מינה את רנדל קווארלס, מבקר חריף של הרגולציות שיושמו בעקבות המשבר, להיות הממונה על הרגולציה בבנק הפדרלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ