מדוע בבריטניה מעלים ריבית דווקא כשמשבר מאיים על הכלכלה - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מדוע בבריטניה מעלים ריבית דווקא כשמשבר מאיים על הכלכלה

והאם נפילת הליש"ט בעקבות העלאת הריבית היא באמת פרדוקס, או שהמשקיעים יודעים משהו

2תגובות
דגל האיחוד ובריטניה
DANIEL LEAL-OLIVAS/אי־אף־פי�

נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מארק קרני, העלה את הריבית ב-0.25% ל-0.5%. היתה זו העלאת הריבית הראשונה זה עשור, לנוכח האינפלציה המתגברת בבריטניה, שהגיעה לרמה של 3%.

בריטניה סבלה מנפילה קשה במטבע שלה לאחר שמשאל עם על יציאתה מהאיחוד האירופי נצחו תומכי היציאה, המכונה ברקזיט. ממשלת בריטניה, בראשותה של תרזה מיי, התחייבה לקיים את רצון העם ולנהל את המו"מ ליציאה כמתוכנן. אולם ניתוקה האפשרי של בריטניה מהאיחוד האירופי, ומהשוק המשותף וחסר הגבולות שהוא מעניק לה מול שותפותיה לאיחוד, מעיבים קשות על כלכלתה.

חברות זרות מאיימות להעביר את עסקיהן מבריטניה, חברות בריטיות שלהן עסקים חובקי עולם שוקלות לעבור ליבשת, המון עובדים מהאיחוד האירופי עלולים למצוא את עצמם מחוץ לבריטניה. תעשיות רבות בבריטניה נהנות מקרבתן ומהגבולות הפתוחים לשאר מדינות האיחוד – תעשיות רכב, פלדה ועוד מייצאות בעיקר לשכנות ממזרח. ללא הסכם שוק משותף, הן עלולות לעמוד בפני מכסים.

מאז משאל העם נפלה הליש"ט בכ-12% מול הדולר האמריקאי. הנפילה משקפת את החשש מפגיעה בכלכלת בריטניה.

כאשר שער של מטבע של מדינה מייצאת נופל, זה נותן יתרון תחרותי למוצרים מתוצרתה – הם נהיים זולים יותר בחו"ל. זה נותן גם דחיפה של ממש לתיירות מחו"ל, כי הכל נהיה זול יותר במטבע חוץ. כך למשל, ישראלים מוצאים שלונדון זולה להם בהרבה משהיתה לפני  עשור – למעשה, הליש"ט נפלה בכמעט חצי מול השקל – מכמעט 9 שקלים לכעת בערך 4.5 שקלים.

שער ליש"ט-שקל נפל ב-49% תוך 10 שנים
בלומברג

אולם כלכלה כמו בריטניה, שיש לה גירעון סחר, תלויה רבות ביבוא ממדינות אחרות. ולכן, עם נפילת המטבע, מה שהיא מייבאת מחו"ל מתייקר. כשזה קורה, נוצרת אינפלציה – עליית מחירים.

תפקידו של הבנק המרכזי הוא לנהל את המדיניות המונטרית – באמצעות שער הריבית הוא מעודד או מדכא את הכלכלה, מחזק את המטבע, וכו'.

כשיש אינפלציה שנובעת מביקוש רב בכלכלה, שמוביל לעליית מחירים ושכר – הגיוני מאוד להעלות את הריבית. בכך מעודדים יותר חסכון ופחות צריכה, ומרסנים את ההתחממות.

אולם כשהאינפלציה נובעת דווקא מחולשה כלכלית אפשרית – כמו חולשת מטבע – העלאת הריבית היא צעד בעל סיכונים רבים. היתרון האפשרי העיקרי הוא שהעלאת הריבית תתמוך במטבע, כי ככל שהריבית גבוהה יותר על מטבע, משקיעים וחוסכים זרים יחפצו בו יותר, והביקוש יעלה את שערו.

אלא שהשוק לא מאמין שזה מה שיקרה, וכהוכחה לכך – הליש"ט נופלת היום באחוז, לפני ואחרי העלאת הריבית], לשער של 1.3122 דולר. בריטניה צפויה לחולשה כלכלית, מאותתים המשקיעים, ולכן העלאת ריבית, שהוא צעד מדכא צמיחה, פוגעת בה.

אז למה בחר קרני השקול להעלות את הריבית? מאחר שאין לו ברירה רבה. המנדט שלו הוא למנוע התחממות אינפלציה – שהגיעה כבר לרמה של 3%, לעומת יעד של 2% של הבנק. ידיו כבולות בכבלי האורתודוקסיה הכלכלית. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#