כך מתכוונות מדינות להיאבק בגוגל, פייסבוק, אמזון ואפל - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המעצמות החדשות

כך מתכוונות מדינות להיאבק בגוגל, פייסבוק, אמזון ואפל

ענקיות האינטרנט והמחשוב צברו כוח רב בעשור האחרון ■ לדעת רבים, הוא נוצל לרעה - לפגיעה בפרטיות ובקניין רוחני ולהדרת אוכלוסיות ■ תגובת הנגד מצד רגולטורים, ממשלות וארגונים צוברת תאוצה, בניסיון לרסן את המערב הפרוע של עולם הטכנולוגיה

5תגובות
מחאה בפולין נגד פייסבוק. החברה מתכננת להוסיף 650 עובדים בגרמניה, כדי לעמוד בדרישות המדינה להסיר תוכן פוגעני תוך 24 שעות
Czarek Sokolowski/אי־פי

כמה עוד הן יכולות לגדול? חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - גוגל, אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט - פירסמו בחודשיים האחרונים את דו"חותיהן לרבעון השני, ודיווחו על הכנסות רבעוניות שמצטברות לסכום של 143 מיליארד דולר. החוסן הפיננסי של החברות מסתיר מגמה מטרידה מאוד שנמשכת זמן רב: ממשלות שהיו מוכנות בעבר לתת לחברות האינטרנט לעשות מה שהן רוצות, מנסות לרסן אותן כיום.

הרקע לתגובת הנגד של הממשלות חורג מטענות קודמות שנשמעו על סקסיזם וחוסר סובלנות פוליטי בעמק הסיליקון, שהחלו לאחר אי־מייל ששלח אחד מעובדי גוגל, בטענה לחוסר סובלנות של החברה לדעות שמרניות. ב-1 באוגוסט הזהירה אמבר רוד, שרת הפנים של בריטניה, את חברות האינטרנט שאם הן לא יעשו מאמצים נוספים למנוע העלאת תוכן של קיצוניים לפלטפורמות שלהן, היא תיאלץ לעשות זאת באמצעות חוקים חדשים.

סטיב בנון, לשעבר האסטרטג הראשי של הבית הלבן, ביקש שתופעל על גוגל ופייסבוק רגולציה כעל נותנות שירותי תשתית, בדומה לחברות חשמל ומים. סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר של ארה"ב, דיבר על נקיטת אמצעים נגד אמזון מכיוון שהיא לא משלמת מספיק מסים.

בעקבות לחץ מצד הממשל הסיני, אפל הסירה אפליקציות VPN (פרוקסי - תוכנה המאפשרת גלישה אנונימית) מחנות האפליקציות שלה בסין, לאחר שאלה איפשרו לסינים לעקוף את חומת הצנזורה של המדינה ולגלוש באתרים זרים. בית המשפט העליון בקנדה הורה ביוני לגוגל להפסיק הצגה של מוצר שפוגע בקניין הרוחני של חברה בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש שלה. ב-9 באוגוסט נחסם בהודו, ככל הנראה בהוראת משרד התקשורת ההודי, ארכיון האינטרנט Wayback Machine, ששומר גרסאות ישנות של עמודי אינטרנט.

הדוגמאות מגוונות, אך הן ממחישות שינוי משמעותי ביחס של הרגולטורים לחברות הענק. בשנות ה-90, כשהאינטרנט נעשה פופולרי, חברות הטכנולוגיה ורוב הממשלות הדמוקרטיות אימצו את האופי הגלובלי שלו. החברות פעלו באופן חופשי ונטול הגבלה של חוקים מכבידים (למעט חסימת פורנוגרפיית ילדים).

אחת הסיבות לשינוי היא טכנולוגית - כיום קל יותר לקבוע גבולות במרחב הסייבר ולזהות את המשתמשים באמצעות כתובות ה-IP שלהם. המעבר לסמארטפונים הגדיל את כוחן של הממשלות - לחנויות האפליקציות יש קישורים לשירותים מקומיים, כמו שירותי תשלום, שמקלים על הממשלות לנטר את פעילות המשתמשים ואף לשלוט בה.

האינטרנט חודר לכל תחומי החיים, ושווקים שונים, החל ממוציאים לאור ועד לחברות מכוניות, החלו לראות בענקיות הטכנולוגיה איום על הישרדותם.

נתונים בתכבה

חברות ההיי־טק הן מטרה קלה לכל מי שמפחד משינוי. הן מעסיקות מעט מאוד אנשים ביחס לגודלן, ומשלמות מעט מסים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לא רואה בהן בעלות ברית טבעיות, כפי שראה בהן הנשיא הקודם ברק אובמה, שבממשלו כיהנו רבים שעבדו בעברם בגוגל.

חלק מהממשלות בעולם מוטרדות מהתפקיד הגדל והולך שחברות טכנולוגיה אמריקאיות, בעלות ערכים אמריקאיים מובהקים, תופסות בחיי האזרחים שלהן - במיוחד בנוגע להגנה על זכות הדיבור, על חשבון השמירה על זכויות יוצרים.

אחד השינויים הגורפים בגישת הממשלות לחברות האלה הוא גישה נוקשה ביותר ביחס לתשלום מסים. אפל צפויה לשלם 15.3 מיליארד דולר לחשבון נאמנות, בעודה ממתינה לפסיקה בערעור שהגישה על החלטת הנציבות האירופית כי עליה לשלם מסים כבדים על פעילותה באירלנד.

השינוי ביחס לחברות אלה מתבטא גם בקביעת מדיניות ציבורית שאינה מתייחסת לצורכי החברות, כמו מדיניותו של טראמפ בנושא ההגירה. טראמפ התלונן על כך שחברות ההיי־טק מייבאות עובדים זרים במקום להעסיק אמריקאים, והורה לבחון את חוקי מתן ויזת העבודה.

יורים בשליח

במשך יותר משני עשורים היה היחס לרוב פלטפורמות האינטרנט כאל גורם מתווך. הן נתפשו יותר כחברות טלקום, שיכולות לשדר תוכן פלילי מבלי לשאת באחריות לכך, מאשר כחברות מדיה, שאותן ניתן לתבוע על התכנים שהן מפרסמות.

כעת מתחילות הממשלות בארה"ב ובאירופה לדרוש מהחברות לשאת באחריות למה שאומרים ועושים המשתמשים שלהן. גרמניה היא דוגמה מובהקת לכך - מ–1 באוקטובר התחילה המדינה לדרוש מכל הרשתות החברתיות להסיר תוך 24 שעות דברי שטנה, כמו הכחשת שואה, או שייקנסו ב-50 מיליון יורו.

במסגרת החוק הגרמני, 24 השעות מתחילות להיספר מרגע שהחברה קיבלה תלונה ממשתמשים או מהרשויות. ואולם חלק מהממשלות חושבות שהחברות צריכות לחסום חלק מהתוכן מיד לאחר שהופיע באינטרנט - כפי שהן עושות עם פורנוגרפיית ילדים. ממשלת בריטניה, למשל, רוצה שהרשתות החברתיות יחסמו תעמולה אסלאמית, כמו סרטוני וידיאו של עריפת ראשים, והיא התעלמה מתלונות של חברות ההיי־טק כי הדבר יהיה יקר וקשה לביצוע.

ההבחנה בין תוכן כזה לדיווחים על מלחמת האזרחים בסוריה קשה יותר מחסימת פורנוגרפיית ילדים, וטכנולוגיות אוטומטיות עלולות לחסום גם תוכן לגיטימי. בני אדם ייאלצו לבצע את ההחלטה הסופית אם לאשר את התוכן או לא.

נתונים בתכבה

שליטה בגבולות

חברות הטכנולוגיה בונות בתקופה האחרונה חומות במרחב הסייבר. המטרה שלהן היא מסחרית: לשמור על המשתמשים בתוך "גנים מוקפי חומות", שם קל להן יותר למכור להם שירותים. ואולם גם הממשלות מנסות להקים גבולות אלקטרוניים משלהן, שיהיו מגבילים יותר. סין ורוסיה מתכננות להילחם בחיבורי VPN. שתי המדינות דורשות כעת כי מידע על אזרחים יאוחסן בתחומי מדינתם. חוקים ששומרים על המידע בתחומי המדינה הפכו לבעיה גם במדינות דמוקרטיות. הנציבות האירופית התלוננה בינואר על הגבלות לא מוצדקות של מעבר מידע בתוך האיחוד האירופי.

גם כעת, כשהאינטרנט מתחיל להתפרק לגרסאות מקומיות, חלק מהמדינות מנסות להאריך את הישג ידו של החוק מעבר למדינתם. בעבר יכלו חברות האינטרנט להתעלם מבקשות של ממשלות שניסו לצנזר מה שאנשים ראו במקום אחר בעולם, כמו בקשות מתאילנד להגביל כל ביקורת על המלך. אך כעת חלק מהדמוקרטיות מחוקקות חוקים בינלאומיים שמנסים להשית רגולציה על התוכן האינטרנטי בכל העולם. "אנחנו מסתכנים בהצבעות וטו פרועות, אם כל ממשלה תוכל להסיר מידע לא רק בגבולות מדינתה אלא מכל העולם", אומר אלן דיווידסון, ששירת בממשל אובמה וכעת מכהן כחבר במכון המחקר ניו אמריקה.

הפסיקה ביוני בקנדה נגד גוגל, בנושא הצגה בתוצאות החיפוש של מוצר הפוגע בקניין הרוחני, תקפה בכל העולם ועשויה להיות רק ההתחלה של צעדים דומים. בנוסף, בית המשפט האירופי לצדק יחליט בהמשך השנה אם הזכות להישכח (זכותם של אנשים לשלוט במידע המפורסם עליהם ברשת ולבקש הסרה של תכנים מסוימים) תקפה לא רק באיחוד האירופי, אלא בכל העולם. אם גוגל לא תציית לפסיקה היא עשויה לספוג קנסות כבדים.

האיומים הגדולים ביותר לטווח ארוך על חברות הטכנולוגיה הם כנראה חוקי ההגבלים העסקיים. הרגולטורים, בייחוד בארה"ב, חשבו כי באינטרנט התחרותיות תהיה טבעית יותר, בהתחשב בכך שכל מה שצריך לעשות כדי לעבור למתחרה הוא להקליק על קישור. ואולם כעת הם מגיעים למסקנה שהחברות הגדולות יכולות להגביל את התחרות באינטרנט, למשל כשחברות גדולות רוכשות חברות קטנות עוד לפני שהאחרונות הצליחו להבשיל לכדי איום.

בנוסף, ממשלות החלו לחשוש מהיווצרותם של מונופולים זרים בתחום המידע - כריית מידע מקומי והפיכתו לשירותי בינה מלאכותית יקרי ערך.

אין זה מפתיע שדעות כאלה נפוצות בעיקר באירופה, שלא הצליחה להצמיח ענקית טכנולוגיה משל עצמה. הנציבות האירופית קנסה את גוגל בסכום שיא של 2.4 מיליארד יורו ביוני בגלל ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי במנועי החיפוש. ואולם גם במקומות אחרים הרגולטורים הפכו לפעילים יותר בנושא. ביפן, ראש הוועדה לסחר הוגן הזהיר כי הגישה הבלעדית של חברות למידע יכולה להגביל את התחרותיות. גם בארה"ב דעות מסוג זה מתחילות לתפוס תאוצה.

ככל שענקיות הטכנולוגיה מגדילות את נוכחותן בתחומים שונים מחוץ לאינטרנט, הן יכולות לצפות להידוק הרגולציה על עסקיהן. עד עתה אמזון לא סבלה מפיקוח יתר של הרגולטורים, אך זה עומד להשתנות לאחר שרכשה את רשת המזון הול פודס. מרכזי ההפצה של החברה - מחסנים שמהם נשלחים המוצרים - ייצרו מאות אלפי משרות. באוגוסט הכריזה החברה כי תגייס 50 אלף עובדים בארה"ב ביום אחד, מה שסייע לה לשפר את תדמיתה בעיני הממשל. אך ככל שמשרות הקמעונות נעלמות לטובת סחר מקוון והעבודה באמזון מוחלפת באוטומציה, היחס הזה צפוי להשתנות. אמזון היא לא היחידה שעוברת לעולם הפיזי; גוגל עורכת ניסויים במכוניות אוטונומיות ופייסבוק מפתחת רחפנים שיגרמו לנו לכאבי ראש חדשים.

הלוביסטים בשירות תאגידי הטכנולוגיה

הפגנת תמיכה בגוגל בהונג קונג בניסיון לעצור את הסנקציות הסיניות נגדה
בלומברג

ענקיות הטכנולוגיה לא חשופות לפגיעה באופן שווה. מיקרוסופט עדיין מעסיקה עורכי דין ולוביסטים רבים, כחלק ממורשת חקירת ההגבלים העסקיים שעברה בעשור הראשון של שנות ה-2000. היא סופגת פחות ביקורת מפייסבוק וגוגל, שלהן יש תפקיד גדול יותר בחיי הצרכנים.

השתיים מגבירות כעת את פעילות הלוביסטים שלהן, לאחר שראו כיצד מיקרוסופט זיהתה באיחור את הסיכונים שמלווים חברה עם דומיננטיות מסחרית. כך, לגוגל יש כ–500 אנשים בצוות יחסי הציבור והרגולציה שלה, שרק מעטים מהם עובדים במטה החברה בקליפורניה - רובם נמצאים באירופה. "כל חברה למדה מהטעויות שביצעו חברות אחרות בעבר", אומר דיווידיסון.

הצורך לעמוד במגוון חוקים חדשים משמעו הגדלת הצוותים המקומיים: פייסבוק מתכננת להוסיף 650 עובדים בגרמניה שיעקבו אחרי התוכן ברשת החברתית, כדי לעמוד בדרישות המדינה להסיר תוכן פוגעני תוך 24 שעות. תשתיות ושירותים טכנולוגיים נהפכים למפוצלים יותר ויותר. גוגל הודיעה ב-4 באוגוסט כי הסכימה להגביר את הפיקוח על תכנים של טרוריסטים וחומרים פוגעניים אחרים בשירותי יוטיוב באינדונזיה. אמזון ומיקרוסופט בנו מרכזי נתונים בתחומי שיפוט מסוימים, כמו גרמניה, כדי לעמוד בחוקי ההגנה על המידע.

החברות מקוות שמימון יוזמות מקומיות יעזור לרסן את ההתנגדות של הממשלות. "מנוע הצמיחה לאירופה" של גוגל מיועד, בין היתר, לסייע לעסקים קטנים לשפר את המיומנויות הדיגיטליות שלהם. "פרויקט העיתונות" של פייסבוק מנסה להיאבק בפייק ניוז ולפתח שירות מנויים חדשים עם המוציאים לאור, כולל אקסל שפרינגר, שלקח חלק חשוב בקמפיין האירופי נגד גוגל. מיקרוסופט הוציאה באוקטובר ספר שניתן בקלות לטעות לגביו ולהניח כי הוא מניפסט של מפלגה פוליטית. בספר מפורטות עשרות המלצות למדיניות ציבורית, החל מהגנה על הפרטיות ועד למאבק בפשעי סייבר. אמזון, שספגה ביקורת לפני כמה שנים על תנאי העבודה בחברה, החלה להציע סיורים מודרכים במרכזי הלוגיסטיקה שלה באירופה.

לעתים, לממשלות יש סיבות טובות לדרוש משילות על המרחב הדיגיטלי. הן אחראיות לביטחון הלאומי ונבחרו כדי לאכוף את חוקי המדינה. אך המאמץ הרגולטורי של הממשלות עשוי ליצור גבולות לאומיים במרחב הסייבר. כך ייפגע תפקוד האינטרנט כפורום פתוח שבו אנשים יכולים לתקשר בחופשיות ולפתח מוצרים גלובליים ושירותים חדשים - הדברים שהפכו את האינטרנט לדבר מדהים מלכתחילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם