מה משותף לגרמניה ויפן? - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מה משותף לגרמניה ויפן?

שתי המעצמות הצבאיות שהובסו במלחמת העולם השנייה נהפכו עד סוף המאה ה-20 למעצמות כלכליות בזכות תעשיות שנהנו מהילת איכות ■ שתי שערוריות שפרצו באחרונה בתעשיות אלו הוכיחו כי לא לעולם חוסן - ויש מי שנהנית מכך במיוחד

7תגובות
טוקיו
בלומברג

במשך עשורים היתה התוצרת הגרמנית והיפנית שם נרדף לאיכות. שתי המעצמות הצבאיות שהובסו במלחמת העולם השנייה נהפכו עד סוף המאה ה–20 למעצמות כלכליות — גרמניה עם תעשיות כבדות ענקיות בראשות סימנס ופולקסווגן, ושדרה של מפעלים בינוניים שייצאו בהצלחה לעולם מוצרי תעשייה מסוגים שונים ונחשבו לתו תקן; יפן פיתחה תעשיית רכב ואלקטרוניקה שנחשבת למשובחת במיוחד, אף שהחלה להינגף בתחרות הבינלאומית בגלל חוזקת הין והתחרות מול יצוא זול, תחילה מקוריאה הדרומית ואחר כך מסין.

התעשיות האלה והילת האיכות שממנה נהנו פירנסו את שתי המדינות בהצלחה רבה. גרמניה, שהובילה את ההקמה של גוש היורו, מינפה את המטבע האחיד כדי להפוך את היצוא האיכותי לתחרותי במיוחד. אלמלא היורו, טוענים רבים, היה לגרמניה מטבע ששערו גבוה בהרבה, ודאי וודאי לעומת השכנות העניות שלה באירופה. אבטלה בשפל וצמיחה מתונה אך עקבית העניקו לגרמניה את תואר הכלכלה החסונה באירופה. ביפן, שכלכלתה סובלת זה עשרים שנה מדפלציה, המצב אינו שפיר כל כך, אולם היצוא הוא המנוע העיקרי של צמיחתה, לנוכח הביקוש המקומי הדל.

אך לא לעולם חוסן: שתי שערוריות שפרצו — האחת נחשפה לפני שנתיים והשנייה בשבוע שעבר — הכו קשות במוניטין של תוצרי שתי המדינות. הראשונה, זיוף נתוני פליטות מזהמות ממנועי דיזל מתוצרת פולקסווגן ועוד כמה יצרניות גרמניות זיעזעה את התעשייה הגרמנית. פולקסווגן התגלתה כמי שפעלה במכוון ובמודע להונאת הלקוחות והרשויות. המשבר היה חמור כל כך — מניית החברה נפלה והיא נאלצה לשלם פיצויים גבוהים — עד שממשלת גרמניה טרודה בשאלה איך להבטיח את עתידה של תעשייה חשובה זו. הפרשה הכתה גלים ברחבי העולם, שהרי פולקסווגן היתה יצרנית המכוניות הגדולה בעולם.

ביפן, בשבוע החולף, נחשפה פרשת מרמה של יצרנית פלדה בשם קובה סטיל. במקום למכור ללקוחותיה פלדה בתקן איכותי כמובטח, זייפה קובה את הנתונים על איכות הפלדה. כעת בחברה בודקים חשדות שעובדיה זייפו תעודות איכות של מוצרי אלומיניום ונחושת, והחשש הוא שהזיופים התבצעו במשך 10 שנים.

פלדה משמשת במגוון רחב של תעשיות: בנייה, ספנות, מכוניות, רכבות ומכונות ייצור. גלי ההלם התפשטו ברחבי הכלכלה הגלובלית, מכיוון שתאגידים יפניים ורב־לאומיים רבים — מג'נרל מוטורס וטויוטה ועד בואינג — רוכשים מקובה את הפלדה שלה. עתה החברות צריכות לבדוק אם קנו חומר גלם תת־תקני, ואם איכות המוצרים שלהן הושפעה לרעה מכך.

גם בעבר התעשייה היפנית לא היתה צחה מרבב. מלבד פרשות של הונאה פיננסית, נחשפו בעבר גם תקלות ייצור ואיכות, שהידועה בהן היתה של יצרנית כריות האוויר טקאטה, שביוני האחרון פשטה רגל. יצרניות כניסאן וסוזוקי ביצעו קריאות להחזרת מכוניות (ריקול) של מיליוני יחידות מתוצרתן.

מניית קובה איבדה כ–40% משוויה בשבוע החולף. מניית פולקסווגן ירדה ב–12% מספטמבר 2015, אך נסחרת ב–40% מתחת לשווייה בשיא באפריל 2015. המוניטין של יפן וגרמניה עשויים לצאת בזול יותר, שכן אובדן האמון של הצרכנים אינו בלעדי לתוצרתן.

את הרווח הגדול ביותר תגרוף סין, שממילא חברות התעשייה שלה שיפרו את האיכות והמוניטין שלהן פלאים בעשור האחרון. סין מובילה כיום את העולם כלכלית — בצמיחה, בסחר ובמגמות. היא מובילה פוליטית, לטענת "אקונומיסט", שקבע השבוע כי שי ג'ינפינג, נשיא סין, הוא בעל השפעה רבה משל דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. בתחום הרכב, סין הולכת ותופסת מקום של כבוד בצמרת. בתחום הפלדה יש לה כושר ייצור עודף גדול כל כך, שהיא מצמצמת אותו באופן המשפיע חדות על המחירים בעולם כולו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#