המפתח לשוויון מגדרי: לתת לגברים יותר אחריות על הילדים - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפתח לשוויון מגדרי: לתת לגברים יותר אחריות על הילדים

פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו במרוצת השנים, אבל לא מספיק ■ רק אם גברים יקבלו יותר אחריות, הנשים יוכלו לעבוד כשוות

6תגובות
משפחת צוקרברג
Charles Ommanney/אי־פי

"הן עושות את אותה עבודה, לא מוחרגות משום חוק או מחויבות, ולרובן יש אבות, אמהות, אחיות או אחים שתלויים בהן. אז למה נשים לא מקבלים שכר זהה?" השאלה הזו הופנתה על ידי פעילה סופרג'יסטית למורות בבתי הספר הציבוריים בניו יורק ב–1905. אז, היה השכר השנתי ההתחלתי של מורים 900 דולר, ושל מורות 600 דולר.

ברוב המדינות העשירות אפליה מקוממת כזו היא נחלת העבר. אישה שעושה עבודה זהה לגבר מקבלת 98 סנט על כל דולר שמשולם לגבר. אבל פערי השכר קיימים. ב–OECD, מועדון שכולל בעיקר מדינות עשירות, השכר החציוני של נשים שעובדות במשרה מלאה הוא 85% מזה של הגברים.

נשים מרוויחות פחות מגברים מכיוון שהקריירות שלהן שונות בשני אופנים. המקצועות שרבות מהן בוחרות, כמו הוראה וסיעוד, מכניסים פחות מהמקצועות שבהם בוחרים גברים, ואולי זה נובע מהיסטוריה ארוכת שנים שבה העניקו ערך פחות לעבודה של נשים. בנוסף, הנשים משלמות מחיר גבוה שכרוך באמהות. לעתים קרובות הן מפספסות קידום בעבודה כי הן בחופשת לידה. בהמשך, הן בוחרות בעבודות תובעניות פחות עם אופק מוגבל הרבה יותר. לעתים קרובות הן בעלות כישורי יתר לתפקידים החדשים שלהן, אבל מישהו צריך לאסוף את הילדים מבית הספר.

זהו אינו תפקידן של ממשלות להגיד לצעירים באיזה מסלול קריירה עליהם לבחור, והממשלה לא צריכה גם להגיד להורים איך לחלק ביניהם את האחריות הביתית. אבל העובדה שלא מנצלים כראוי את הכישורים של נשים היא הפסד אישי לכל אישה, והפסד כולל לחברה.

פער השכר החציוני בין גברים לנשים באחוזים

גברים ונשים רוצים קריירות דומות, אבל הם נמצאים במקום שונה. נשים שאפתניות בדיוק כמו גברים. הסבירות שנשים ילכו לאוניברסיטה גבוהה מהסבירות שגברים יעשו זאת, וקיימת סבירות שווה שגברים ונשים יבקשו קידום. בעבר, החשיבו את עצמם האבות למפרנסים העיקריים, כיום גברים צעירים נוטים פחות לחשוב כך. רבים מהגברים הצעירים רוצים לקחת חלק משמעותי בחינוך הילדים.

סיוע לשני המינים להגשים את השאיפות שלהם עשוי להיות מורכב יותר מאשר חקיקה לקידום שכר שווה. למרבה המזל, אין צורך בהנדסה חברתית או בהענקת יחס מועדף לאמהות עובדות כדי שיזכו לעדיפות בקבלה למקומות עבודה או בקידום.

הצעד הראשון צריך להיות תכנון מדויק של חופשות הלידה. ארה"ב היא המדינה העשירה היחידה שבה אין זכאות חוקית לחופשת לידה, ואמהות צעירות רבות פשוט עוזבות את שוק התעסוקה. אם לא יוקדש חלק מהחופשה באופן מיוחד לאבות, כפי שעושים בנורווגיה ובשוודיה, אמהות הן אלה שייצאו ברוב המקרים לחופשה ויישארו בבית אחרי הלידה, בעיקר אם הגברים מבוגרים יותר — ולכן בכירים יותר ומקבלים שכר גבוה יותר. זו החלטה קטנה והגיונית, שההשלכות שלה יכולות להימשך זמן רב.

הצעד השני קשור בגני ילדים איכותיים, התאמת משך הלימודים בבתי הספר ולוח החופשות להורים עובדים, באמצעות פעילויות שנמשכות גם אחרי שעות הלימודים ובחופשים (וללא חוקים טיפשיים כמו בשווייץ שבה הילדים הולכים הביתה לארוחת צהריים).

רבים מהשינויים האלה עולים כסף. אבל הם מציעים גם תשואה גבוהה. חופשת לידה לאבות גורמת להם להיות מעורבים יותר בחינוך הילדים, ומסייעת להם להצליח. חינוך טוב בגיל הרך מסייע גם לפעוטות להצליח בבתי הספר. נשים שהקריירות שלהן לא נפגעו בגלל האמהות ישלמו בעתיד יותר מסים. הן גם יזדקקו ככל הנראה לפחות סיוע מהמדינה כשיזדקנו, או אם הן יתגרשו.

המעסיקים מבחינתם, צריכים להפסיק לדחות אמהות שנפלטו משוק העבודה על בסיס ההנחה המיושנת שהפסקה ברצף העבודות מצביעה על חוסר אמביציה. מעל הכל, המעסיקים צריכים להציע לעובדים גמישות רבה יותר. רק אם גברים יוכלו לשלב בין משפחה לעבודה, גם נשים יוכלו לעשות את זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם