ביקשתי מטינדר את המידע שלי - קיבלתי את ההעדפות המיניות והסודות האפלים ביותר

הלייקים בפייסבוק, סגנון הדיבור, ההעדפות הגזעיות, המיקום והזמן של כל שיחה שניהלה עם גבר - כתבת ה"גרדיאן" נחרדה לגלות מה יודעת עליה אפליקציית ההיכרויות הפופולרית

גרדיאן
ג'ודית דאבפורטייל
טינדר
טינדרצילום: בלומברג
גרדיאן
ג'ודית דאבפורטייל

בליל ה–18 בדצמבר 2013, ברובע השני של פריז, כתבתי "היי!" להתאמה הראשונה שלי אי פעם בטינדר. מאז ועד היום היתה לי התאמה (מאץ') עם 870 אנשים שונים. כמה מהם אני זוכרת היטב: אלה שנהפכו למאהבים שלי, לחברים או לדייטים איומים ונוראים. את כל השאר שכחתי — אבל טינדר לא שכחה.

לאפליקציית הדייטינג יש מאות עמודים של מידע אודותי, וסביר להניח שגם עליכם — אם אתם חלק מ–50 מיליון המשתמשים שלה. במארס ביקשתי מטינדר לאפשר לי גישה למידע האישי שלי. כל אזרח אירופי רשאי לעשות זאת תחת חוק הגנת המידע של האיחוד האירופי. עם זאת, רק מעטים אכן עושים זאת, לפי טינדר.

בעזרת פול־אוליבר דהייה, אקטיביסט בתחום הפרטיות מהארגון PersonalData.IO ועו"ד ראבי נאייק, העוסק בזכויות אדם, שלחתי מייל לטינדר וביקשתי את המידע האישי שלי. קיבלתי הרבה יותר משציפיתי לקבל.

נשלחו אלי 800 עמודים, המכילים מידע כמו הלייקים שעשיתי בפייסבוק, תמונות שלי מהאינסטגרם (על אף שמחקתי את החשבונות הקשורים אליהן), פרטים על ההשכלה שלי, טווח הגילים של הגברים שבהם התעניינתי, כמה פעמים יצרתי קשר, מתי והיכן התקיימה כל שיחה שלי ברשת עם כל אחד מהגברים שעמם הייתי בקשר, והרשימה ממשיכה.

"אני נחרד אבל בהחלט לא מופתע מכמות המידע", אומר אוליבר קייס, חוקר מידע מאוניברסיטת וושינגטון. "לכל אפליקציה שאת משתמשת בה באופן שגרתי בטלפון יש אותם סוגים של מידע. לפייסבוק יש אלפי דפים עלייך".

כשבחנתי כל דף ודף של המידע שלי, הרגשתי אשמה. נדהמתי מכמות המידע שנידבתי: החל במיקום שלי, עובר בתחומי עניין ועבודות, ועד תמונות, טעם מוסיקלי ומה אני אוהבת לאכול. אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא היחידה. מחקר מיולי 2017 מגלה כי משתמשי טינדר מנדבים עודף מידע ללא כל הבנה לגבי משמעות הדבר.

"מפתים אותך לתת את כל המידע הזה", אומר לוק סטארק, סוציולוג העוסק בטכנולוגיה דיגיטלית מאוניברסיטת דרטמות. "אפליקציות כמו טינדר מנצלות תופעה רגשית פשוטה; אנחנו לא יכולים להרגיש מידע. זו הסיבה שלראות את כל המידע הזה מודפס מכה בך. אנחנו יצורים פיזיים, אנחנו צריכים חומריות".

קראתי את 1,700 ההודעות ששלחתי בטינדר מאז 2013, וצללתי למסע אל תוך התקוות, החששות, ההעדפות המיניות והסודות האפלים ביותר שלי. טינדר מכירה אותי כל כך טוב. היא מכירה את הגרסה האמיתית שלי, נטולת התהילה, שהעתיקה והדביקה את אותה בדיחה למאץ' מספר 567, 568 ו–569; שהחליפה הודעות בכפייתיות עם 16 אנשים שונים במקביל בערב השנה החדשה, ואז נעלמה לכולם.

"מה שאת מתארת נקרא גילוי מידע עקיף משני", מסביר אלחנדרו אקיסטי, מרצה לטכנולוגיית מידע באוניברסיטת קרנגי מלון. "טינדר יודעת עלייך הרבה יותר כאשר היא חוקרת את ההתנהגות שלך באפליקציה. היא יודעת באיזו תכיפות את יוצרת קשר ומתי; את שיעור הגברים הלבנים, השחורים והאסייתיים שעמם היתה לך התאמה; אילו אנשים מוצאים בך עניין; מהן המלים שבהן את משתמשת הכי הרבה; כמה זמן אנשים נעצרים על התמונה שלך לפני שהם ממשיכים הלאה, ועוד. מידע אישי הוא הדלק של הכלכלה. מידע של צרכנים נסחר ונרכש למטרת פרסום".

מדיניות הפרטיות של טינדר מציינת בבירור כי המידע האישי של המשתמש יכול לשמש ל"פרסום ממוקד".

טלפונים סלולריים
"המחשבה שקראו את המידע הזה גורמת לי להתכווץ"צילום: רויטרס

זה לא בר מלא רווקים - זהו ניסוי חברתי

מה יקרה אם מטמון המידע הרגיש הזה ייפרץ, ייהפך ציבורי, או פשוט ייקנה על ידי חברה אחרת? אני כמעט יכולה להרגיש את הבושה שאחווה. רק המחשבה שמישהו בטינדר אולי קרא את מאות העמודים האלה לפני ששלח אותם אלי גורמת לי להתכווץ.

במדיניות הפרטיות של טינדר כתוב: "אל תצפו שהמידע האישי שלכם, שיחות או תקשורת אחרת, תמיד יישארו מוגנים". כמה דקות ב–Tinder Scraper — מיזם שנמצא ב–GitHub ויכול "לאסוף מידע על משתמשים כדי לשרטט תובנות שעשויות לשרת את הציבור" — מוכיחות שדבריה של טינדר נכונים.

במאי נעשה שימוש באלגוריתם שהשתמש ב–40 אלף תמונות מהפלטפורמה כדי ללמד בינה מלאכותית לזהות פנים מבחינה מגדרית.

כמה חודשים קודם לכן, 70 אלף חשבונות באוקיי־קיופיד (שנמצאת בבעלות החברה האם של טינדר, מאץ' גרופ) נחשפו על ידי חוקר דני שהשתמש במידע בניסיון להוכיח קשר בין אינטליגנציה לאמונות דתיות. המידע עדיין נמצא ברשת.

מדוע טינדר זקוקה לכל המידע הזה עליכם? "לעשות פרסונליזציה של החוויה עבור כל משתמש בעולם", לפי דובר החברה. "כלי ההתאמה שלנו הם דינמיים ומתייחסים לגורמים שונים כאשר הם מציגים את ההתאמות, במטרה לתת חוויה אישית לכל אחד מהמשתמשים".

לרוע המזל, כאשר נשאלה טינדר כיצד ההתאמות עוברות פרסונליזציה על בסיס המידע שלי, החברה לא ששה לנדב מידע. "כלי ההתאמה הם הליבה של הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלנו, ואנחנו לא יכולים לשתף את המידע המידע הזה", אמר הדובר.

הבעיה היא ש–800 העמודים של המידע האישי ביותר שלי הם רק קצה הקרחון. "המידע האישי שלך משפיע על מי את רואה ראשון בטינדר", אומר דהייה. "אבל יש לזה השפעה גם על הצעות העבודה שתהיה לך גישה אליהן בלינקדאין, על כמה תשלמי על ביטוח המכונית שלך, ועל הסיכוי שלך לקבל הלוואה. אנו נהפכים לחברה פחות ופחות שקופה, לעולם שבו המידע שנאסף עלייך יכריע היבטים משמעותיים בחיים שלך. בסופו של דבר, כל הקיום שלך יהיה מושפע מזה".

פעמים רבות משווים את טינדר לבר מלא ברווקים, אבל זה דומה יותר לבר מלא באנשים שנבחרו עבורי בזמן שחוקרים את ההתנהגות שלי, קוראים את היומן שלי ובוחרים עבורי אנשים חדשים כל הזמן, בהתבסס על התגובות שלי בזמן אמת.

כמו יתר בני דור המילניום, אני דבוקה לטלפון שלי. החיים הווירטואליים שלי התמזגו לחלוטין עם אלה האמיתיים. אין כבר הבדל בין השניים. טינדר היא הדרך שבה אני פוגשת אנשים, אז זו המציאות שלי. זו מציאות שמעוצבת תדיר על ידי אחרים — אבל אין באמת דרך לנסות להבין באיזה אופן.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ