התפנית הגדולה: בחודש הבא יתחיל הצמצום הכמותי הראשון בהיסטוריה

במשבר הפיננסי הציף הבנק הפדרלי את הכלכלה האמריקאית בנזילות באמצעות רכישות אג"ח; עתה, משהכלכלה התייצבה, הוא יתחיל למכור את האג"ח, במהלך חסר תקדים בהיסטוריה, שהשלכותיו לא ידועות; התחזית לכלכלה האמריקאית אופטימית ומרמזת על העלאת ריבית נוספת השנה

דפנה מאור
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'נט ילן סטנלי פישר
ג'נט ילן וסטנלי פישר, שפרש "מסיבות אישיות"צילום: Brennan Linsley/אי־פי

הבנק הפדרלי, שהשקיע טריליוני דולרים כדי לתמוך בכלכלה האמריקאית אחרי המשבר ב-2008, מוכן סוף סוף להניח לקביים. הערב הכריזו ראשי הבנק כי יתחילו להפחית בהדרגה את הנכסים במאזן שלו, שכולל תיק של 4.2 טריליון דולר באג"ח של ממשלת ארה"ב ואג"ח מגובות משכנאות, כבר באוקטובר השנה. תחזיות הבנק והודעתו מהווים הצבעת אמון בהתאוששות האיטית אך בטוחה של הכלכלה האמריקאית. 

הבנק הפדרלי קבע את אוקטובר כחודש הראשון בו יתחיל לצמצם את הנכסים במאזן שלו. הוא חוזה כי יבצע העלאת ריבית נוספת השנה, והרגיע חששות כי הסופות הקשות שפגעו בדרום ארה"ב יחבלו בכלכלה. "ההוריקנים הארווי, אירמה ומריה פגעו קשות בקהילות רבות והמיטו קשיים חמורים", אמרה ועדת השוק הפתוח, הממונה על המדיניות המונטרית בהודעתה ביום רביעי. "שיבושים בעקבות הסופה ובנייה מחדש ישפיעו על הפעילות הכלכלית בטווח הקצר, אולם ניסיון העבר מראה כי סערות לא משנות בצורה מהותית את מהלכה של הכלכלה הלאומית בטווח הבינוני".

הריבית נותרה בטווח של 1%-1.25%, כצפוי. ראשי הבנק מצפים לצמיחה מתמדת ואבטלה נמוכה שיסייעו להגביר את האינפלציה, באופן שתואם את מדיניות ההעלאה ההדרגתית של הריבית.

הבנק הפדרלי חושש מתגובת השווקים הפיננסיים, וניסה לפיכך לפרוק את המתח לקראת ההחלטה באמצעות פרסום לוח זמנים מפורט והבטחה לפעול לאט מאוד. אולם אותן רכישות אג"ח מאז 2008 היו חסרות תקדים בהיקפן ובקיומן בכלל, וכך יהיה גם פירוקם של ני"ע מהמאזן – זהו מקרה שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה של ארה"ב. אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה.

שתי שאלות גדולות מרחפות: הבנק הפדרלי לא אמר מה גודל המאזן הרצוי שלו, כך שלא ידוע מהו קו הסיום. יש סיכוי טוב גם שהנהגתו הנוכחית לא תסיים את המסע איתו. ג'נט ילן, היו"ר, תסיים בפברואר כהונה של ארבע שנים והנשיא דונלד טראמפ לא הכריז על מחליפה. סגנה, סטנלי פישר, הכריז על פרישתו החודש, מסיבות אישיות.

לפני עשור פרץ המשבר הפיננסי הקשה ביותר זה יובל שנים. תגובת הבנק הפדרלי היתה להוריד את הריבית כמעט לאפס, תוך תיאום מהלכים אלה עם בנקים מרכזיים ברחבי העולם. המהלך השני היה הרחבה כמותית – באמצעות קנייה של אג"ח הקטין הבנק את הסיכון בשווקים והזרים כמויות נזילות גדולות לבנקים המסחריים ולכלכלה הריאלית, תוך הורדה חדה של ריביות על משכנתאות ושאר הלוואות. לפי ניתוח של הבנק הפדרלי, התשואה על אג"ח של ממשלת לארה"ב ירדה באחוז שלם בעקבות ההרחבה הכמותית.

שלושה סבבים של הרחבה כמותית, המכונה באנגלית QE התבצעו מאז המשבר, והיו כלי גדול, חסר תקדים בשימושו, ואף שנוי במחלוקת. ההרחבות התבצעו בהנהגתו של יו"ר הבנק הפדרלי הקודם, בן ברננקי, שכונה "הליקופטר בן" בשל התיאוריה שלו שבעת חולשה כלכלית צריך לפעול כאילו מפזרים כסף ממסוק, וכך עשה כשהגיעה התיאוריה למבחן במציאות.

מומחים רבים הזהירו כי פעולות אלה מבזות את הדולר האמריקאי ויגרמו לנפילתו בפועל, הדולר נפל למשך זמן מה, אולם לאחר מכן התחזק מול סל מטבעות עולמיים שמחשב הבנק הפדרלי, ונמצא כעת ברמה גבוהה משהיה לפני התחלת ההרחבה הכמותית.

המחלוקת הגדולה ביותר נעוצה בהשפעה של הכסף הזול והריביות הנמוכות על שוקי ההון, ועל חלוקת העושר בחברה האמריקאית (ומעבר לה, כמובן). ריבית נמוכה ושפע של נזילות מעניקים יתרון לבעלי נכסים והון, היכולים למנף השקעות בזול ולגרוף רווחים משוק מניות ונדל"ן שעולים חזק בתקופה של מדיניות מוניטרית מרחיבה. מנגד, עובדים בעלי הכנסה לא גבוהה משתמשים בריבית הנמוכה כדי להגדיל חובות לצריכה. כך גדלו הפערים הכלכליים בשנים שמאז המשבר.

נבואות הזעם בדבר נפילת הדולר, אינפלציה וחולשה כלכלית לא התממשו. עתה יצטרך השוק האמריקאי – ועימו העולם כולו – להתחיל להסתגל למהלך הפוך, שבו צמצום כמותי והעלאת ריבית שואבים כסף מהכלכלה ומקטינים את זמינות האשראי וכדאיותו. יש לציין שבשלב זה אין אינפלציה משמעותית שמצדיקה ריבית גבוהה, ובמקומות כמו אירופה ויפן עדיין שוררת רמה נמוכה כל כך של עליית מחירים (דפלציה), שמסכנת את הכלכלה לא פחות.

הבנק הפדרלי החל להעלות את הריבית מטווח של 0-0.25% לפני שנתיים, לראשונה מאז המשבר. עתה נמצאת הריבית ברמה של 1%-1.25%. בשל האינפלציה הנמוכה לא העלה את הריבית היום, אבל אותת כי יעלה אותה פעם נוספת אחת השנה.

לפי התוכניות שפורסמו הבנק הפדרלי מתכנן לקצץ 10 מיליארד דולר מהמאזן שלו בכל חודש במשך 3 חודשים, כאשר 60% מהסכום יהיה באג"ח ממשלתיות והשאר באג"ח משכנתאות. הקצב יועלה ב-10 מיליארד דולר מדי חודש, כך שבחודש הרביעי יוקטן המאזן ב-20 מיליארד דולר, וכך הלאה.

כמה כסף יצטרך הבנק הפדרלי להשאיר במאזן? לפי הביקוש לדולר, שאותו מכניס הבנק למחזור הכלכלי באמצעות רכישת אג"ח, הסכום הנמוך ביותר הוא 1.5 טריליון דולר. הביקוש למטבע צפוי לגדול ב-100% בעשור הקרוב. כמו כן יצטרך הבנק להחזיק במאות מיליארדי דולרים באג"ח כדי לשלוט בריבית הבסיס. מנגנון קביעת הריבית שונה לאחר המשבר. לפי הערכות המאזן יהיה לא פחות מ-3 טריליון דולר בהתחשב בשני הדברים, כך שהצמצום הדרוש הוא של קצת יותר מטריליון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker