טיסה ב-3,000 דולר ומים ב-40 דולר: האם הפקעת מחירים כשיש הוריקן זו חזירות?

דיווחים על מחירים מופרזים של מצרכי יסוד עוררו זעם בארה"ב בשבועות האחרונים, אך כלכלנים אומרים כי דווקא הגבלת מחירים היא שפוגעת בשוק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרכול בקיסימי שבפלורידה לקראת הוריקן אירמהצילום: GREGG NEWTON/רויטרס

כשהוריקן הרסני כמו אירמה או הארווי מכה בארה"ב, מיד מתפשטים סיפורים על הפקעות מחירים. בשבוע שעבר זינק מחיר כרטיס טיסה בכיוון אחד ממיאמי לפיניקס במחלקת תיירים זינק מ-547.50 דולר ל-3,258.50 דולר, מה שעורר מיד סערה. תמונה של מארז בקבוקי מים מינרלים ב-42.96 דולר מחנות בסט ביי ביוסטון גררה אף היא תגובות נזעמות (בסט ביי התנצלה ואמרה כי זו היתה טעות גדולה של כמה עובדים).

בסוף השבוע הוגשו למשרד התובע הכללי של פלורידה יותר מ-8,000 תלונות על מחירים מופקעים של מוצרים כמו גז, מזון וקרח.

על פניו, עצם הרעיון של גביית מחירים מופקעים, במיוחד במהלך אסון טבע, נשמע שערורייתי. ב-34 מדינות בארה"ב יש חוקים נגד הקפצת מחירים לרמות כאלה, כדי להגן על הצרכנים. הסוגיה מעוררת דיון מרתק בקרב כלכלנים ואנשי עסקים – ורבים סבורים שהפקעת מחירים כזו היא דווקא דבר טוב.  

כלכלנים מכובדים מהאסכולה של מילטון פרידמן טוענים כי צעדים שמגבילים העלאות מחירים במצבי חירום מבטלים את התמריץ לצרכנים לאגור מצרכים חיוניים. הם גם אומרים כי זה משבש את התמריץ לספקים לשלוח סחורות לאזורים מסוכנים – או לשמור על מלאים עודפים בהישג יד לקראת אסונות – באופן שפוגע באנשים.

"מכסות על מחירים פוגעות במאמצים החריגים לשלוח מוצרים בביקוש גבוה לאזורים מוכי אסון", כתב מייקל גיברסון מהמכון לסחר באנרגיה בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת טקסס טק, בטור דעה מלפני כמה שנים, אשר הופץ בימים האחרונים בוול סטריט. בה בעת, הוא טען, "זה מונע מאנשים לשמר מצרכים חיוניים דווקא כאשר יש להם ביקוש גבוה". גיברסון מוסיף: "זה מקרה קלאסי של השלכות לא מכוונות, החוק פוגע באותם אנשים שלהם הוא נועד לעזור".

מאט זוולינסקי, מנהל המכון לאתיקה, כלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת סן דייגו, תיאר את התרחיש הבא: אם מלון שבדרך כלל גובה 50 דולר לחדר מורשה להכפיל את המחיר ל-100 דולר ללילה בעת מצב חירום, "משפחה שאולי היתה בוחרת להזמין חדרים נפרדים להורים ולילדים ב-50 דולר ללילה בוודאי תזמין חדר אחד במחיר הגבוה יותר, ומשפחה שביתה נפגע אבל עדיין ניתן לגור בו בוודאי תעדיף לנשוך שפתיים ולהישאר בו אם מחיר חדר במלון יהיה 100 דולר ולא 50 דולר".

במאמר שכותרתו The Ethics of Price Gouging (האתיקה של הפקעת מחירים), הוא טען כי התרת מחירים מופקעים "מגדילה את ההיצע הזמין – כתוצאה מההתנהגות החסכנית יותר של הצרכנים, יותר חדרי מלון זמינים למי שזקוקים להם ביותר".

הטיעונים האלה הגיוניים, כמובן, בהקשר התיאורטי ביותר. אבל כשמנסים להגן על העניים, שאינם יכולים להרשות לעצמם את המצרכים הבסיסיים ביותר, זו נשמעת כמו התנהגות בלתי אנושית.  

הכלכלן טיילר קואן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון אומר שבזמנים של מצבי חירום לאומיים עלול להיווצר מעין שוק שחור, שיחריף בגלל חוקים נגד הפקעות מחירים ועסקים שחוששים להרגיז את הציבור. "אם החנות לא תעלה מחירים, לקוחות בעלי מודעות יקנו את כל המלאי, ימכרו אותו מחדש במצב חירום ויפקיעו מחירים בעצמם", כתב קואן בשבוע שעבר. "או שעובדי החנות ימכרו את מעט המוצרים שנשארו לחבריהם ובני משפחותיהם. אני לא חושב שהאלטרנטיבה לחברות שמפקיעות מחירים היא בהכרח הוגנת יותר, אבל הטיעון הזה לא תמיד נשמע טוב ברשתות החברתיות".

יתכן שזה נכון. אבל קשה להתעלם מכך שחסר משהו בטיעון הזה משהו: איך הופכים את המשאבים לזמינים למשפחות עניות, שרבות מהן בקושי יכולות להרשות לעצמן את המחירים הרגילים? שואל ג'ו קרטר, עורך בכיר במכון אקטון, מכון מחקר בעל נטיה ימנית.

אחד הרעיונות שצבר פופולריות במחנה הזה הוא חלוקת ואוצ'רים שיגובו על ידי הממשל. "לקראת אסון טבע", כתב קראר בשבוע שעבר, "אנשים ומשפחות יכולים להגיש בקשה לוואוצ'רים של הממשל שיכסו את הפער בין המחיר הרגיל לבין המחיר הגבוה במצב חירום, על סל מוצרים ושירותים ספציפי". עסקים יוכלו אחר כך להגיש את הוואוצ'רים ולקבל מהממשל החזר על ההפרש.

זה נשמע בתחילה כמו רעיון הגיוני, אבל הוא נהפך מהר מאוד למורכב: האם עניים וקשישים באמת יוכלו לעבור את המכשולים הכרוכים בקבלת ואוצ'רים כאלה לקראת סופה? קשה להאמין. וגם כאן עלול להיווצר שוק שחור לוואוצ'רים.

אולי אפשר ללמוד משהו מהניסוי הזה, אבל מצבי חירום משבשים בצורה חמורה את הפעילות הכלכלית היומיומית, ועד כמה שניצול השוק החופשי נשמע מפתה בנסיבות האלה, הוא רק מחריף את השיבושים הכלכליים האלה, ולא משפר את המצב.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker