המלכים המודרניים שמשתקים את הודו - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלכים המודרניים שמשתקים את הודו

הם ייסדו את החברות, הם בעלי מניות, הם מחזיקים בידע חיוני לקידום החברה, והם עושים עמן כרצונם - אף שהם כבר אינם המנהלים ■ חברות רבות בתת־היבשת הודו תלויות בקשרים הפוליטיים של המייסדים שלהן, ונאלצות לספוג את הנזקים שהם גורמים

תגובות
מייסד יונייטד ספיריט, ויג'יי מאליה )במרכז(, מגיע לבית משפט בלונדון לשימוע בנוגע להסגרתו
להודו
HANNAH MCKAY/רויטרס

יו"ר מיקרוסופט, ג'ון תומפסון, מזכיר לעתים את אחד הדירקטורים, בחור בשם ביל גייטס, שההצבעה שלו בישיבות הדירקטוריון שווה לא יותר ולא פחות מההצבעה של כל דירקטור אחר. השוו זאת לאינפוסיס, חברת טכנולוגיה הודית, שהמייסד הפורש שלה הצליח לגרום למנכ"ל הנוכחי לעזוב ב–18 באוגוסט, לאחר קמפיין שקט שנמשך כמה חודשים. הדירקטוריון כבר היה מיואש, והתוצאה היתה צפויה למדי - בהתחשב בנטייה של הודו להתייחס למייסדי חברות כאל מלכים מודרניים.

חברות הודיות יש בכל הגדלים והצורות - החל מחברות שבראשן עומדים טייקונים שאינם מתייחסים לדעתם של משקיעי המיעוט, ועד ענקיות כמו אינפוסיס, שהממשל התאגידי שלה תואם בדרך כלל את הנורמות המערביות.

מה שמאחד אותן הוא הכבוד המופרך ל"פרומוטרים" - כפי שמכונים בהודו מייסדי חברות שהם בעלי מניות. הסטטוס הנעלה הזה, המוענק למייסדים, הוא מאפיין נפוץ באקלים התאגידי בהודו. לפי חברת הייעוץ IiaS, מתוך 500 החברות הגדולות ביותר הרשומות בהודו, כ–344 למעשה לא נשלטות על ידי דירקטוריונים המחויבים במתן תשובות לכל בעלי המניות, אלא מנוהלות ישירות על ידי המייסדים.

גם בחברות מערביות מייסדים יכולים להשפיע באופן לא בריא, אבל בדרך כלל הם עושים זאת על ידי שימוש בבעלי המניות. לשליטה של המייסדים בהודו יש שורשים בשילוב ייחודי של טקטיקות שכנוע, יתרון בתחום הרגולטורי ותכסיסנות הקשורה לעשיית עסקים בהודו. בתעשיות רבות, למייסד יש מערכות יחסים עם אנשים החשובים לחברה. רק הוא יודע איזו יד צריך לשמן כדי לשמור על תחנת כוח פתוחה, או איזה מנהל באיגוד עובדים צריך לצרף לחברה כדי להימנע משביתות. הידע הזה הופך את המייסד לגורם מרכזי בניהול החברה, גם אם רוב המניות אינן תחת ידיו.

לפעמים זה גורם למייסדים דומיננטיים להשתמש בכספי החברות שהם מנהלים. הם נותנים לבני משפחה חוזים עסיסיים, משלמים להם שכר מוגזם וגורמים לחברות לספק להם יאכטות פרטיות, דירות בלונדון והרבה דברים נוספים.

יונייטד ספיריטס - חברת משקאות אלכוהוליים שמייסדה הוא ויג'יי מאליה - מנוהלת בעיקר על ידי זרים. החברה נהגה לשלם עבורו ועבור משפחתו על 13 מקומות לינה. כיום הוא בבריטניה, מנסה להימנע מהסגרה להודו.

מייסדים מסוג כזה עושים שירות רע לחברה עצמה, ולא רק לבעלי המניות שלה. קשה יותר לגייס מנהלים טובים כאשר הכוח נמצא בידיים של מישהו אחר. מאזני החברות נמצאים בבעיה כאשר ההשקעות ממומנות ברובן על ידי חוב ולא על ידי הון, משום שחוב הוא זול יותר, וכך מייסדים יכולים להימנע מדילול לרמה שבה הם יאבדו את הפריבילגיות שלהם.

הכוח של המייסדים מזיק גם לכלכלה. חברות לא יעילות שהיו צריכות להימכר לחברה מתחרה ממשיכות לצלוע, משום שהמייסדים רוצים לשמור על ההטבות שלהם. תרבות המייסדים הזו גם אחראית על כמעט חמישית מכל ההלוואות שנותנים בנקים הודיים, שככל הנראה לא יוחזרו. כאשר חברה שנמצאת בחסות המייסדים שלה אינה יכולה להחזיר את חובותיה, המייסדים נוהגים שלא לעמוד בתשלומים, משום שהם יודעים כי הבנקים לא יוכלו לעקל את החברה ולמכור אותה בקלות, מאחר שהבעלים החדשים יפעלו ללא תמיכת המייסד. זה פגע בבנקים ההודיים, וכתוצאה מכך גם בממשלה, שרבים מהבנקים נמצאים בבעלותה.

התשובה למייסדים: משקיעים מוסדיים

המייסדים לא יוותרו מרצונם על כוחם, אבל אחרים יכולים לעזור בהגבלתו. לפי נתוני IiAS, הבעלים המקוריים של החברות יהוו בקרוב פחות מ-50% מבעלי המניות של החברות הגדולות ביותר בהודו - לעומת 59% לפני כעשור. רבות מהמניות נקנו על ידי משקיעים מוסדיים מקומיים כמו חברות ביטוח וקרנות נאמנות. למשקיעים אלה יש חובה לעמוד מול מייסדים כאלה, בלי להתייחס לשאלה כמה הם עשירים או מקושרים פוליטית.

משקיעים מוסדיים צריכים להתנהג כמו בעלים לאורך זמן, ולא רק במהלך משבר. הם צריכים לזהות את הדירקטוריונים שלא מייצגים את כל בעלי המניות, ולדרוש תשואה גבוהה יותר מחברות הנשלטות על ידי המייסדים שלהן, מכיוון שהסיכונים בהן גבוהים יותר.

תגובת הנגד למייסדים כבר החלה. חוקים חדשים מחייבים אותם להבטיח רוב של בעלי מניות מיעוט שיסכימו להחלטות מסוימות. הרשויות דוחקות בבנקים לערוך ארגון מחדש בחוב של חברות שאינו משולם, או לגרום להם לפשוט רגל. יש טייקונים שנאלצו למכור נכסים בעלי ערך גבוה כדי לא לפשוט רגל - מה שבעבר נחשב עלבון שלא יעלה על הדעת. מייסדים בעלי מניות יכולים להיות משאב בעל ערך לחברה, אבל רק אם יידעו את מקומם - שנמצא אולי בחדר הישיבות, אבל לא עם הרגל על דוושת הגז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם