לוהטת, לסבית, פמינאצית: הדברים שכלכלנים חושבים על נשים בתחום

מחקר חדש השתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח שיחות אנונימיות של כלכלנים ברשת, וגילה מה המלים הנפוצות ביותר שכלכלנים אומרים על העמיתות שלהן. ומה הכלכלניות אומרות על הגברים?

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מחקר חדש ופורץ דרך על שיח בין כלכלנים ברשת מתאר ומכמת תרבות עבודה עוינת כלפי נשים בחלקים שונים בתחום הכלכלה.

אליס וו, שתתחיל את לימודי הדוקטורט שלה בהרווארד בשנה הבאה, סיימה את המחקר באוניברסיטה של קליפורניה, ברקלי. המחקר שלה הגיע לידי כלכלנים בכירים בחודשים האחרונים, ועורר דיונים ערים.  

דיוויד קארד, כלכלן ידוע מברקלי שהיה יועצה של וו בתזה, אמר כי וו כתבה מחקר מטריד ביותר.   

תת-הייצוג של נשים במחלקות הכלכלה באוניברסיטאות המובילות הוא דבר ידוע ומתועד היטב, אבל היה קשה להעריך טענות לגבי סביבת עבודה בעייתית משום ששיחות פוגעניות כמעט ואינן מתקיימות באופן גלוי, וקשה להבחין בלחשושים סביב מכונת הקפה, ובטח שלא למדוד אותם.

כעת, מפגש בין שני שינויים טכנולוגיים פתח דרכי מחקר חדשות. ראשית, הרבה שיחות מסדרון נדדו לרשת, והשאירו עקבות בארכיונים הממוחשבים. בנוסף, טכנולוגיה של למידה חישובית מאפשרת לחקור תבניות בכמויות עצומות של טקסט, וכתוצאה מכך, כעת אפשר לכמת מגמות של סוג כזה של רכילות.

וזה מה שוו עשתה במחקר שלה, "סטראוטיפים מגדריים באקדמיה: עדויות מפורום שמועות בתחום הכלכלה". וו דגמה יותר ממיליון פוסטים מפלטפורמה של הודעות אנונימיות שכלכלנים רבים משתמשים בה. האתר, econjobrumors, התחיל כמקום שבו אנשים מהתחום יכולים לרכל על מי קיבל את מי לאיזו עבודה ובאיזה תחום. במשך הזמן, האתר התפתח למקום של שיחות מסדרון וירטואליות, שבו נכחו גם חברים בפקולטות לכלכלה, בוגרי אוניברסיטאות ואחרים.

כעת האתר הזה משמש גם סוג של ארכיון, גם אם לא מושלם, שמעיד על מה כלכלנים מדברים כאשר הם משוחחים בינם לבין עצמם. משום שכל הפוסטים אנונימיים, זה בלתי אפשרי לדעת אם הכותב הוא גבר או אשה, או עד כמה הם מייצגים את המקצוע. ואכן, ייתכן שחלקם כלל אינם כלכלנים. אבל זה ללא ספק פורום פעיל מאוד, בעיקר בקרב הצעירים בתחום.  

וו מיינה את הפוסטים, והפרידה את אלה שהנושא שלהם כולל את המלים "היא", "עצמה", "שלה", "הוא", "שלו" ו"עצמו". אז היא השתמשה בטכניקות של למידה חישובית כדי לדלות את המונחים הייחודיים שקשורים לפוסטים על גברים ועל נשים. 30 המלים, כך הסתבר, שקשורות באופן ייחודי לדיונים על נשים, גורמות לתחושת אי-נוחות.

לפי הסדר, אלה הן המלים: חמה יותר, לסבית, בייבי, סקסיזם, ציצים, אנלי. מתחתנת, פמינאצית, זונה, לוהטת, ואגינה, חזה, הרה, הריון, חמודה, נשואה, היטל, מהממת, חרמן, נדלק, יפהפייה, מזכירה, מזבלה, שופינג, דייט, ללא רווחים, כוונות, סקסי, יצאתי ואשה בזנות.      

הרשימה המקבילה של מלים, המקושרת לדיונים על גברים, לא מגלה בוטות או עוינות דומה. היא כוללת מלים שקשורות לכלכלה, כמו יועץ, מתמטיקאי, מחיר, ספר לימוד ו-וורטון (בית הספר לעסקים באוניברסיטת פנסילבניה).

יתר המלים שמקושרות לדיונים על גברים הן בעלות טון חיובי יותר, כולל מלים כמו מטרות, הטוב מכולם ונובל. ובמקומות שבהם ברור כי הדיון כולל נושאים מגדריים, הרשימה כוללת מלים כמו בריון, צורב ונלחם/נלחמתי.

וו כתבה כי האנונימיות מאפשרת לאנשים לכתוב פוסטים ללא לחץ חברתי ומבלי להרגיש כי עליהם לערוך את מה שהם כותבים. וו גם בחנה את נושאי הדיונים, וגילתה כי דיונים על גברים הם בדרך כלל קשורים לכלכלה ולעצות מקצועיות, ודיונים על נשים, לעומתן, בדרך כלל קשורים למידע אישי (עם מלים כמו משפחה, נשואה או מערכת יחסים), הערות גופניות (עם מלים כמו יפה, גוף או שמנה) או מונחים הקשורים למגדר כמו סקסיסט או סקסית.  

דיוויד רומר, כלכלן מוביל בברקלי, הגיב ואמר כי המחקר מתאר "ביב שופכין של שנאת נשים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker