הסיפור המוזר של גל גדות והשוגר דדיז של מסיבת התה - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיפור המוזר של גל גדות והשוגר דדיז של מסיבת התה

המיליארדרים השמרנים האחים קוך, מהתורמים הגדולים בהיסטוריה של הרפובליקאים והמממנים של מסיבת התה, נחשפו כמשקיעים גדולים בחברת ההפקות של "וונדר וומן"; עוד משקיע סודי - ביל גייטס: "הם בחרו בהשקעה לא בשביל להתפרסם, אלא בשביל הכסף"

8תגובות
Clay Enos/אי־פי

סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר בממשל טראמפ ולשעבר מנהל קרן גידור ובכיר בגולדמן סאקס, היה אחד המשקיעים במימון שובר הקופות "וונדר וומן". אנקדוטה זו מלמדת יותר מכל על השינוי שעבר תחום הקולנוע והמימון שלו בעשורים האחרונים — מידי האולפנים הגדולים לידי הפיננסיירים, בנקי ההשקעות וקרנות הגידור, ועד חברות זרות עם קשרים ממשלתיים בסין ובדובאי.

אולם עתה נחשפים גילויים חדשים על מממנים מפתיעים נוספים של הסרט. "הוליווד ריפורטר" דיווח ביום חמישי כי האחים התעשיינים השמרניים, דיוויד וצ'רלס קוך (מבוטא קוק), שתרמו מאות מיליוני דולרים לרפובליקאים בבחירות, ולא אחר מביל גייטס, מייסד ויו"ר מיקרוסופט, הם בין המשקיעים בשובר הקופות.

מנוצ'ין שימש בעבר יו"ר של חברת ההפקות דיון אנטרטיינמנט, שמימנה כמה מהסרטים המצליחים ביותר בעשור האחרון, כולל "אווטאר" ו"כח משיכה", לאחר שחתמה על עסקה של 450 מיליון דולר לארבע שנים עם אולפני וורנר ברדרס. במסגרת העסקה הוקמה חברה בשם ראטפאק־דיון אנטרטיינמנט, שמימנה 75 סרטים. אחד מהם היה "וונדר וומן". סרטים נוספים הם "דנקירק" השובר קופות בימים אלה, ו"שחקן מספר אחת" של סטיבן ספילברג, שייצא בהמשך השנה.

מנוצ'ין, על פי "הוליווד ריפורטר", היה מי שגייס לראטפאק את האחים קוך ואת גייטס. על פי מקורות העיתון, האחים קוך רכשו נתח גדול בחברה בתמורה לעשרות כבר ב–2013, כשהיא חתמה על ההסכם עם וורנר ברדרס — מהלך שלא דווח כי מדובר בחברה פרטית. דובר קוך אינדסטריז, הקונצרן של האחים, אמר כי אין לאחים מעורבות בהשקעה. ספילברג, לפי הדיווח, השקיע סכום דומה בחברה.

אי־פי

מנוצ'ין הספיק להכניס את אחזקותיו לנאמנות עיוורת בשל תפקידו בממשל וכדי להימנע מניגוד עניינים. האחים קוך וספילברג, בניגוד אליו, הסתירו את הקשר שלהם לראטפאק ולסרטים שהפיקה, ובשל כך לא ראינו את שמותיהם מופיעים בקרדיטים למפיקים.

האחים התעשיינים, האחד בן 82 והשני בן 77, מחזיקים יחד הון של 96.2 מיליארד דולר. בהיותם רפובליקאים מהזן השמרני יותר ובעלי אינטרסים כלכליים גדולים, הם גם השחקנים הגדולים ביותר במימון פוליטי מחוץ למפלגות הגדולות. השניים הקימו עמותה וקרן שמרנית בשם "אמריקנס פור פרוספריטי" (אמריקאים למען שגשוג), מימנו את פעילותה ואף תרמו, לפי הערכות, מאות מיליוני דולרים — רובם בחשאי ועשרות מיליונים בגלוי בשנות בחירות לנשיאות. לצד מנגנוני שתי המפלגות הגדולות, מכונת הכסף הפוליטית של האחים קוך היא הגדולה והמשפיעה ביותר בארה"ב. למרות הכחשותיהם, הם נחשבים לגורם המממן הגדול ביותר שמאחורי תנועת מסיבת התה, שהגיעה לשיא השפעתה בתקופת הממשל הראשונה של נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, וסחפה מיליוני אמריקאים.

על פי הערכות, תרמו האחים קוך ורשת הארגונים הפוליטיים שקשורים אליהם יותר מ–200 מיליון דולר לקמפיין נגד אובמה ב–2012, ו–900 מיליון דולר, על פי דיווח של "ניו יורק טיימס", לקמפיין הרפובליקאי של 2016.

גייטס, לעומתם, אינו פעיל פוליטית במיוחד, ומרבית זמנו והונו מוקדשים לקרן הצדקה שהוא מנהל עם אשתו. על השקעותיו לא ידוע הרבה, מעבר לכך שיש לו תיק מניות שמרני למדי. החשיפה החדשה מעניינת משום שתחום הסרטים נחשב רווי סיכונים, ובניגוד לאנשי היי־טק כמו סטיב ג'ובס המנוח, שהקים את אולפני פיקסאר, גייטס לא היה מעורב בעסקי הבידור בעבר.

התשובה לעידן טראמפ

מקורות של "הוליווד ריפורטר" אמרו לעיתון כי האחים קוך בחרו בהשקעה לא בשביל להתפרסם אלא בשביל הכסף. אולם יש סיבה ברורה יותר ל"ביישנות" שלהם. "וונדר וומן" נחגג כסרט העצמה לנשים, התשובה המתריסה לעידן טראמפ המאצ'ואיסטי. הגיבורה שלו היא אישה צעירה הלוחמת למען הצדק ונגד הרשע, והשחקנית גל גדות אינה אישה אמריקאית טיפוסית כחולת עיניים. היא אפילו מדברת במבטא זר — לא בדיוק החומרים החברתיים שהאחים קוך, ועמיתיהם השמרנים, מקדמים ביום יום. בהוליווד, מנגד, האחים קוך מייצגים את השטן המזהם את הסביבה ואת ה"שילוש הקדוש" של הון־שלטון־שמרנות העומד בסתירה לערכים ההוליוודים הליברליים.

הערבובייה הזו של אידיאולוגיה, פוליטיקה, בידור וכסף חושפת שוב את המניעים העמוקים ביותר של ההון שמניע את השלטון. כמו במקרה של איל התקשורת רופרט מרדוק — מיליארדר שמרני לכאורה שפועל בתחומי המדיה והבידור — המעורבות בתחום הפוליטי נועדה לסייע לשורה התחתונה; וכשמדובר בעסקים שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים, האידיאולוגיה מפנה מקום לפתע לאגנוסטיות והרווח מקודש כאילו היה רוח אלוהים המרחפת מעל פני המים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם