הסיבה האמיתית למשבר בפריון העבודה

מחקר חדש טוען כי הצמיחה החלשה בפריון אינה משקפת מחסור בחדשנות, אלא נובעת מהביקוש הדל למוצרים ושירותים, ומשוק עבודה שמדכא את השכר ■ אם הביקוש לעובדים היה גדול יותר והשכר היה עולה, חברות היו משקיעות יותר בהמצאות שחוסכות כוח אדם - ומשפרות את הפריון

ניו יורק טיימס
ניל אירווין
הפגנה להעלאת שכר המינימום במקדונלד'ס ל-15 דולר
הפגנה להעלאת שכר המינימום במקדונלד'ס ל-15 דולרצילום: FRANK POLICH/רויטרס

המגזר העסקי בארה"ב כושל בניסיונו להפוך את העובדים שלו לבעלי פריון עבודה גבוה יותר. צמיחת פריון העבודה היא הנמוכה ביותר מאז שנות ה–80 המוקדמות — רק 0.8% לשנה בעשור וחצי האחרונים, לעומת 2.3% בממוצע ב–1947–2007. זהו הגורם העיקרי להאטה בצמיחת התמ"ג ובשכר העובדים.

ניל אירווין
ניל אירוויןצילום: מתוך אתר לינקדאין

זה לפחות מה שמקובל לחשוב על פריון עבודה ויחסיו עם הכלכלה. לפי עמדה זו של הזרם המרכזי, פריון עבודה הוא סוג של כוח קסום שמסייע להגדיל את התפוקה הכלכלית. המצאות טכנולוגיות שחוסכות בכוח אדם ושיטות ניהול חדשות, מאפשרות בדרך נס לחברות להפיק יותר תוצרת עם פחות שעות עבודה.

לפי ההנחות האלה, אי־אפשר באמת לחזות איך ומתי המצאות כאלו יגיעו. הנרי פורד המציא את פס הייצור; סם וולטון שכלל את שרשרת האספקה הרזה (Just–in–time) עם וול־מארט; מעבדי תמלילים ייתרו את השימוש במזכירות — ופתאום, כושר התפוקה של האומה כולה גדל, ועמו ההכנסה ורמת החיים.

ומה אם טעינו, וזאת אינה הדרך הנכונה לנתח את המצב? מה אם צמיחת פריון העבודה אינה כוח חיצוני שמתקדם בקפיצות אקראיות, אלא משולב באופן עמוק עם המצב הכללי של הכלכלה ושוק העבודה?

זוהי שאלת ביצה ותרנגולת. האם פריון נמוך גורם לצמיחה אטית, או שמא צמיחה אטית פוגעת בקצב גידול הפריון?

האפשרות השנייה נטענת במחקר חדש שפורסם באמצע יולי על ידי מכון רוזוולט, מכון מחקר ליברלי. המחקר טוען כי כלכלת ארה"ב אינה ממצה את הפוטנציאל הכלכלי שלה, ותוכל לצמוח זמן ארוך אם הבנק הפדרלי לא יבלום את ההרחבה המוניטרית מוקדם מדי.

ג'י.וו. מייסון, מחבר הדו"ח, טוען כי הצמיחה החלשה בפריון אינה משקפת מחסור מצער בשיפורים טכנולוגיים, אלא היא תוצאה של הביקוש הדל למוצרים ושירותים ושל שוק עבודה שמדכא את השכר. אם הביקוש לעובדים היה גדול יותר והשכר היה עולה, חברות היו משקיעות יותר בהמצאות שחוסכות כוח אדם.

מה שמעניין במיוחד בניתוח הזה, גם אם לא הצעותיו לפעולה, הוא שהוא חופף לטיעונים של כלכלנים שמרניים משפיעים. מחקר חדש, שפורסם באחרונה על ידי מכון הובר ומכון היוזמה האמריקאי, טען כי הבצורת בפריון העבודה נגרמה בגלל השקעה לא מספקת בציוד הון — מכונות ומפעלים — ובתוכנה, ועומדת להסתיים. שלושה מארבעת המחברים — גלן הבארד, ג'ון ב. טיילור וקווין וורש — הם מועמדים פוטנציאליים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוביל את הבנק הפדרלי לאחר עידן ג'נט ילן.

פריון עבודה והצמיחה הכלכלית

משקיעים רק בפרויקטים קטנים

המחקר עולה בקנה אחד עם עמדתם של האנליסטים המתוחכמים ביותר של מגמות פריון העבודה בעולם העסקי. לדוגמה, מרקו אנונציאטה, הכלכלן הראשי של ג'נרל אלקטריק, טוען כי רבים מהחידושים הטכנולוגיים שמגיעים כעת לשוק, כמו הדפסה בתלת־ממד והשימוש במשקפי מציאות רבודה בתעשייה, משפרים באופן עצום את פריון העבודה כשמשתמשים בהם. הבעיה היא שהשקעות הון בציוד היו חלשות, ובפרט בתחומים החדשניים החשובים הללו.

"ההשקעות שהיו צריכות להיות הכי גדולות בתחומים שהכי משפרים את פריון העבודה של חברות, היו הכי חלשות", אמר אנונזיאטה. "משמעות הדבר היא שחידושים אלה לא ממונפים. הם מיושמים על בסיס ספוראדי בלבד, בהיקף קטן".

חברות, לדבריו, לא מוציאות את התקציבים שלהן על דברים שגורמים לזינוק בפריון העובדים, אלא על פרויקטים קטני היקף להחלפת מכונות ישנות ותוכנה, שתורמים באופן שולי בלבד לשיפור היעילות.

אולי אם שוק העבודה יפרח ועובדים טובים יהיו מצרך מבוקש ונדיר יותר — והשכר יעלה — יהיה תמריץ לחברות אלה להשקיע תקציבים גדולים בחידושים שמייצרים צמיחה בפריון העבודה.

ניקח דוגמה היפותטית (אם כי ישימה כבר עכשיו): אם מסעדת המזון המהיר בשכונה מעסיקה עשרה אנשים בהפסקת הצהריים, שכל אחד מהם משתכר 10 דולרים לשעה, מה יקרה אם שכר המינימום יועלה ל–15 דולר לשעה?

הבעלים עשוי להעלות את המחירים, להסתפק בפחות רווחים, או לסגור את החנות. או שלחליפין, הוא ישקיע במכונות חדשות שיאפשרו לעובדים לעשות יותר עבודה בפחות זמן וכסף. אולי המסעדה תוכל לפעול עם חמישה עובדים בלבד בשעת הצהריים, לאחר שתשקיע בעמדות הזמנה ממוחשבות ורובוט שמטגן המבורגרים. התוצאה: מסעדה שיכולה לשרת אותו מספר של סועדים עם חצי ממספר העובדים — פריון עבודה משופר.

אף שזה מעלה חששות מהשתלטות רובוטים על כוח העבודה, כלכלנים חושבים שהתמונה תהיה חיובית יותר. התפוקה המשופרת תאפשר צמיחה כלכלית מהירה יותר והכנסה גבוהה יותר, במחיר של שיבוש זמני עבור העובדים שיושפעו מכך.

אין סיבה שרק העלאת שכר המינימום תביא לשיפור כזה. אפשר לדמיין שהשכר יעלה בגלל כוחות השוק — אותה מסעדת מזון מהיר תשקיע בציוד המתקדם גם אם שוק העבודה סובל ממחסור בעובדים, ולפיכך צריך לשלם יותר מ–10 דולרים לשעה.

שכר גבוה מחולל מהפכות טכנולוגיות

מגמות לטווח ארוך של צמיחת הפריון מאששות סברה זו — ששוק עבודה משגשג מביא לשגשוג בפריון העבודה, וכי תקופות מיתון קשות מובילות לירידה בפריון העבודה.

הצמיחה הגדולה ביותר בפריון העבודה בארה"ב שלאחר מלחמת העולם השנייה היתה בשלהי שנות ה–60 ותחילת ה–2000. שתי התקופות של החולשה הגדולה ביותר היו בראשית שנות ה–80 ובעשור האחרון, מאז המשבר הפיננסי.

יש גם שורשים היסטוריים לטיעון. יש היסטוריונים המאמינים כי המהפכה התעשייתית התחילה בבריטניה, ולא במקום אחר, מכיוון שהשכר הגבוה יחסית לעובדים בבריטניה הוביל חברות להשקיע במכונות שחוסכות בידיים עובדות.

לפי ראייה כזאת של פריון העבודה, ממציאים וחברות חדשניות תמיד עובדים על דרכים טובות יותר לעשות דברים. ואולם נדרש מחסור בעובדים ושכר גבוה כדי לפתות חברות להשקיע מספיק כדי להרחיב משמעותית את השימוש בחידושים האלה.

מייסון מוסיף כי לרעיון הזה יש השלכות רחבות על שכר העובדים — ויכולת ליישב את הסתירות הקשות בתיאוריות הכלכליות בנוגע לשיפור בשכר. "בימי שני ורביעי, כלכלנים טוענים שהשכר נמוך בגלל שרובוטים תופסים את מקומות העבודה. בשלישי וחמישי הם מאשימים את פריון העבודה החלש", אמר מייסון, שהוא כלכלן מג'ון קליי קולג'. "הטענות הללו סותרות זו את זה".

במלים אחרות, במקום לדאוג מרובוטים שתופסים את מקומות העבודה, אולי צריך לדאוג יותר מכך שבשכר נמוך מדי — אפילו לרובוטים אין סיכוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker