הסינים מפסיקים להשתמש במזומן - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסינים מפסיקים להשתמש במזומן

ב–2016 הגיע סכום התשלומים בסלולר בסין באמצעות אפליקציות התשלומים וויצ'אט ועליפיי ל–5.5 טריליון דולר — כמעט פי 50 מהשוק האמריקאי ■ שתי החברות הללו שולטות לחלוטין בענף כולו, וההסתמכות הבלעדית עליהן מקשה על תיירים ועל אנשי עסקים זרים

תגובות
צעירה משלמת באפליקציית וויצ'אט בקיוסק בבייג'ין
WANG ZHAO/אי־אף־פי

תופעה כלכלית חדשה ונועזת כבשה את סין. אין לה שום קשר לחובות, להוצאות על תשתיות או לנושאים כלכליים בוערים אחרים. היא קשורה לדבר אחד: כסף מזומן. באופן שיטתי, הסינים מפסיקים להשתמש בשטרות נייר ובמטבעות.

בערים הגדולות, כמעט כולם משתמשים בסמארטפונים כדי לשלם — עבור הכל כמעט. מלצרים במסעדות שואלים את הסועדים אם הם מעוניינים לשלם באפליקציות וויצ'אט (WeChat) או עליפיי (Alipay), שני שירותי התשלום הזמינים בסמארטפונים, לפני שישאלו אם הם רוצים לשלם במזומן.

מה שמבהיל הוא המהירות שבה מתרחש השינוי: רק לפני שלוש שנים כולם עדיין השתמשו במזומן. "מנקודת מבט טכנולוגית, זה החידוש הכי חשוב שקרה, וכרגע הוא מתרחש רק בסין", אומר ריצ'רד לים, מנהל בקרן הון סיכון ג'י.אס.אר ונצ'רס.

האינטרנט בסין הוא משהו שצריך לראות כדי להאמין: מי שמגיע לסין מבחוץ מתקשה להבין שפייסבוק וגוגל יכולות להיחסם לחלוטין. כך, קשה לתפוש עד כמה חיונית אפליקציית המסרים המיידיים וויצ'אט, עד שמישהו מבקש ממך בפעם השישית לסרוק את קוד ה–QR, כדי לחבר ביניכם.

אפליקציית תשלום
בלומברג

בתחום המזומן מתרחש שינוי דומה. בשלוש השנים האחרונות ביליתי בהונג קונג, שם יש תרבות אינטרנטית שונה מבסין, וסיקרתי את ההתפתחות הטכנולוגית באסיה. ידעתי שאמצעי תשלום סלולריים משתלטים על סין, כפי שהציגו הנתונים הסטטיסטיים: ב–2016 הגיע סכום התשלומים בסלולר בסין ל–5.5 טריליון דולר, כמעט פי 50 מהשוק האמריקאי — שבו הם מסתכמים ב–112 מיליארד דולר, לפי חברת הייעוץ iResearch.

ברירת מחדל באורח החיים הסיני

עם זאת, את השינוי התרבותי הזה אפשר לתפוש רק כשנתקלים בו באופן אישי. באחרונה עברתי לשנחאי והרגשתי את השינוי באופן השימוש במזומן, מפני שאת השבועות הראשונים שלי במטרופולין של 20 מיליון בני אדם העברתי כשאני מנותק מהמערכת. בגלל בעיה בבנק, לא יכולתי להתחבר באופן מיידי לחשבון הוויצ'אט, שהפך לארנק וירטואלי עבור רבים.

הייתי צריך להתמודד עם סין כמו שהיתה עד לפני שלוש שנים — עם ערימה של שטרות 100 יואן. בבתי קפה ובמסעדות עיכבתי אנשים בתור, בעודי מוציא שטרות מהארנק כדי לשלם לקופאי. אם הייתי רעב בזמן העבודה הייתי צריך לצאת החוצה, בעוד עמיתי מזמינים מזון ומשלמים עליו דרך הסמארטפון. לא יכולתי להשתמש בשירות שיתוף האופניים שכל כך פופולרי עכשיו בסין, מפני שלא יכולתי לפתוח את הנעילה על האופניים עם הסמארטפון שלי.

אפילו נגני הרחוב אינם משתמשים במזומן. נגני רחוב בכמה ערים סיניות תולים שלטים ועליהם קוד ה–QR שלהם, כך שעוברי אורח יכולים להעביר את כספם ישר לחשבונות שלהם.

"זה הפך לברירת המחדל באורח החיים", אומר שיב פוצ'א, אנליסט בחברת המחקר IDC. "כל העסקים והמותגים בסין מחוברים לאקו־סיסטם הזה", הוא אומר.

משלמים בסלולר
תשלומים באמצעות אפליקציה בסלולר בסין, בטריליוני דולרים

גם חלק ממדינות סקנדינביה החלו להתרחק מהשימוש במזומן, אך בהן עדיין משתמשים בכרטיסי אשראי לעתים קרובות. בסין, השינוי התמקד בסמארטפונים. אחת מחברותי לא הבינה עד כמה היא תלויה בסמארטפון עד שהבנק התקשר אליה והודיע לה שהיא שכחה את כרטיס האשראי שלה בכספומט לפני שלושה שבועות. היא אפילו לא הבחינה בהיעדרו.

באופן מעשי, טנסנט וחברת אנט פייננשל של אליבאבא — שתי החברות הסיניות שמנהלות את וויצ'אט ועליפיי — יושבות על מכרה זהב עצום. שתי החברות יכולות לגבות כסף מחברות אחרות עבור העסקות שנערכות בפלטפורמה שלהן ובמקביל לאסוף מידע פיננסי כדי להשתמש בו בכל התחומים, ממערכת אשראי ועד פרסום.

לים אומר שלפי הנתונים האחרונים, נראה כי אנט פייננשל וטנסנט יעקפו חברות אשראי כמו ויזה ומאסטרקארד בהיקף העסקות הגלובליות ביום בשנה הקרובה. הגורם העיקרי להצלחת החברות הוא אספקת אמצעי תשלום זול. שתי החברות מאפשרות לעסקים קטנים להשתמש בקוד QR בסמארטפון שלהם במקום במכונות יקרות לקריאת כרטיסי אשראי.

בנוסף, יש מערכת מחשוב ששומרת את נתוני חשבון המשתמש וחוסכת לעסקים את התקשורת עם הבנק, וכך מורידה עלויות. בעוד טנסנט אינה מפרטת את הכנסותיה מתשלומים במובייל, בדו"חות הרבעון הרביעי של 2016 תחת הסעיף "שירותים אחרים" הרווחים עלו כמעט פי שלושה, לעומת התקופה המקבילה ב–2015, ל–6.4 מיליארד יואן (כ–940 מיליון דולר), בייחוד בעזרת תשלומים במובייל.

המדינה משועבדת לשתי חברות

גם בהצלחה הזו יש פוטנציאל לבעיות, על רקע האימוץ המהיר של תשלומים דיגיטליים בקרב הסינים. המדינה בונה את כל כלכלת הצריכה שלה סביב שתי חברות פרטיות שמספקות פלטפורמות לתשלומים במובייל, ולכן אנשים שאין להם גישה למערכות שלהן מאבדים את האפשרות לשלם באמצעות מכשירים ניידים. בנוסף, נוצר מצב שהמדינה מגבילה את עצמה לשתי החברות האלה בלבד.

ברמה פשוטה יותר, המצב הזה מקשה על תיירים ואנשי עסקים שמטיילים בסין, שקיים סיכוי קטן לכך שיפתחו חשבון באחת מהחברות, וכך יתקשו להפוך את המכשיר הסלולרי שלהם לארנק.

ברמה הרחבה יותר, זה אומר שדברים עשויים להפוך לקשים יותר לאנשי עסקים מקומיים ולזרים. חברות זרות שמקוות למכור לצרכנים הסינים צריכות להתקשר עם עליבאבא וטנסנט או להסתכן באי־יכולת לקבל תשלומים. כך, גם חברות סיניות שמסתמכות על עליבאבא וטנסנט מוכרחות לבנות פלטפורמה נפרדת כדי להתמודד עם העולם של פייסבוק, גוגל וחברות אשראי, שעדיין שולטות מחוץ לסין.

יש קורלציה ישירה בין מה שמתרחש כיום למה שעתיד להתרחש בסין בעתיד. בשנות ה–2000 המוקדמות ביפן, טלפונים רגילים (לא חכמים) היו יכולים לעשות הכל, החל מצפיית סטרימינג בתוכניות ועד לתשלום בחנויות. מפני שהטלפונים היו כל כך מתקדמים, נדרש ליפנים הרבה זמן לאמץ את הסמארטפונים — דבר שהפך את יפן ממעצמת היי־טק למדינה מפגרת בתחום בתוך 15 שנה בלבד. כיום, הטלפונים הלא־חכמים שעדיין נמצאים בשימוש ביפן מכונים טלפוני גלפאגוס, מפני שכמו היצורים באיי גלאפגוס, הם התפתחו בסביבה מבודדת לחלוטין מהעולם.

עליבאבא וטנסנט, שמודעות לבעיה, מנסות להרחיב את עסקיהן מחוץ לסין כדי להבטיח שהחדשנות שלהן לא תיעלם. ובכל זאת, התחרות מאיימת על שתי החברות הסיניות.

"שאלת מיליון הדולר היא: האם החברות המערביות יחליטו לבנות מערכת דומה ולהתחרות?", אומר לים. "התשובה היא קרוב לוודאי כן".

עד אז, אנשים שמגיעים לסין, כמוני, חייבים להתמודד עם העובדה שהם מצויים מחוץ למערכת. בחודש שעבר התמזל מזלי, והשימוש במזומן דווקא עזר לי. בעודי מנסה להעמיס ערימה של מוצרי איקאה שרכשתי לדירתי החדשה, נהג המונית, שהסתכל בהיסוס על החבילות, אמר לי "אני לא בטוח שאני יכול לקחת אותך, אני מקבל רק מזומן".

"זה כל מה שיש לי", עניתי לנהג, שנאלץ לקחת אותי הביתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם