חלום המכונית החשמלית יצריך הרבה אנרגיה

אם בריטניה רוצה להפסיק להשתמש במכוניות בנזין ודיזל עד 2040 - היא צריכה למצוא פתרונות אנרגיה יצירתיים

נינה דוס סנטוס
CNN
טסלה מודל 3
טסלה מודל 3צילום: HANDOUT/רויטרס
נינה דוס סנטוס
CNN

בשבוע שעבר הודיעה ממשלת בריטניה על תוכניתה להפסיק את השימוש במכוניות בנזין ודיזל עד שנת 2040, בניסיון לצמצם את זיהום האוויר. זהו צעד אמיץ לבריטניה, שעד לאחרונה עודדה את הצרכנים וחברות התחבורה להשקיע ברכבי דיזל במיוחד באופציה ידידותית יותר לסביבה.

מעבר לכך, המדיניות הזו מגיעה בתקופה שבה הנפט עדיין נמוך בהרבה ממחירו לפני כמה שנים – מגמה שאפשר היה להניח שתעודד אנשים לדבוק במצב הקיים, לפחות לעת עתה.

ברגע שממשלת בריטניה תתגבר על הזעם הציבורי שתספוג בבית והשבחים שתקבל בחוץ, היא תצטרך לחשוב טוב טוב כיצד לספק מספיק אנרגיה ותשתיות הנדרשות לתוכנית שאפתנית כזאת. תשכחו מהמחסור בתחנות הטענה ברחבי בריטניה כיום, והשאלות לגבי המרחק שיוכלו המכוניות החשמליות של מחר לגמוא עם סוללה מלאה, האתגר האמיתי הוא אספקת כל החשמל הנדרש בצורה אמינה ויעילה.

רוב רשתות החשמל ברחבי העולם לא היו מסוגלות להתמודד כיום עם ביקוש כזה, במיוחד בשעות השיא. והרשת של בריטניה, כמו אחרות, צריכה היתה להתמודד עם הבעיה של עליה בביקוש עוד הרבה לפני שהממשלה פרסמה את ההודעה הזו, והזהירה כי עד 2030, אם מספר המכוניות החשמליות על הכבישים בבריטניה יגדל פי עשרה, המדינה תצטרך למצוא עוד 8 ג'יגה וואט של אנרגיה. בהתבסס על החדשות האלה, היא תצטרך למצוא עוד הרבה אנרגיה – ומהר.

וישנה השאלה של איך להזין רשתות כאלה דרך מקורות אנרגיה מתחדשים, אם בריטניה - כמו מדינות אחרות שחתמו על ההסכם - מתכוונת לעמוד בהתחייבויות שלה במסגרת הסכם האקלים של פריז.

בתוכנית Powering Your World ב-CNN בחנו כמה מהפתרונות האפשריים שבריטניה ומדינות אחרות יכולות לשקול אם בכוונתן להציע את הגמישות הנדרשת – ממערכות איחסון היברידיות מבוססות גלגל תנופה באירלנד – גלגל שמסתובב בריק ללא הפסקה ומאחסן אנרגיה המוכנה לשחרור מהיר לרשת החשמל, דרך עפיפונים שאוספים אנרגיה קינטית מהרוחות החזקות של סקוטלנד ללא צורך בטורבינות רוח יקרות ועד לשמש מלאכותית ענקית שבה משתמשים מדענים בגרמניה כדי להפריד מימן מחמצן ולספק את הדור הבא של דלק סולארי. פרויקטים כאלה מספקים הצצה מרגשת לשלל האפשרויות שהמגזר הפרטי מייצר.

ואולם – אף שזה משונה – אף אחד מהפתרונות האלה לא מספק תשובה לכמות האנרגיה האדירה שלה יזדקקו הכלכלות הגדולות בעוד 20 שנה. לכן, מדינות כמו בריטניה צריכות להסתכל לאחור, ולא קדימה, אל האנרגיה הגרעינית.

קרנה של האנרגיה הגרעינית ירדה מאז קריסתו של הכור הגרעיני בפוקושימה שביפן ב-2011 – מה שגרם למחירי האורניום לצנוח. אבל מדינות שסובלות מבעיות אנרגיה ממהרות להוסיף אותו לתמהיל. בריטניה בונה כור חדש בהינקלי פוינט, בעוד שסין ואפילו סעודיה העשירה בנפט, מקימות כורים משלהן.  

לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בשנה שעברה, לגרעין יש תומך גדול – למעשה ב-2016, האנרגיה הגרעינית היתה אחראית לייצור יותר חשמל מכל מקורות האנרגיה המתחדשת ברחבי ארה"ב גם יחד.

זה עשוי לעודד את הכלכלות שבאופן מסורתי נשענו על נפט וגם על מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, כמו קזחסטן שמלבד היותה בעלת עתודות נפט וגז אדירות היא גם היצרנית הגדולה בעולם של אבקת אורניום.

מציאת מדיניות האנרגיה המתאימה לעתידה של מדינה זמן רב כל כך מראש אינה משימה פשוטה, אך אם הצעד של בריטניה הוא סימן לבאות, הרי שהכנה לקראת זינוק כזה בביקוש חייבת להיות עדיפות עליונה אם אנחנו רוצים להמשיך ולספק אנרגיה לעולם.

התוכנית Powering Your World משודרת ב-CNN

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker