ממשל טראמפ חשף תוכנית להקלת הרגולציה הפיננסית – ולא זקוק לאישור הקונגרס

התוכנית מקלה את מבחני העמידות של הבנקים ומפחיתה מסמכויות הסוכנות להגנה על הצרכנים; שר האוצר מנוצ'ין מתכוון להעביר את רובה דרך שינויים רגולטוריים במקום דרך חקיקה

לוגו רויטרס
רויטרס
סטיבן מנוצ'ין
סטיבן מנוצ'יןצילום: בלומברג
לוגו רויטרס
רויטרס

משרד האוצר האמריקאי חשף אתמול תוכנית מקיפה לשינוי ברגולציה על המגזר הפיננסי, אשר אם תיושם בהצלחה תגשים את חלומותיהם של הבנקים בוול סטריט.

המסמך בן 150 העמודים של התוכנית כולל יותר ממאה שינויים, שרובם יעברו דרך הגופים הרגולטוריים ולא דרך הקונגרס, לדברי שר האוצר סטיבן מנוצ'ין. "התמקדנו במה שנוכל לעשות בצו נשיאותי ודרך הרגולטורים", אמר מנוצ'ין בראיון. "אנחנו מאמינים ש-80% מהסעיפים במסמך ניתן להשיג בשינויים רגולטוריים, וכ-20% בחקיקה".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החל בהדרגה לבחור מועמדים לעמוד בראשות הגופים הפיננסיים כדי ליישם את האג'נדה שלו, אך רק המינויים של מנוצ'ין ויו"ר רשות ניירות ערך (SEC) ג'יי קלייטון קיבלו את אישור הקונגרס. גופים אחרים פועלים תחת יושבי ראש זמניים או כאלה שמינה קודמו של טראמפ, ברק אובמה.

השינויים שמציע משרד האוצר כוללים הקלה בהגבלות על הפעילות המסחרית של הבנקים, הקלה במבחני העמידות שהם צריכים לעבור, והפחתה בסמכויות הסוכנות להגנה על צרכנים פיננסיים (CFPB), שפעלה נגד פגיעות של הבנקים בצרכנים.

התוכנית גם תרחיב את סמכויותיה של מועצת הפיקוח על היציבות הפיננסית, שבראשה עומד מנוצ'ין, ותשנה את האופן שבו מיושמים כללי ההון הבינלאומיים כך שלבנקים האמריקאים יהיה יתרון מול מתחרים זרים. גם בנקים קטנים יותר יקבלו הקלות: בנקים עם נכסים של 50 מיליארד דולר או פחות יהיו צריכים לעבור פחות מכשולים רגולטוריים מאשר בנקים גדולים.

המגזר הפיננסי חיכה זמן רב לשינויים כאלה, אשר יועילו בעיקר לבנקים כמו ג'יי. פי. מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, סיטי, ולס פארגו, גולדמן סאקס ומורגן סטנלי. ארגונים המייצגים את הבנקים שיבחו אתמול את התוכנית, אם כי כמה מהם אמרו שהם מקווים שיהיו יותר פרטים לגבי כמה מהסוגיות הבעייתיות. "זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שבה החששות שלנו תואמים את אלה של האנשים במושב הנהג", אמר ריץ' פוסטר, יועץ בכיר לעניינים רגולטוריים ומשפטיים בארגון Financial Services Roundtable. נציגי ששת הבנקים הגדולים בארה"ב סירבו להגיב.

חברי קונגרס דמוקרטים ופעילים למען רפורמות בוול סטריט מיהרו לבקר את התוכנית ואמרו כי היא בעצם מתנה לוול סטריט ומסוכנת לצרכנים בארה"ב שאיבדו את בתיהם ומשרותיהם במהלך המשבר הפיננסי של 2007-2009. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, שידועה כמבקרת של וול סטריט, אמרה כי התוכנית "תקל על הבנקים הגדולים לרמות את לקוחותיהם ולהצית משבר פיננסי נוסף". הסנאטור הדמוקרטי שרוד בראון ציין כי משרד האוצר התייעץ עם ארגונים המייצגים את הבנקים יותר מאשר עם ארגוני צרכנים, ביחד של 17 ל-1, בזמן שגיבש את התוכנית.

מנוצ'ין אמר כי התוכנית נחוצה על מנת לעודד את צמיחת הכלכלה, לתת לצרכנים יותר בחירה ולהבטיח שמשלמי המסים בארה"ב לא יצטרכו לחלץ שוב את הבנקים הגדולים. לדבריו, ממשל טראמפ אמר כי הוא רוצה להגן על הצרכנים, והכללים הקיימים מגבילים את הגישה שלהם להלוואות ומוצרי השקעה שהם רוצים.

העברת הרפורמה דרך הרגולטורים ולא דרך הקונגרס תאפשר לממשל טראמפ להימנע ממאבק ממושך במחוקקים הדמוקרטים. עם זאת, חלק מההצעות, כמו החלשת הסוכנות להגנת הצרכנים הפיננסיים, מצריכים חקיקה מחודשת ולכן יגררו בכל זאת מאבק פוליטי.

המסמך, שמתמקד בבנקים, הוא הראשון מבין ארבע תוכניות שכותב משרד האוצר לאחר שטראמפ התחייב לבטל את הרפורמה של ממשל אובמה במגזר הפיננסי, המכונה "חוק דוד-פרנק". בהמשך יגיעו הצעות גם לשוקי ההון, בתי סליקה ונגזרים, כמו גם לתעשיות הביטוח וניהול הנכסים וטכנולוגיה וחדשנות פיננסית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker