היום הקשה של איל העיתונות האחרון - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום הקשה של איל העיתונות האחרון

אירוע שהתרחש בליל הבחירות בבריטניה, שבמרכזו הבעלים של ה"סאן" רופרט מרדוק, ממחיש עד כמה ההשפעה של גופי התקשורת הגדולים בבריטניה דועכת

תגובות
רופרט מרדוק. השפעתו דועכת
DYLAN MARTINEZ/רויטרס

היה זה יום קשה לברון העיתונות של בריטניה. העיתונים הגדולים ביותר מיהרו בזה אחר זה לתמוך בתרזה מיי לקראת הבחירות, שחזרו אליה כמו בומרנג.

הצהובון "סאן" של רופרט מרדוק, הידוע בבריטניה כעיתון שהצליח להכריע מערכות בחירות בעבר, קרא לבריטים למנוע מ"הכנופייה המרקסיסטית המרושעת" של ג'רמי קורבין להגיע לשלטון. בהתחשב בעובדה שהתוצאות עלולות לסכן את המאמץ שלו להשתלט על רשת הטלוויזיה סקיי, אין פלא שהוא יצא בסערה, לפי דיווחים, ממסיבת הבחירות של "טיימס" ביום חמישי בערב, לאחר שראה את המדגמים.

האירוע הזה ממחיש עד כמה ההשפעה של גופי התקשורת הגדולים בבריטניה דועכת. קהל קוראי העיתונים הצטמצם בעשור האחרון, גם אם ה"סאן" וה"דיילי מייל" עדיין מושכים עשרות מיליוני קוראים בחודש באינטרנט ובגרסה המודפסת.

המדיה החברתית היתה זירת הקרב האמיתית של הקמפיין, כאשר פרסום ממוקד, סרטוני פייסבוק לייב ותוויות פוליטיות היו כלי נשק. פרסומות שתוקפות צד מסוים יכולות להפוך לוויראליות ברשתות החברתיות הרבה יותר מהר מכל מאמר מערכת. סרטון נגד קורבין, למשל, הגיע ל–300 צפיות בדקה לאחר מתקפת הטרור בלונדון. בעולם שבו כל אחד מוצף במסרים פוליטיים מחברים טובים ועוקבים, לפרסומות במדיה המסורתית קשה להגיע לבוחרים.

כל זה היה נכון לפני שנה, כשההצבעה על הברקזיט הניבה את התוצאה שבה מרדוק רצה. ה"סאן" קרא לבריטים להצביע בעד עזיבת האיחוד האירופי, וכך הם עשו. אבל תהיה זו טעות להסיק שהיה כאן קשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שלמדיה המסורתית יש תחושה ערמומית שהיא יודעת לאן נושבת הרוח.

שבוע לפני משאל העם על הברקזיט, לעמוד הפייסבוק של המחנה שתמך בעזיבה היו כ–488 אלף לייקים — יותר מאשר כ–474 אלף הלייקים של מחנה ההישארות. בין אם הצהובונים ידעו זאת או לא, נראה היה שהתחזית המדויקת לתוצאות משאל העם העניקה משקל לגל הסיקור האוהד למיי שגאה מאותו רגע.

אז מה שונה הפעם? ראשית, האמון בכלי התקשורת נמצא בדעיכה. המונח "פייק ניוז" נהפך לגלובלי אחרי ההתערבות במערכות הבחירות בארה"ב ובצרפת, ולא נראה שהוא פסח על העיתונים. הבוחרים מאבדים אמון במוסדות המבוססים: סקר שפורסם בינואר בבריטניה הראה על הירידה החדה ביותר אי פעם באמון בתקשורת, בממשלה, בעסקים ובארגונים לא ממשלתיים. חמישה מבין שמונת העיתונים הגדולים בבריטניה כבר נתפשים כימנים או כימנים מאוד, לפי הסקר של YouGov.

הפתעת הקמפיין היתה שיעור ההצבעה בקרב הצעירים. מסיבה כלשהי, המאמצים של הלייבור ברשתות החברתיות לעודד אנשים להצביע השתלם. שיעור ההצבעה בקרב בני 18 עד 24 הגיע לפי הערכות ל–72%. שיעור גבוה יותר מבני דור המילניום ניסו להירשם להצביע לקראת הבחירות מאשר לפני הבחירות ב–2015 והברקזיט, לפי בלומברג.

ראוי לציין כי הסקר היחיד שצפה הובלה ללייבור לפני הבחירות נערך על ידי סטארט־אפ ששלח שאלונים בסמארטפונים. הבחירות בבריטניה אולי לא יחוללו שינוי משמעותי כמו הברקזיט ותרזה מיי רוצה להישאר ראש הממשלה, אבל מבחינת התקשורת, הקשר הנפשי בין הברונים לבין קוראיהם נותק. למיליארדרים שאוהבים שמקשיבים להם זה בוודאי כואב מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם