אל תהיו שאננים: הגלובליזציה בצרות

סטיבן קינג, כלכלן ב-HSBC, מזהיר בספר חדש כי העולם עומד בפני שינוי שיוביל לקרע בכלכלה הגלובלית הוא חוזה כי הקידמה עלולה להגביר את הפערים בין המדינות המפותחות למתפתחות

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
טראמפ בביקור בסעודיה
טראמפ בביקור בסעודיהצילום: MANDEL NGAN/אי־אף־פי
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

שיתוף פעולה אינו דבר חדש. בסוף המאה ה-19 ההון עבר בחופשיות ברחבי העולם, וסחורות ומוצרים נמכרו בעסקות בינלאומיות - למרות המכסים - בעזרת תובלה זולה. גם בני האדם היגרו בין מדינות בהיקפים ובמספרים גדולים יותר מהיום. כל אלה נפסקו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

המסחר לא הצליח להתאושש, מבחינת חלקו בצמיחה הגלובלית, עד שנות ה-60. לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 אנשים התפתו להאמין בתיאוריית גלובליזציה ליברלית, כשהכלכלה העולמית צמחה על רקע התפשטות האינטרנט וקפיטליזם ליברלי. עתה, ייתכן שהעולם עומד בפני שינוי נוסף. כך טוען סטיבן קינג, כלכלן ב-HSBC, אחד הבנקים הגלובליים ביותר בעולם.

בספרו "Grave New World" (עולם חדש קודר) טוען קינג כי המעבר של הכלכלה העולמית לכלכלה חוצת גבולות אינו עובדה מוגמרת. לפיו, הטכנולוגיה קידמה את הגלובליזציה עד עתה, אך ייתכן כי היא לא תעשה זאת בעתיד. חברות עשויות להחליט להחליף את כוח העבודה הזול במדינות המתפתחות ברובוטים במדינות המפותחות, וכך לגרום לקריסת שרשרת האספקה הגלובלית. בנוסף, האינטרנט הגדיל את האי־שוויון בתוך המדינות. עובדים בעלי מיומנויות קצרו את הרווח, וכך נוצרה הפרדה בין אלה ש"יש להם הכל" לאלה ש"אין להם".

העלייה בהגירה גרמה לתגובות נגד פוליטיות, על רקע טענות לפגיעה כלכלית ותרבותית. הפוליטיקאים הפופוליסטים צברו מצביעים וגם כוח בחלק מהמדינות. ייתכן כי צפויים גלי הגירה נוספים, על רק הגידול באוכלוסיית אפריקה והעובדה שאזרחי היבשת מנסים לברוח מהמצב במדינותיהם כדי לשפר את מצבם הכלכלי. המדינות המפותחות עשויות להטיל מגבלות נוספות על ההגירה, כפי שעשתה ארה"ב בתחילת המאה ה-20, כשאסרה על כניסת מהגרים אסיאתים וכאלה שלא עברו מבחן קריאה וכתיבה.

ארה"ב כבר אינה רוצה להוביל את העולם

עידן הגלובליזציה קיבל חיזוק בתום מלחמת העולם השנייה ב-1945. ארה"ב הובילה את מדיניות הגלובליזציה ואף העניקה לה חסות. ואולם כיום מתמודדת ארה"ב עם גורמים המערערים על סמכותה בכמה חזיתות: סין מחזקת את מעמדה באזור אסיה־פסיפיק; רוסיה עושה זאת במזרח אירופה ובמזרח התיכון; מנהיגי מערב אירופה כבר אינם תומכים בארה"ב בכל נושא, ונוקטים עמדה הפוכה לגמרי מעמדתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בנושא ההתחממות הגלובלית. בחירת טראמפ לנשיא הוכיחה כי המצביעים בארה"ב מאסו באחריות הגלובלית של המדינה ומעוניינים לעסוק ב"אמריקה תחילה".

סטיבן קינג
סטיבן קינג צילום: בלומברג

"התוצאה היא ששיתופי פעולה בין מדינות יהיו קשים יותר לביצוע, וכך עימותים - לפחות בתחום הכלכלה - יתרחשו לעתים קרובות יותר", אומר קינג. ביטול הסכם הסחר הטרנס־פסיפי על ידי טראמפ ואי־הגעה להסכמה על הורדת המכסים בעולם בסבב השיחות של ארגון הסחר העולמי בדוחא, בירת קטאר, הן דוגמאות לכך. הממשלות פונות עורף למוסדות בינלאומיים ומתמקדות באינטרסים המקומיים.

הבעיה היא שכדי לפתור את המצב, יש צורך בשיתוף פעולה בין מדינות - אך הפופוליסטים מקשים על קיומו. קינג בוחן רעיונות כמו פירוק גוש היורו, יצירת ארגון גלובלי שינתב את תנועת ההון בין מדינות ואפילו עולם ללא גבולות. הוא מגיע למסקנה כי רעיונות אלה אינם מספיקים לפתרון הבעיה, או שהסיכוי שהם ייצאו לפועל קטן ביותר.

ספרו של קינג מסתיים בנאום דמיוני של איוונקה טראמפ במהלך מסע הבחירות שלה לנשיאות ארה"ב ב-2044, שמסתכל אחורה על קריסת גוש היורו ועל כך שארה"ב נטשה את נאט"ו. עבור כלכלן אופטימי, זוהי דרך עצובה לסיים ספר טוב ופרובוקטיבי.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ