מי שמעצבת את העתיד היא גוגל - ולא הממשל האמריקאי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי שמעצבת את העתיד היא גוגל - ולא הממשל האמריקאי

ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות משקיעות סכומי עתק במחקר ופיתוח של בינה מלאכותית ■ התקציב הזעום, יחסית, שהממשל האמריקאי מפנה לתחום, מפקיר למעשה את העתיד בידי החברות - שדווקא היו שמחות לקבל עזרה מהממסד בשינוי העולם

מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, מציג את חידושי החברה בבינה מלאכותית
GLENN CHAPMAN/אי־אף־פי

אחת הביקורות העקביות המופנות כלפי עמק הסיליקון היא שהוא כבר לא עובד על רעיונות גדולים ומשני עולם. מדי כמה חודשים, סטארט־אפ טיפשי אחר יגיע לכותרות - כמו זה שמוכר מכונת מיץ ב–700 דולר - ואנשים מחוץ לתעשיית ההיי־טק ייראו בכך הוכחה לביקורת שלהם.

אבל אל תלכו שולל בגלל מכונות מיץ יקרות. ההנחה שעמק הסיליקון כבר לא מממן רעיונות גדולים אינה רק שגויה, היא אפילו מסוכנת. ראו את המכוניות, את הרקטות, את היוזמות להפצת אינטרנט בעזרת בלוני ענק או דאונים, את העוזרים הקוליים או כל שינוי בתחום הבינה המלאכותית. חברות טכנולוגיה אינן רק מממנות פרויקטים גדולים — הן מממנות ועומדות מאחורי הרעיונות הגדולים ביותר, אלה שמשנים את העולם שבו אנחנו חיים.

במקביל, הרצון של הממשל האמריקאי לממן פרויקטים גדולים - מחקר מדעי, טכנולוגיה פורצת דרך או תוכניות תשתית — נשחק והולך, וייתכן שימשיך להישחק תחת הממשל של דונלד טראמפ.

מגמה זאת יוצרת תסבוכת: ענקיות הטכנולוגיה, ולא הממשלה, בונות את העתיד של תחום הבינה המלאכותית. ואם הממשל לא יגדיל באופן משמעותי את ההוצאה על מחקר בתחום, החברות הן אלה שיחליטו כיצד להשתמש בטכנולוגיות החדשניות.

גוגל היא דוגמה מצוינת. החברה פתחה בשבוע שעבר את כנס המפתחים השנתי שלה ליד המטה הראשי שלה במאונטיין וויו, קליפורניה. החברה הציגה כמה חידושים בעוזרת הקולית שלה ובמערכת ההפעלה במובייל. בין השאר, כעת ניתן להפנות את הטלפון לאובייקט כלשהו — פרח, אות בשפה כלשהי או אולם של הופעות רוק — והטלפון ייתן לך מידע נוסף על החפץ (למשל, כפתור לרכישת כרטיסים למופע).

זה מגניב למדי, אבל לא פורץ דרך. זה לא מפתיע: אנחנו נמצאים בתקופה מוזרה לתעשיית ההיי־טק, שבה מצד אחד רואים שינויים הדרגתיים בטכנולוגיות שנתפשות כמשעממות, ומצד שני יש ציפיות גבוהות לגבי טכנולוגיות מרגשות, שהבשלתן עדיין לא נראית באופק.

Google DeepMind היא חברה בריטית לפיתוח בינה מלאכותית שהוקמה בספטמבר 2010 תחת השם DeepMind Technologies. שם החברה שונה לאחר רכישתה על ידי גוגל בשנת 2014
JUNG YEON-JE/אי־אף־פי

פרויקטים שיכולים לשנות תעשיות

התחומים שבהם גוגל מציגה התקדמות משמעותית שייכים לקטגוריה השנייה. בשנה שעברה, סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, השיק את מה שהוא כינה עידן חדש לגוגל: חברת החיפוש תשים מעתה והלאה את הבינה המלאכותית בראש סדר העדיפויות שלה. כלומר, רוב ההתקדמות שלה תהיה מונעת באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית.

טכנולוגיה זו תשחק תפקיד במוצרים צרכניים כמו שירות התרגום של גוגל או אפליקציית התמונות שלה, שיכולה לזהות מושגי חיפוש אנושיים, למשל, תמונות של חיבוקים. אבל בינה מלאכותית משרתת גם שאיפות גדולות יותר של גוגל. החברה משתמשת בה כדי ללמד מחשבים להבין שפה, לראות ולשמוע, לזהות מחלות — ואפילו ליצירת אמנות.

הרבה מהתוכניות האלה ייכשלו, אבל גוגל לא לוקחת הימורים ארוכי טווח מסוג זה ממניעים אלטרואיסטיים; היא מבינה כי הפרויקטים שיצליחו יכולים לשנות תעשיות קיימות וליצור תעשיות חדשות ועצומות, כולל עסקים רבים שמהם גוגל יכולה להרוויח.

.

גוגל אינה היחידה ששואפת לבנות את העתיד באמצעות בינה מלאכותית. חברת האם שלה, אלפבית, מוציאה מיליארדי דולרים כדי להטמיע כמה שיותר אינטליגנציה של מכונות בכלכלה הגלובלית, החל ממכוניות אוטונומיות וכלה בבריאות.

כמו כן, יש את ענקיות הטכנולוגיה הנוספות: אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט — שמוציאות גם הן סכומי עתק על עתיד המבוסס על בינה מלאכותית. ביחד, חמש החברות הללו הן בין המשקיעות הגדולות ביותר במחקר ופיתוח (מו"פ) על פני כדור הארץ. לפי הדו"חות הכספיים שלהן, הן עומדות להוציא השנה יותר מ–60 מיליארד דולר על מו"פ. לצורך השוואה, ב–2015 הוציא הממשל האמריקאי כ–67 מיליארד דולר על כל המחקר המדעי שאינו קשור לצורכי הגנה.

עובד בקינדרד, חברת בינה מלאכותית ששייכת לגוגל
בלומברג

הממשל מאבד את יכולת ההשפעה

יש שתי תגובות אפשריות להשקעות העצומות של תעשיית ההיי־טק "בעתיד האינטליגנטי". מצד אחד, אפשר להגיב באופטימיות ואפילו בהכרת תודה. לטכנולוגיות שגוגל ומתחרותיה מפתחות תהיה השפעה עצומה על החברה. מכוניות אוטונומיות יכולות למנוע מוות של אלפי אנשים בשנה; מכשירים אחרים יכולים לאבחן ולטפל במחלות, לשפר את בריאותנו ולהוזיל את הטיפול.

בנוסף, מומחים בתחום אומרים כי החברות האלה ניגשות לבינה המלאכותית עם אתוס אקדמי. למשל, הן מפרסמות בקביעות מאמרים על הממצאים שלהן. החברות גם מאפשרות לחברות אחרות לקבל גישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית האחרונות, באמצעות השרתים שלהן שנמצאים בענן.

אבל ההשקעות העצומות של התעשייה בבינה מלאכותית יכולות גם לגרום לבהלה, משום שאינן מאוזנות בשום צורה על ידי השקעה מקבילה של הממשל.

לקראת סופו של ממשל ברק אובמה, הבית הלבן פירסם דו"ח שבוחן את הדרכים שבהן בינה מלאכותית יכולה לשנות את העולם. הדו"ח מצא כי הממשל הפדרלי הוציא רק 1.1 מיליארד דולר על מחקר לא מסווג של בינה מלאכותית ב–2015, וטען כי יש להגדיל את התקציב פי כמה וכמה. עם מימון ממשלתי משמעותי יותר, נטען בדו"ח, חוקרים יוכלו להתמקד יותר במחקר בסיסי - ופחות בשימושים מידיים של בינה מלאכותית. באמצעות חלוקת מענקים, לממשל תהיה זכות דיבור גדולה יותר לגבי האופן שבו הטכנולוגיה הזאת תפותח.

גרג ברוקמן, מייסד ואחראי טכנולוגיה ב–OpenAI, חברת מחקר של בינה מלאכותית, התייחס גם הוא לסוגיה: "הקמנו את OpenAI גם משום שהתעשייה משקיעה סכומי עתק של כסף בבינה מלאכותית, וגופים מסחריים ופרטיים נמצאים בדרך להקמת מערכות הבינה המלאכותית העוצמתיות הראשונות. לגופים האלה אין מכניזם פנימי שיוודא שכולם מרוויחים מההתקדמות הזאת" כתב ברוקמן במייל.

ברוקמן גם ציין כי אחת הסיבות להצלחתו העצומה של האינטרנט היא שהוא נוצר באמצעות מימון ממשלתי, ובמטרה להיות פתוח ונגיש לכל אחד. אם היה נוצר על ידי חברה אחת, ייתכן שהיה עולה בגורלו מה שקרה לרשת הטלפון: שימושית למטרות מסוימות, אבל לא מנוע רחב בסיס להזדמנויות כלכליות.

"באופן דומה, כשמערכות חזקות של בינה מלאכותית ייכנסו לשימוש, הכוונה והמניעים של היוצרים שלהן יהיו גורמים משמעותיים בהשפעות שיהיו להן בסופו של דבר. "אם פיתוח של בינה מלאכותית נעשה אך ורק בחברות למטרות רווח, סביר להניח כי המערכות האלה יישומו כדי להיטיב עם הארגון שפיתח אותן, ועם קבוצה מסוימת של אנשים", כותב ברוקמן.

רבים בתעשיית ההיי־טק מסכימים עם הצורך של מימון ממשלתי גדול יותר. OpenAI נוצרה על ידי אילון מאסק וכוכבי היי־טק אחרים, והיא קיבלה כספים ממיקרוסופט, אמזון, וחממת הסטראט-אפים Y קומבינייטור.

גם גוגל מעדיפה שיהיה מימון פדרלי למחקר בהיי־טק. במאי, יו"ר אלפבית, אריק שמידט, היה אחד מהכותבים של מאמר דעה שהתפרסם ב"וושינגטון פוסט", וטען כי מימון ממשלתי של מדע וטכנולוגיה יצר "מכונת פלא": שותפות ציבורית־פרטית שהניבה עשרות תעשיות חדשות בעשורים האחרונים.

"אם לא נשנה את דרך הפעולה הנוכחית במחקר מדעי, אנו מסתכנים באיבוד אחד היתרונות הגדולים של ארה"ב", הוא כתב.

במלים אחרות, ענקיות הטכנולוגיה שבונות את העתיד היו שמחות לקצת עזרה בשינוי העולם. יהיה חכם אם נשתף עמן פעולה - או שניתן להן להשתלט על העתיד לגמרי בעצמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#