לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

האם הייתם מעוניינים להשקיע בגנוסיס (Gnosis), בורסת תחזיות שבה משתמשים יכולים להמר על תוצאות של אירועים כמו בחירות? או ב–ZrCoin, פרויקט לייצור דו־תחמוצת זירקוניום, המשמש לייצור סגסוגת עמידה בחום? ומה דעתכם על חוויית מציאות מדומה בשם Back to Earth (בחזרה לכדור הארץ)?

אלה רק שלושה מיזמים בגל חדש של מה שקרוי הנפקת מטבעות (Initial Coin Offerings), או ICOs. כמעט 250 מיליון דולר כבר הושקעו במיזמים כאלה, מתוכם 107 מיליון דולר השנה, לפי חברת המחקר סמית+קראון. אבל רק באפריל, מיזמי ה–ICO, או "מכירות מטבעות", כפי שגורמי פנים מעדיפים לקרוא להם, באמת התרוממו. ב–24 באפריל גנוסיס גייסה יותר מ–12 מיליון דולר בתוך 15 דקות, והעריכה את המיזם לפי שווי תיאורטי של כמעט 300 מיליון דולר.

מטבעות ICO הם למעשה קופונים דיגיטליים המונפקים בטכנולוגיית בלוקצ'יין — גרסה דיגיטלית של כסף שניתן יהיה להשתמש בו כדי לבצע עסקות עמית לעמית (P2P). כמו הביטקוין, מטבעות ICO הם מבוזרים — כלומר, ערכם נקבע בעסקות שנערכות בין כל המשתמשים, ולא על ידי גוף חיצוני או שווי סחורה. כדי להבטיח את אמון המשתמשים במטבע, נעשה שימוש בקריפטוגרפיה (מדע הגנת המידע) לצורכי אבטחת התשלום המבוזר.

משמעות הדבר היא שאפשר לסחור במטבעות ICO בקלות, אף שבניגוד למניות הם לא מציעים זכויות בעלות. במקום זאת, הם לרוב משמשים כמטבע עבור הפרויקט שהם מממנים: הפרויקט יכול להשתמש בהם כדי לשלם למהמרים כשתחזיותיהם מתאמתות, כפי שפי שעושה גנוסיס; או לשלם עבור התוכן שמשתמשים תורמים לו. משקיעים מקווים שפרויקטים מצליחים יגרמו לערך המטבעות האלה לעלות.

במובן מסוים, ביטקוין היה ה–ICO הראשון — מלבד העובדה שבמקום להשקיע כסף באופן ישיר, משקיעים היו חייבים לקנות ציוד תוכנה לצורך כריית המטבעות. ביטקוין עורר השראה ויצר מאות גרסאות דומות, אבל אלה חייבו הליך מורכב של יצירת בלוקצ'יין חדש. כיום, רוב המנפיקים פשוט מנסחים חוזה חכם על הבלוקצ'יין של פרויקט אתריום (Ethereum). שורת הקוד הזאת יוצרת באופן אוטומטי מטבעות כשהיא מקבלת "אתר" (Ether) — מטבע אתריום. המנפיקים לרוב מפרסמים "ספר לבן" (תשקיף מסוג כלשהו) ומשווקים את מרכולתם במדיה החברתית.

כפי שהוכיח גנוסיס, מטבעות כאלה יכולים להימכר במהירות. מביני דבר בתחום המטבעות הדיגיטליים גרפו רווח גדול מהשקעה בביטקוין ובמטבעות אחרים, ויש להם כסף להשקיע (שווי המחזור הכולל של כל המטבעות הדיגיטליים היה בתחילת מאי כמעט 5 מיליארד דולר). מטבעות פחות פופולריים מציעים תמריצים לרכישה מוקדמת או רכישה גדולה. יוצרי מיזם Back to Earth, שהושק ב–26 באפריל, שואפים לגייס 750 ביטקוינים — כמעט מיליון דולר — באמצעות מכירה של ICOs בשם סטארקרדיטים, המבוססים על תשתית אתריום ומיועדים לשימוש בתוך הפרויקט בלבד לשם פתיחה של פיצ'רים מיוחדים, גישה לתוכן מתקדם ועסקות בין המשתתפים. משקיעים הרוכשים מטבעות בשווי של 0.75 ביטקוין או יותר, מקבלים כרטיס זהב מיוחד המאפשר להם לקבל בהמשך מטבעות בחינם.

אבל התשקיפים שמציגות החברות לרוב אינם עוברים ביקורת. ZrCoin מתכננת להקים מפעל ברוסיה כדי להפיק זירקוניום מפסולת תעשייתית; המצלמות באתר אמורות לאפשר למשקיעים לפקח על קצב התקדמות הפרויקט. ZrCoin מסתמכת על כך שהזירקוניום אכן ייוצר. אבל כמו ב–ICO רבים אחרים, לא ברור מדוע המנפיקים אינם מגייסים כסף בדרכים מקובלות.

מכיוון שרוב ה-ICO לא נתונים תחת אף סמכות משפטית, לא ברור מה יעשו המשקיעים במקרה שבו המנפיקים ייעלמו עם הכסף — תרחיש אפשרי בהחלט, מאחר שלרוב המנפיקים יש גישה ישירה לכספים שגויסו.

פרויקט זרקוין. לא ברור מדוע חברות שמנפיקות מטבע דיגיטלי
אינן מגייסות כסף בדרכים מקובלות יותר
פרויקט זרקוין. לא ברור מדוע חברות שמנפיקות מטבע דיגיטלי אינן מגייסות כסף בדרכים מקובלות יותרצילום: צילום מסך אתר zrcoin.

ה–ICO מזכיר לרבים בועה מהמאה ה–18

אפילו תומכי ICO חוששים כי המיזם עלול לקרוס, כפי שקרה בבורסת הביטקוין מאונט גוקס ב–2014. השוק מראה סימנים של התבגרות, אומר מאט צ'ווירוט מסמית+קראון. יותר מיזמי ICO משתמשים כעת בחשבונות נאמנות, מה שמקשה על אפשרות של גניבת הכסף על ידי המנפיקים. חברת ההון סיכון בלוקצ'יין קפיטל גייסה באחרונה 10 מיליון דולר, אבל מכרה את המטבעות בארה"ב רק למשקיעים מאושרים. אדל, חממה למיזמי בלוקצ'יין, מתכננת להפעיל את ה–ICO הראשונים שיפעלו על פי חוקי הלבנת הון ושקיפות בזהות לקוחות. המיזם אוטונומוס, המציע שירות מקוון לתאגוד חברות (הפיכת חברות לתאגיד), מתכנן להציע שירות של ייעוץ משפטי למיזמי ICO.

רגולטורים יצטרכו להחליט כיצד להתמודד עם ICO. פיטר ואן ולקנברג ממכון המחקר קוין סנטר סבור שאם ה–ICOs ישמשו בעיקר כמטבעות, הם אינם צריכים להיחשב ניירות ערך. אבל במארס הזהירה רשות ניירות הערך של אונטריו כי מנפיקים צריכים לעמוד בדרישות משפטיות, כמו רישום והגשה של תשקיפים רשמיים. אכיפת תקנות כאלה עשויה להיות קשה: למטבעות בלוקצ'יין אין גבולות, וחלק ממיזמי ה–ICO, כולל גנוסיס, קמו במוצהר כדי להימנע מרגולציה.

רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) עדיין לא התייחסה לנושא, אך המשקיעים חוששים כי היא תפעיל רגולציה מחמירה על מיזמי ICO ותבלום את החדשנות בתחום. אלברט ונגר, מחברת ההון סיכון יוניון סקוור ונצ'רז, טוען כי מיזמי ICO מסייעים לממן פרויקטים שנותרים כיום ללא מימון. דוגמה כזו היא סטורג' (Storjׁׂ), שירות של אחסון קבצים מבוזר, שהנפיק מטבעות בביטקוין. מנויים משתמשים במטבע כדי לשלם עבור אחסון קבצים, אבל גם יכולים להרוויח מטבעות באמצעות תרומה של שטח אחסון. הם מקווים ששירותים כאלה עשויים יום אחד להחליף את שירותי האחסון הגדולים והריכוזיים, אומר אולאף קרלסון־ווי מקרן הגידור פוליצ'יין, המשקיעה ב–ICO. משתמשים יכולים לקבל תשלום על פוסטים שפירסמו וכך לקבל נתח מהון החברה.

אולם, לפני שתחום ה–ICO יממש את ההבטחה הטמונה בו, סביר שהוא יחווה מחזור של גאות ושפל. יש המשווים את קדחת ה–ICO לבועת הים הדרומי בתחילת המאה ה–18 בבריטניה, אז חברת הים הדרומי גייסה כסף בתמורה להבטחות מופרכות במיוחד, והמניה צנחה לאחר שהפרלמנט העביר ב–1720 את חוק הבועה כדי למנוע ניצול לרעה של הציבור. פרק עגום זה הצעיד קדימה את החברה האנושית גם להמצאות שימושיות — החברה הבורסאית המודרנית, למשל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker