נגד "ביג ביזנס": כך השתנתה אסכולת שיקגו - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נגד "ביג ביזנס": כך השתנתה אסכולת שיקגו

כלכלני אוניברסיטת שיקגו טענו בשנות ה-70 כי הביורוקרטיה ויחס הרגולציה מנעו מחברות לצמוח ולהתחרות בשוק החופשי ■ עכשיו, הקונצנזוס השתנה והכלכלנים בשיקגו חוששים שהתחרות פחתה משמעותית בעקבות יצירתן של חברות ענק שבלעו את כל מתחרותיהן

2תגובות
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ וסגנו מייקל פנס בפגישה עם נציגי החברות הגדולות, שריל סנדברג (פייסבוק), לארי פייג' (אלפבית) וג'ף בזוס (אמזון)
Drew Angerer/אי־אף־פי

אחד הסימנים לכך שמונופולים נהפכו לבעיה בארה"ב הוא שאוניברסיטת שיקגו ערכה החודש כנס שעסק באיום שהם עלולים להוות על הכלכלה הגדולה בעולם.

עד לאחרונה, קיום כנס התומך בחששות בתחום ההגבלים העסקיים בשיקגו היה משול לקיום סימפוזיון על פיכחות בניו אורלינס. בשנות ה–70, כלכלני "אסכולת שיקגו" טענו כי חברות גדולות אינן מהוות איום על צמיחה ושגשוג. עמדותיהם אומצו בהמשך על ידי הזרם המרכזי, דבר שגרם לבתי משפט ורגולטורים לנקוט גישה מרוככת יותר כלפי חוקי הגבלים עסקיים במשך עשרות שנים.

אבל האווירה משתנה. נוצר קונצנזוס חדש בקרב הכלכלנים כי התחרות בכלכלה פחתה משמעותית. אלה חדשות רעות: משמעותן כי ייתכן שחברות מובילות אינן צריכות להיות חדשניות כפי שהיו בעבר, וכי חוסר השוויון עלול להתרחב ככל שהחברות הללו יצברו רווחים ויצמצמו את ההשקעות והוצאות השכר. ייתכן שעדיין מוקדם מדי לדבר על אסכולת שיקגו חדשה, אבל כדאי למשקיעים ולמנהלים לשים לב לתזוזה האינטלקטואלית, שעשויה לשנות את פני העסקים באמריקה.

שורשיו של החשש כי חברות גדולות ישתלטו על הכלכלה ועל הפוליטיקה נטועים בעידן "הברונים השודדים" של המאה ה–19. ב–1922 הממשלה פיצלה את סטנדרד אויל; עד שנות ה–60 הרגולטורים פיקחו בקפדנות על מיזוגים ורכישות. אבל משהגיעו שנות ה-70 הכלכלה החלה לקרטע, והמגזר העסקי האמריקאי הלך ונדחק על ידי תעשיות יפניות ואירופיות. חסידי השוק החופשי באסכולת שיקגו טענו כי המטוטלת התנדנדה רחוק מדי לכיוון המדינה וההגבלים העסקיים.

הם חשו שהתערבות הרגולטורים היא שרירותית. ריצ'רד פוזנר, איש אקדמיה שהפך בהמשך לשופט, כתב כי הם התבססו על "רעיונות אקלקטיים הנוגעים לסוציולוגיה", ולא על ניתוח מעמיק. הרגולטורים מנעו מחברות לצמוח ולנצל את יתרונות הגודל שייטיבו עם הצרכנים, טענו תומכי השוק החופשי. חברות מנוהלות היטב, שהגדילו באופן טבעי את נתח השוק שלהן, נענשו על הצלחתן.

בחלוף הזמן, השפעתם של רעיונות אסכולת שיקגו היתה כה גדולה עד שבתי משפט ושני רגולטורים בתחום ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים האמריקאי ונציבות הסחר הפדרלית (FTC), הממונה על ההגבלים העסקיים, אימצו גישה הרבה יותר אוהדת כלפי עסקים גדולים. כיום, פוזנר בן ה–78 מתלוצץ כי הוא מונה לשופט ב–1981 מתוך ציפייה להתמחות בתיקים הקשורים למונופולים, אך הרגולטורים חדלו לתבוע חברות בבתי משפט. הוא ממשיך להאמין בשוק החופשי. אבל בשיקגו (ובמקומות אחרים) דור צעיר יותר של מלומדים, בהם לואיג'י זינגלס ורגהורם רג'אן, מודאג מכך שהתחרות כבר אינה נמרצת כפי שהיתה פעם.

 לואיג'י זינגלס
Chris Lake

המטוטלת התנדנדה רחוק מדי

מה השתנה? אלה העובדות. המטוטלת נעה רחוק מאוד לטובת התאגידים הגדולים. רווחיהם גבוהים באופן חריג ביחס לתוצר המקומי הגולמי (GDP). אלה שמשיגים תשואה גבוהה על ההון יכולים לשרוד זמן רב יותר, ואפשר שעקב כך מתחולל פחות הרס יצירתי. מספר החברות החדשות והזעירות שנולדות נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז שנות ה–70.

יש לכך שני הסברים מתקבלים על הדעת. הראשון הוא גל מתמשך של מיזוגים. כשמפצלים את הכלכלה לכ–900 מגזרים שונים, שני שלישים מהם נהפכו לריכוזיים יותר מאז שנות ה–90. רגולטורים אולי נלכדו ברשתן של החברות המובילות, שזוכות ליחס מועדף. חברות אמריקאיות מוציאות ביחד 3 מיליארד דולר בשנה על לוביסטים. במגזרים מפוקחים שאינם מתמודדים עם תחרות מצד מוצרים מיובאים — שירותים רפואיים, חברות תעופה וטלקום — המחירים גבוהים בלפחות 50% מאשר במדינות עשירות אחרות, והתשואה על ההון גבוהה.

התרחבות מגזר הטכנולוגיה עלולה להחריף את הבעיה. ניתוח שערך "אקונומיסט" ב–2016 מצא כי כמחצית מסך הרווחים החריגים בגובהם הם של חברות היי־טק. חמש חברות הפלטפורמה הגדולות — אלפבית, אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט — הרוויחו בשנה שעברה 93 מיליארד דולר ומחזיקות בנתחי שוק גדולים, למשל בתחומי החיפוש והפרסום. הן חדשניות אבל לפעמים מתנהגות באופן לא ראוי. הן רכשו 519 חברות, לעתים קרובות מתחרות שעדיין נמצאות בשלב עוברי, בעשור החולף, והן עשויות לחנוק אותן. הנתונים שחמש החברות אוספות יכולים לגרום ללקוחות להינעל על המוצרים שלהם. הן גם יכולות לנצל את כוחן בשוק באופן "אנכי" במורד ובמעלה שרשרת ההפצה — נניח במצב שבו אמזון מנצלת מידע על מה שקונים הצרכנים כדי להשתלט על עסקי הלוגיסטיקה. הערכות השווי הגבוהות שמעניקים המשקיעים לפלטפורמות מצביעות על כך שהן צפויות לגדול עוד פי שלושה.

אם הכנס בשיקגו הראה כי קיים קונצנזוס על כך שהתחרות פחתה, הרי שהיתה הסכמה מועטה לגבי התגובה הנדרשת. הפסימיות שלטה. טכנוקרטים רבים בתחום ההגבלים העסקיים טענו שאין להם מספיק כוח: גופים כמו משרד המשפטים ונציבות הסחר הפדרלית לא אמורים לנהל את הכלכלה, אלא במקום זאת לאכוף חוקים באמצעות בתי משפט שהפכו לידידותיים יותר לעסקים גדולים.

רדיקלים מסוימים גרסו כי הממשלה הפכה למושחתת עד כדי כך שאמריקה נידונה לאוליגרכיה ואי־שוויון נצחיים. עלייה בתמיכה הפוליטית בהגברת התחרות אינה בנמצא. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ וממשל הטייקונים שלו מתחכך עם מנהלי החברות הגדולות. הרפובליקאים הפכו למפלגתן של החברות המובילות, ולא מפלגה של שוק חופשי או צרכנים. בה בעת, יותר מדי דמוקרטים לא סומכים על השווקים ורוצים שהמדינה תטביע אותם בביורוקרטיה, שתפגע בחברות חדשות שנכנסות לשוק.

אוניברסיטת שיקגו
Joe Przybylski / The Chicago B

לקחי האסכולה הישנה

מה שנדרש כאן הוא גישה תלת־ראשית. קמפיין להגברת התמיכה הציבורית בתחרות עשוי לדחוק בפוליטיקאים לפעול: היה זה זעם עממי כלפי מונופולים בשנות ה–90 של המאה ה–19 שהוביל לרפורמות המכריעות של ראשית המאה ה–20. הגורם השני הוא הרגולטורים. לטכנוקרטים יש כוח רב יותר מכפי שהם מודים. חוקי הגבלים עסקיים, כמו חוק שרמן מ–1890, מעניקים להם מרחב תמרון גדול. הם צריכים להיות אמיצים יותר.

לבסוף, חוקרים צריכים ללמוד מאסכולת שיקגו הישנה. המאורות הגדולים שלה לא חיפשו ניצחונות מהירים, אלא ניצחו בקרב הרעיונות על פני תקופה של שנים, ותפישותיהם חילחלו בהדרגה לפוליטיקה, לבתי המשפט ולדעת הקהל.

אמריקה צריכה לגלות מחדש את מעלות התחרות. ועם קצת מזל, עוד כמה עשורים, יהיה זה מביך שמישהו בכלל יקיים כנס כדי לדון ברלוונטיות שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#