מה זה בכלל סאבפריים ואיך זה נוגע לנו?

התייקרות הריבית גרמה להשתמטות ממשכנתאות. המשקיעים שהשקיעו באג"ח הפסידו. החברות שהמימון שלהן התייקר נפגעו. והשווקים צנחו - מדריך לא מקוצר לטלטלה הגלובלית

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דפנה מאור
דפנה מאור

בינואר 2001 הוריד הבנק הפדרלי את ריבית הבסיס בארה"ב מ-6.5% ל-6%. היתה זו תחילתה של שרשרת הורדות ריבית, שהואצה בספטמבר 2001, לאחר קריסת בנייני התאומים.

ביוני 2003 הגיעה הריבית בארה"ב לשפל של 45 שנים - 1%. ריבית נמוכה כזו מעודדת בצורה כמעט מטורפת את הצריכה ולקיחת האשראי, מכיוון שהיא יותר נמוכה מהאינפלציה, או מה שנקרא - ריבית שלילית במונחים ריאליים.

במצב שבו הריבית נמוכה כל כך, שוק האשראי פורח. הכלכלה האמריקאית פרחה וצמחה בקצב גבוה, והמיתון של תחילת העשור התפוגג. המגזר שהרוויח הכי הרבה מהריבית הנמוכה היה מגזר הדיור. אנשים שבעבר לא יכלו להרשות לעצמם לקחת משכנתא לקניית דירה, מיהרו לקחת משכנתא זולה מאוד. הביקוש לבתים גדל - ועימם המחיר שלהם. אין בעיה, הבנקים מיהרו להלוות לכל מי שרק רצה - הכסף שהם לוו מהבנק הפדרלי היה זול כל כך, שכל הלוואה לציבור היתה רווחית.

התייקרות הבתים יצרה אפקט של כדור שלג. מצד אחד, אנשים שקנו בית במחיר מסוים, נהנו תוך שנה מעליית השווי שלו - שהצדיקה את ההלוואה שלקחו כדי לממן אותו. מצד שני, אנשים שכבר היתה להם בעלות מלאה, יכלו לקחת משכנתא שנייה ולממן באמצעותה את חשבונות הדלק והמכולת. מצד שלישי, משקיעים קנו בתים רק כדי לגלגל רווח מהיר, וגם הם עשו זאת באמצעות הלוואות.


הלווים הפסיקו לשלם את התשלומים החודשיים, והחזירו את המפתחות לבנק. רבים מהם נותרו חסרי בית, אחרים מצאו חלופות זולות יותר

המגזר העסקי נהנה גם הוא מחגיגת האשראי - במיוחד המגזר שמשתמש באשראי כדי לרכוש ולהשקיע: קרנות ההשתלטות והרכישות הממונפות. בשנת 2006 נשברו כל השיאים האפשריים בעסקות רכישה ומיזוג.

ביוני 2004 החל הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות את הריבית. ההעלאה האחרונה היתה ביוני 2006, לרמה של 5.25%. עם ריבית גבוהה יותר, אך עדיין לא גבוהה במיוחד במונחים היסטוריים, הראשונים שנפגעו היו הצרכנים - שלא יכלו לקחת משכנתאות זולות יותר. כתוצאה מכך נחלש הביקוש לקניית בתים, והמחירים שלהם ירדו.

בקרב הצרכנים, הפגיעה הממשית והאנושה ביותר היתה בחלשים ביותר: אנשים שלוו בריבית גבוהה יחסית מלכתחילה - מה שנקרא שוק הסאבפריים. אנשים שלוו כסף בהיקף של 200 אלף דולר, לדוגמה, לממן רכישת בית במחיר זה, גילו שמחיר הבית שלהם ירד, ל-150 אלף דולר, לדוגמה. כתוצאה מכך הם היו חייבים לבנק הרבה יותר ממה שהבית שלהם שווה. הם הפסיקו לשלם את התשלומים החודשיים, והחזירו את המפתחות לבנק. רבים מהם נותרו חסרי בית, אחרים מצאו חלופות זולות יותר.

מלווי הסאבפריים, שנתנו את המשכנתאות הללו ללא דרישת מקדמה וללא ערבונות למעט הבתים, הפסידו כסף. יתר על כן, בנקים גדולים וקרנות, אשר קנו ממלווי הסאבפריים את תיקי ההלוואות שלהם, בהנחה שתשלומי הריבית על ההלוואות ייכנסו לכיסיהם בעתיד, הפסידו מהשתמטות זו מהחובות. הציבור, שקנה מהבנקים הגדולים ומהקרנות ניירות ערך שהיו מבוססים על המשכנתאות (מהלך שנקרא איגוח), הפסיד גם הוא כסף.

מכאן היתה הדרך להתפשטות המשבר מהירה למדי: הציבור נבהל, והפסיק לקנות אג"ח מסוכנות מחברות, קרנות ובנקים. בעקבות זאת עלתה הריבית על אג"ח אלו - והוצאות המימון של חברות שמגייסות הון באמצעות אג"ח גדלו. הבנקים, הקרנות וכל המוסדות הפיננסיים שהשקיעו באג"ח מסוג זה סבלו מהפסדים. לא רק בארה"ב, כי אם בעולם כולו - בשל האופי הבינלאומי של שוק ההון.

במקביל נרשם תהליך נוסף הקשור לבעיות בשוק הדיור האמריקאי. חברות בנייה, חברות שמספקות מוצרים לבתים, החל בצינורות ובשיש למטבח ועד יצרניות מכונות כביסה ומקררים, החלו לדווח על חולשה בעסקיהן, והמניות שלהן ירדו. המגזר הפיננסי, כמובן, החל להידרדר במהירות גם בבורסה, ומניות הבנקים שקעו לשפל.

הבעיה המיידית החמורה ביותר בשוק ההון העולמי כיום היא בעיית אשראי. כשהריבית שמשלמים חברות תמורת כסף שהן לוות היא גבוהה, הן לא יכולות ללוות כסף, מפסיקות להשקיע בתשתיות ובעובדים, ונכנסות למגננה. במצב כזה פעילותן נפגעת, ועימה הרווח. עובדים מפוטרים, הפעילות הכלכלית מאטה את מהלכה - ודרך למיתון קצרה.

הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה עשו מהלך חשוב ראשון ביום חמישי, והעמידו לרשות הבנקים המסחריים מימון זול - כלומר בריבית נמוכה במיוחד. הרעיון היה להזרים כסף למי שרוצה ללוות, כדי לדרבן את הפעילות הכלכלית להימשך. אולם מהלך כזה נתפס בעיני הציבור כהודאה רשמית במשבר, והציבור נבהל וברח מהבורסה. הנפילות החדות הגיעו מיד והתפשטו ברחבי העולם. תל אביב איננה רחוקה מניו יורק כפי שנראה מטיסה במטוס סילון - אם הכלכלה האמריקאית והאירופית ייפגעו, גם אנחנו ניפגע. ולכן משבר הסאבפריים נוגע לכל אחד מאיתנו.

השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא אם הבנקים המרכזיים יורידו במהירות את הריבית, כדי לבלום את משבר האשראי. ואם כן, האם פעולה זו אכן תבלום את מנוסת הבהלה. התשובה תיגלל בפנינו במהלך הימים והשבועות הקרובים. הדבר היחידי הוודאי הוא שהתנודתיות המסחררת בשווקים תימשך.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker