כורי הפחם החולים חוששים שטראמפ יבטל את ביטוח הבריאות שלהם

הנשיא העלה על נס במסע הבחירות את כורי הפחם, אך בקרוב הם ייאלצו לממן בעצמם טיפול במחלות שנגרמו מעבודתם ■ הסיכוי למימוש הבטחותיו של טראמפ להחייאת התעשייה קלוש

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
טראמפ לוחץ ידיים עם עובד מכרות הפחם
טראמפ ועובד מכרות הפחםצילום: CARLOS BARRIA/רויטרס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

דונלד טראמפ הפך את כורי הפחם לנושא מרכזי במסע הבחירות לנשיאות ארה"ב, והבטיח "להחזיר את הכורים לעבודה" ולדאוג לאינטרסים שלהם כפי שממשל אובמה לא עשה. כעת מגיע המבחן האמיתי להבטחות אלה.

בסוף החודש יפוג תוקפו של ביטוח הבריאות במימון ממשלתי שמקבלים 20 אלף כורים גמלאים, אלא אם הקונגרס יתערב בנושא. הכורים הגמלאים מרוכזים במדינות שבהן שיעור ההצבעה לטראמפ היה גבוה — פנסילווניה, אוהיו ודרום וירג'יניה. לרבים מהכורים יש בעיות בריאותיות קשות שנובעות משנים של עבודה במכרות.

במקומות כמו יונינטאון, פנסילווניה, ובמחוזות השכנים — שבהם יחס ההצבעה לטראמפ היה 2 ל–1 — הנושא מעורר דאגה רבה בקרב האזרחים. "זה פשוט איום ונורא, אני חושב על הסיכון הזה 25 פעם ביום", אומר דיוויד ואנסיקל, גמלאי שעבד במכרות במשך 40 שנה.

הנשיא לא הגיב בפומבי על הנושא, גם לאחר שחתם על צו נשיאותי להסרת הרגולציה על כריית פחם. "בשבילי זו היתה הבטחה שהוא לא קיים. הוא הבטיח לעזור לכורים ולא רק לחברות הכרייה", אומר ואנסייקל, שתמך בטראמפ בבחירות.

האחריות לביטוח הרפואי של הגמלאים עברה בשנים האחרונות לממשל הפדרלי, בעוד חברות הכרייה הסירו אחריות בבתי משפט לפשיטות רגל. לפני כמה חודשים החליט הקונגרס על מימון שירותי הרווחה לקבוצת גמלאים גדולה למשך כמה חודשים, אך בית הנבחרים ומנהיגי הרפובליקאים בסנאט עדיין לא הגיעו להסכמה לטווח הארוך.

רוב הכורים סובלים ממחלות כרוניות

דיויד ואנסיקל, שעבד ככורה פחם במשך 40 שנה וריאותיו נפגעו, עם מכונת הנשימה שלו
דיויד ואנסיקל, שעבד ככורה פחם במשך 40 שנה וריאותיו נפגעו, עם מכונת הנשימה שלוצילום: Maddie McGarvey / NYT

הסכומים הללו יכולים לקבוע אם הגמלאים יישארו במעמד הביניים או שמצבם הכלכלי יידרדר, משום שהכורים שיצאו לגמלאות צעירים מכדי להיות זכאים למדיקר. לחלקם יש מחלות כרוניות ומוגבלויות שדורשות כיסוי ביטוחי משלים יקר, שאותו הם מקבלים במסגרת התוכנית הממשלתית.

נורם סקינר עבד במכרה פחם ליד אוהיו במשך 20 שנה ועבר ניתוח מעקפים משולש ב–2010. "בלי תוכנית הבריאות לגמלאים, הניתוח היה שובר אותי כלכלית, אפילו שמדיקר כיסה את רוב ההוצאות", הוא אומר.

ואנסיקל, שאיבד חלקים משתי אצבעות בידיו בעבודתו במכרה, אומר כי הרופא המליץ לו לפרוש לפני שנתיים, בגיל 59, לאחר שלקה במחלת אבקת הריאות (פנאומוקוניוזיס). הוא מתמודד עם המחלה בעזרת מכונת נשימה שפותחת את דרכי הנשימה שלו בזמן השינה. "רמות החמצן בדם שלי יירדו בלי המכונה הזאת", הוא אומר.

בסתיו שעבר הוא ואשתו, שחולה בזאבת ובדלקת פרקים שיגרונית, ביקשו הערכת מחיר לתוכנית ביטוח רפואי פרטית, שתכסה את הטיפול בשניהם. ההערכות שהם קיבלו היו 1,800–1,500 דולר לחודש. "תמיד רציתי להשאיר ירושה קטנה לילדים שלי. אם אאבד את הביטוח הזה, לא יישאר לי מספיק כסף לעצמי, ובטח שלא לילדים", הוא אומר.

הכורים חושבים כי הם זכאים לביטוח הרפואי שלהם מבחינה מוסרית, מכיוון שבשיחות על תנאי השכר שלהם הם לעתים קרובות סירבו להעלאות שכר במטרה לקבל תוספת בתנאי הרווחה.

רבים מהכורים הגמלאים שתמכו בטראמפ מבינים כי להבטחותיו להחיות את התעסוקה בתעשיית הפחם יש סיכוי קלוש להתממש נוכח מחירי הגז הנמוכים. ואולם הם מאמינים כי הבקשה שלהם היא צנועה.

המחיר של תוכנית הביטוח הרפואי הממשלתית עומד על קצת פחות מ–200 מיליון דולר לשנה במשך עשר השנים הבאות. המחיר עשוי להיות מקוזז בהכנסות ממכרות נטושים שהקרן הפדרלית תפתח מחדש. מכיוון שכורים חדשים אינם יכולים להצטרף לתוכנית הביטוח הממשלתית, העלות תרד בסופו של דבר לאפס.

דוחים את הפרישה בשל האי־ודאות

בשנה שעברה, מנהיג הרוב בסנאט, מיטץ' מקקונל מקנטקי, סירב להעלות להצבעה הצעה להסדר קבע עבור הכורים — אף שהנושא זוכה לתמיכה בשתי המפלגות, ואף שהוא עצמו מייצג מדינה שבה יש כמה אלפי גמלאים שמושפעים מההצעה.

ייתכן כי אחת הסיבות לסירובו היא מאות אלפי הדולרים שהאיגודים המקצועיים הוציאו בקמפיין נגד בחירתו מחדש. בתחילת 2017 מקקונל הציג הצעה להארכת תוכנית הביטוח הממשלתית. פול ראיין, יו"ר בית הנבחרים, הודיע כי לא יוכל לאפשר הארכה של יותר מ–20 חודשים, ולאחר מכן ההצעה תבוטל או תוארך שוב.

"זה מסתדר בדיוק עם הבחירות לקונגרס ב–2018", אומר הסנאטור הדמוקרט ג'ו מנצ'ין מדרום וירג'יניה, שמוביל בסנאט את ההצעה להסדר קבע לתוכנית הביטוח הממשלתית. מנצ'ין מעריך כי הרפובליקאים מעדיפים הארכה קצרה של התוכנית כדי להציג זאת כהישג במסע הבחירות.

כורים רבים בשנות ה–60 לחייהם דוחים את הפרישה משום שאינם בטוחים אם חסכונותיהם יספיקו למחייתם בהיעדר תוכנית הביטוח הרפואית.

טוני ברונאסק, 62, שעבד במכרה קמברלנד כמעט 40 שנה, אומר כי הוא היה פורש אם היה יודע בוודאות שיקבל את תוכנית הביטוח הרפואי. "אשתי צפויה לפרוש בשנה באה ללא הטבות רפואיות וללא פנסיה. אנחנו בונים על המכרה", הוא אומר.

ברונאסק כיהן כנשיא איגוד הכורים המקומי, ומעריך כי כ–50–60 עובדים נוספים בקמברלנד נמצאים במצב דומה לשלו. אף שהצביע לטראמפ, הוא אינו יכול להסתיר את אכזבתו. "חשבתי שהוא באמת הולך לעזור לאנשים. אבל הוא עזר לעשירים — לבעלי המכרות — ועד עכשיו לא עשה שום דבר בשבילנו", הוא אומר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ