מבט היסטורי על עלייתו ונפילתו של הקפיטליזם - וול-סטריט וגלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבט היסטורי על עלייתו ונפילתו של הקפיטליזם

הצמיחה התעשייתית של תחילתה המאה ה-20 ■ השפל הגדול וההתאוששות ■ הקפיטליזם של תאצ'ר ורייגן ■ החמדנות של אנשי וול סטריט ■ וההתמוטטות הכוללת של המערכת הפיננסית

תגובות

1929-1899 הקפיטליזם המודרני

רומאי או יווני שהיה נוחת כאן ב-1899 לא היה מתקשה לזהות את הכלכלה העולמית - שהיתה תלויה עדיין בסוסים, רוח וקיטור. ואולם ב-1929 העידן המודרני כבר יצא לדרכו. במהלך 30 השנה האלה צצו המכונית, המטוס, הרדיו, גורד השחקים, אוניית הנוסעים ורשימה ארוכה של מכשירי אלקטרוניקה ביתיים.

מ-1914 אירופה היתה נתונה במלחמה ולאחר מכן במיתון, אבל בארה"ב הגיעה הצמיחה לשיא בשנות ה-20. הדולר איים על הליש"ט, והאימפריות האירופיות - בהובלתה של בריטניה - שקעו מול כוחה הטכנולוגי, התעשייתי והפיננסי של אמריקה.

קול התקופה: גטסבי הגדול
"כל האורות דלקו בווסט אג; הרכבות החשמליות, המסיעות אנשים, עשו את דרכן הביתה מניו יורק בגשם. זו היתה שעתו של שינוי עמוק באנושות, וההתרגשות גברה באוויר".

"דבר אחד בטוח ושום דבר אינו בטוח יותר. העשירים עושים עוד כסף והעניים עושים עוד ילדים".

"גטסבי הגדול", שיצא לאור ב-1925, היה הרומן של סקוט פיצג'רלד על עידן הג'ז, התקופה האמריקאית הקצרה שהתאפיינה בשגשוג ובדקדנטיות.



1933-1925 הזעזוע הראשון - השפל הגדול

וול סטריט התנהגה כאילו הפריחה לעולם לא תסתיים ומחירי המניות לעולם לא ייפלו. החוב, המינוף ורכישת המניות בהלוואות עלו לרמות מדהימות, מה שהצית עוד ביקוש והגביר את הביטחון. אך משום שאירופה מוכת המיתון לא היתה יכולה לשלם את החשבונות הבינלאומיים שלה עם הזהב שהיה העוגן של המערכת הפיננסית, ומשום שהבנקים נתנו יותר מדי הלוואות - האופטימיות נהפכה לפתע לזהירות ואחר כך לפאניקה.

מניות נמכרו, מפקידים החלו לצבור מזומנים והבנקים האירופים והאמריקאים התמוטטו כמו פינים של באולינג. זה היה האבא של מחנקי האשראי. ארה"ב נכנסה למיתון - ואירופה לא היתה חסינה.

קול התקופה: ענבי זעם
"הבנק הוא יותר מהאדם, אני אומר לך. הוא מפלצת. האדם יצר אותו, אבל הוא לא מסוגל להשתלט עליו... האנשים בעסק חייבים לשקר ולרמות, אבל קוראים לזה בשם אחר... אם אתה גונב צמיג קוראים לך גנב, אבל אם הוא מנסה לגנוב לך 4 דולר... קוראים לזה עסקים".

הקלאסיקה של ג'ון סטיינבק, שיצאה לאור ב-1939, מגוללת את קורותיו של מעמד הפועלים במערב התיכון בארה"ב בזמן המיתון.



1973-1933 קפיטליזם תחת פיקוח

ההתאוששות מהשפל, המלחמה והשיקום שאחרי המלחמה אילצו את המדינה להתערב בכלכלה הקפיטליסטית. על המערכת הפיננסית באירופה ובארה"ב היה פיקוח הדוק. הממשלות הפנו את כספי משלמי המסים לבניית תשתיות. התעשיות נוהלו על ידי משרדים ממשלתיים.

הממשלות עודדו את הביקוש על ידי הנמכת שיעורי הריבית באופן פעיל והרחבת הגירעונות. על האינפלציה היה פיקוח באמצעות מדיניות ששלטה במחירים ובהכנסה. במהלך שנות ה-50 וה-60 היתה פריחה באירופה ובארה"ב על רקע התפתחות שוקי מוצרי הצריכה.

קול התקופה: הרולד מק'מילן
"בואו נהיה כנים - לרבים מאנשינו מעולם לא היה טוב כל כך. טיילו ברחבי המדינה, בקרו בערי התעשייה ובחוות, ותראו פריחה שכמוה לא ראינו בימי חיינו - או בימי חייה של המדינה".

מק'מילן היה ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית בין השנים ב-1963-1957.



1979-1973 זעזוע הנפט והסטגפלציה

הפריחה הכלכלית באירופה יצרה כוח כלכלי שאיים על ארה"ב והגביר בצורה משמעותית את הביקוש לחומרי גלם. ב-1973 ארה"ב לא הצליחה לייצב את המרת הדולרים לזהב במערכת התשלומים הבינלאומית, כפי שדרשו הכלכלות האירופיות החזקות. ב-1971 הגיעה לקצה מערכת שערי החליפין הקבועים בין מטבעות, שהושקה אחרי מלחמת העולם השנייה. מדינות ערב ניצלו את המחסור בנפט והעלו את המחירים פי ארבעה.

העולם נכנס למיתון וסבל מאינפלציה. בריטניה נאלצה ב-1976 ללוות כסף מקרן המטבע הבינ"ל, וכוחם של איגודי העובדים הופגן. ב-1978-1979 היה צורך בחוקים חדשים - והנשיא רונלד רייגן וראש הממשלה מרגרט תאצ'ר קבעו אותם.

קול התקופה: כותרת ה"סאן" "משבר? איזה משבר?"
לאמירה הידועה לשמצה הזו אחראי מחבר הכותרות של ה"סאן" הבריטי, ולא ראש הממשלה מטעם מפלגת הלייבור, ג'ים קלהאן. למעשה, דבריו כשחזר מוועידה כלכלית היו: "אני לא חושב שאזרחי העולם שותפים לדעה כי אנו נתונים בכאוס שמתגבר והולך".



2008-1979 הפריחה הארוכה והגלובליזציה

מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן לקחו על עצמם להסיר את הפיקוחים והרגולציות שיושמו במהלך 40 השנים הקודמות. כוחם של האיגודים מותן בצורה משמעותית, תאגידים ממשלתיים הופרטו, מדיניות המטבע וההכנסה בוטלה, שיעור המס ירד והרגולציה על המערכת הפיננסית פורקה בהדרגה.

אחרי 1989 קצב השתלטותה של כלכלת השוק החל להתגבר. התמוטטות בריה"מ חיזקה בעולם הקפיטליסטי את הביטחון בצדקתו. מדינות ברחבי העולם החלו לאמץ את הדמוקרטיה הקפיטליסטית כמודל ולפתוח את הכלכלות שלהן.

הגלובליזציה נולדה. מגוון רחב של טכנולוגיות חדשות - האינטרנט, הטלפון הסלולרי המחשב האישי - איפשר תקשורת מתוחכמת ומהירה מאי פעם ושינה את האפשרויות הכלכליות והחברתיות. בועת הדוט.קום נוצרה.

אבל השינוי המהיר ביותר התרחש בתחום הפיננסים. העסקות הפיננסיות, שלא היו נתונות בפיקוח, צמחו במהירות עצומה. שווקים לכלי השקעה חדשים התנפחו. וכמו בשנות ה-20, רמות החוב, המינוף ורכישת המניות בהלוואות הרקיעו שחקים. ב-2007 היה נראה כי תקופת השגשוג לא תיגמר לעולם.

קול התקופה: גורדון גקו
"גבירותי ורבותי, חמדנות, בהיעדר מלה טובה יותר, היא דבר טוב. חמדנות היא הדבר הנכון. היא עובדת. החמדנות מחדדת את המחשבה, מקדמת עניינים ועומדת בבסיסו של כל תהליך של שינוי. החמדנות, על כל צורותיה: התאווה לחיים, לכסף, לאהבה, לידע, עומדת בבסיס הזינוק של האנושות כלפי מעלה".

גקו היה הדמות הראשית ב"וול סטריט", סרטו של אוליבר סטון מ-1987



-2008? הזעזוע השלישי: המערכת הפיננסית העולמית קורסת

מחסור בפיקוח אפקטיווי, יותר מדי חובות, מעט מדי הון, יותר מדי תאוות בצע - כל הגורמים האלה הובילו יחדיו לתגובת שרשרת בקרב הבנקים בעולם.

האם ייתכן שההיסטוריה תחזור על עצמה? עתה נראה סביר יותר מאי פעם כי העולם ייכנס שוב לתקופה של מיתון, ולאחריו תקופה של קפיטליזם מפוקח. הסדר הקיים שוב מפנה את מקומו לסדר חדש.

קול התקופה: ג'ורג' בוש
"אם לא ישתחרר כסף, כלכלת ארה"ב תקרוס".

נשיא ארה"ב אמר את הדברים בחודש שעבר, כשהתחנן בפני הקונגרס להעביר תוכנית חירום בהיקף של 700 מיליארד דולר במימון משלמי המסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#