להרוג את ניטרליות הרשת: המטרה הבאה של ממשל טראמפ - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להרוג את ניטרליות הרשת: המטרה הבאה של ממשל טראמפ

דובר הבית הלבן הצהיר כי ממשל טראמפ ינסה לבטל את חוקי ניטרליות הרשת שחוקקו בתקופת אובמה, ואוסרים על אפליה באספקת רוחב פס לחברות ויחידים

ממשל טראמפ אותת ביום חמישי שהמטרה הבאה שלו היא דילול הרגולציה על ספקיות האינטרנט - בניגוד גמור לחוקי ניטרליות הרשת שהעביר הממשל של הנשיא הקודם, ברק אובמה, בניסיון להגן על חופש הביטוי ברשת.

חוקי ניטרליות הרשת, שאושרו על ידי נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) ב-2015, נועדו לשמור על הפתיחות של האינטרנט ולהבטיח שספקיות האינטרנט לא יאטו את תעבורת הרשת לחברות ולאנשים פרטיים שאינם משלמים להן. כך, למשל, ספקיות האינטרנט יוכלו להגביל תעבורת רשת באתרים שצורכים תעבורת נתונים רבה ללא הכנסה נוספת לספקית האינטרנט כמו נטפליקס ויוטיוב.

טראמפ בצפון קרוליינה, ביולי
CARLO ALLEGRI/רויטרס

תומכי ניטרליות הרשת מתעקשים שהחוקים הכרחיים לצורך ההגנה על הגישה לתוכן באינטרנט. מתנגדי החוקים טוענים שהחוקים לא הוגנים כלפי ספקיות האינטרנט כמו ורייזון, AT&T, קומקאסט וצ'רטר, שנאלצות להתמודד עם פיקוח שמוטל על ספקיות תשתית.

דובר הבית הלבן, שון ספייסר, אמר במסיבת עיתונאים שחוקי ניטרליות הרשת של ממשל אובמה הגדירו את חברות התקשורת כ"ספקיות כלליות" – חברות המספקות סחורה בכפוף לחוקי רגולציה במחירים מפוקחים וקבועים מראש. ספייסר הוסיף שהנשיא טראמפ "מעוניין לשנות את המצב הזה". לפי ספייסר, החוקים מתקופתו של אובמה הם דוגמה למגבלות שמציבים "הביורוקרטים מוושינגטון" על חברות ממגזר מסוים - ספקיות שירותי האינטרנט - ועל האופן שבו הם בחרו "מנצחות ומפסידות".

חברות הטלקום והטלוויזיה בכבלים נלחמו נגד הגדרתן כספקיות כלליות שכפופות לחוקים נגד אפליה. לטענתן, הגדרתן כספקיות כלליות עשויה להגדיל את המעורבות הממשלתית, מה שיגרום בסופו של דבר לפגיעה בתמריצים של החברות להשקיע ברשתות, וכתוצאה מכך לעליית מחירים לצרכנים.

ספייסר אמר את הדברים אחרי שהקונגרס האמריקאי הצביע בשבוע שעבר על ביטול חוקי הגנת הפרטיות מתקופת אובמה, מה שמאפשר לספקיות האינטרנט לעקוב אחרי היסטוריית הגלישה של המשתמשים ולמכור את המידע בקלות רבה יותר. ההצבעה נתפסה כצעד הראשן בדרך להפחתת הרגולציה על ספקיות האינטרנט.

לפי ספייסר, "הנשיא טראמפ ימשיך להילחם בביורוקרטיה הקשוחה של וושינגטון שחונקת את החדשנות האמריקאית, את יצירת מקומות העבודה ופוגעת בצמיחה הכלכלית".

מוקדם יותר השנה מינה טראמפ לתפקיד יו"ר ה-FCC את אג'יט פאי, משפטן שעבד בעבר בוורייזון. כשהיה חבר מועצת ה-FCC, הצביע פאי נגד חוקי הניטרליות ברשת שקידם אובמה.

מאז שמונה ליו"ר הנציבות, אותת פאי שהוא מתכוון לבטל או לכל הפחות לא לאכוף חוקי הגנת צרכן שנוצרו בתקופת אובמה, ובהם חוקים הקשורים לניטרליות רשת.

מומחים טוענים שביטול חוקי ניטרליות הרשת יהיה קשה יותר מביטול חוקי הפרטיות. חוקי הגנת הפרטיות בוטלו ברוב דחוק במסגרת חוק "בחינת הקונגרס" (CRA) - חוק כללי שמאפשר לקונגרס לבחון רגולציות ממשלתיות ולשקול אותן. החוק אוסר גם את הפעלת הרגולציה מחדש באמצעות תקנה, אלא מחייב לחוקק אותה בחוק.

במקרה של ניטרליות רשת,  אי אפשר יהיה לבטל את התקנות באמצעות החוק הזה, מכיוון שהן אושרו על ידי FCC לפני יותר משנתיים – מסגרת הזמן שבמהלכה יכול הקונגרס לבחון רגולציה באמצעות חוק CRA.

דרך נוספת לביטול החוק תהיה אם פאי יאשר את שינוי החוק במועצת ה-FCC. ואולם ייתכן שיהיה קשה לשנות את החוקים מבחינה פוליטית. כשב-FCC דנו בהם ב-2014 וב-2015, הנציבות קיבלה יותר ממיליון פניות בעניין מהציבור. הרוב המכריע של הפניות בנושא תמכו באיסור האפליה ברשת, מה שנחשב בעיני תומכי החוק כהכרח לצורך שימור האתוס הדמוקרטי של האינטרנט.

גל התגובות שזרם ל-FCC השפיע אז על הרוב הדמוקרטי במועצת ה-FCC. נושא ניטרליות הרשת הוא רגיש מאוד, אמר ג'ין קימלמן, נשיא הארגון לידע ציבורי, ארגון צרכני ללא מטרת רווח. "אני לא בטוח שממשל טראמפ מבין שאם יבוטל איסור האפליה, זה ישפיע על ברייטבארט וניוזמקס בדיוק כפי שזה משפיע על סי.אן.אן ו-MSNBC", הדגיש קימלמן, שהתייחס לאתרי חדשות שנחשבות מחד לתומכים נלהבים של ממשל טראמפ לעומת אתרים שנחשבים למבקרים גדולים שלו.

מתנגדי חוקי ניטרליות רשת טוענים שהם קודמו על ידי לובי של ענקיות האינטרנט כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ונטפליקס. לטענת המתנגדים לחוק, יש לחברות האלה כיסים עמוקים והן יכולות לשלם הרבה על גלישה מהירה יותר, אבל הן משתמשות בחוקי ניטרליות הרשת כדי לחסוך לעצמן את ההוצאה.

"הרגולציה משקפת את הקשר בין ההון לשלטון", אמר ג'פרי אייזנך, כלכלן וחוקר אורח במכון המחקר השמרני ליזמות אמריקאית, ששימש גם כיועץ בצוות חילופי הממשל של טראמפ. "חוקים כאלה מעניקים בדרך כלל יתרון לחברות מסוג מסוים להשיג יתרון על פני קבוצת חברות אחרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#