תעשייה של מיליארד דולר - בזיעת אפם של האסירים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשייה של מיליארד דולר - בזיעת אפם של האסירים

אסירים בארה"ב מחויבים לעבוד בעבודות שחורות תמורת פרוטות, וגופים פרטיים גורפים הכנסות ענק ■ התוכנית הפדרלית לעבודת אסירים רשמה רווחים של 500 מיליון דולר ב-2016

2תגובות
אסירות מייצרות את דגל אוהיו בבית כלא במרסוויל, אוהיו
בלומברג

בכירים מעמק הסיליקון מגיעים לעתים רחוקות לבית הכלא סן קוונטין בקליפורניה. אולם כאשר כריס רדליץ, משקיע הון סיכון, בא לשם לביקור לפני שבע שנים, הוא גילה כי רבים מהאסירים הם אנשי עסקים ממולחים. הביקור בבית הכלא עודד אותו להקים את לאסט מייל — ארגון צדקה שמלמד את האסירים בסן קוונטין כיצד להקים בתי עסק ולבנות אתרי אינטרנט. האסירים יכולים להרוויח בעבודה זו 17 דולר לשעה.

אחד הראשונים שהצטרפו לתוכנית הוא טוליו קרדוזו, שריצה עונש מאסר של חמש שנים לאחר שהורשע בניסיון כושל לבשל חשיש, שבין היתר הותיר אותו עם כוויות קשות בכל גופו. שנתיים לאחר ששוחרר מהכלא, קרדוזו מצא עבודה כמפתח ראשי בסטארט־אפ בסן פרנסיסקו.

סיפורים כאלה הם דוגמה למה שמערכת בתי הכלא היתה יכולה להיות, אבל הם יוצאי דופן. עבודת אסירים היא דרישה חוקית בארה"ב. רוב האסירים המורשעים עובדים ללא תשלום או תמורת פרוטות, בעבודות שחורות שלא יקדמו את עתידם המקצועי.

ברמה הפדרלית, רשות בתי הסוהר האמריקאית מנהלת תוכנית שידועה בשם "תעשיית בתי הכלא הפדרליים", המשלמת לאסירים 90 סנט לשעה עבור ייצור מוצרים רבים, כמו מזרנים, תמרורים, משקפיים ואפודי מגן המיועדים לסוכנויות ממשלתיות. התוכנית רשמה רווחים של 500 מיליון דולר ממכירות בשנת הכספים 2016. אסירים ייצרו גם חותמות רשמיות עבור משרד ההגנה האמריקאי ועבור משרד החוץ האמריקאי.

ניצחון טראמפ עורר ציפיות אצל המשקיעים

ברוב בתי הכלא השכר השעתי הוא פחות ממחיר חפיסת שוקולד במזנון הכלא, אך רשימת ההמתנה לעבודות אלה ארוכה. התוכנית עדיין משלמת שכר טוב יותר מהשכר על עבודת מטבח בכלא, שהוא12–40 סנט לשעה.

תוכניות נוספות קיימות גם בבתי הכלא המקומיים במדינות ארה"ב, מה שמייצר לשוק, שבו 61 אלף עובדים שבויים, מחזור שנתי של מיליארד דולר. לפי תוכנית העבודה של בתי הכלא בקליפורניה, המכירות ב–2017 יגיעו ל–232 מיליון דולר. 10 מיליון דולר מתוכם צפויים להגיע מחיתוך בשר, ורוב הכסף מעבודות בתחומי הבנייה והטקסטיל. באיידהו צולים האסירים תפוחי אדמה, ובקנטקי הם מייצרים מוצרי בשר בקר בשווי מיליון דולר.

המבקרים כיוונו במשך שנים את זעמם אל עבר בתי הכלא הפרטיים, והצביעו על הסיכון המוסרי המצוי בכך שהם יוצרים רווחים ממערכת הענישה. ג'ף סשנס, התובע הכללי של ארה"ב, עורר סערה כאשר בחודש שעבר ביטל הוראה מתקופת כהונתו של אובמה להפחית בהדרגה את מספר החוזים הפדרליים עם בתי כלא פרטיים, שמצפים לקפיצה ברווחים בתקופת טראמפ.

מנייתה של קור­­­­­סיוויק (CoreCivic) — שמה החדש של חברת קורקשנס קורפוריישן אוף אמריקה (CCA), מפעילת בתי כלא פרטיים — זינקה יום לאחר הבחירות בארה"ב ב–43%, בעקבות הציפייה לחוזים שמנים לניהול מתקני מעצר למהגרים.

אלה התוקפים את תעשיית בתי הכלא הפרטיים יופתעו לגלות שמאז 1979 מנהלת ארה"ב בתי כלא ציבוריים המספקים כוח אדם לחברות פרטיות. יותר מ–5,000 אסירים משתתפים בתוכנית, הידועה בשם "העצמת תעשיית הכלא".

הסדרה "כתום זה השחור החדש" מציגה כיצד תאגיד פרטי משתלט על בית כלא ומכריח את האסירות לתפור הלבשה תחתונה לנשים בשכר של דולר לשעה. מבחינה היסטורית הסדרה מספרת רק חצי מהאמת. אסירות אכן תפרו הלבשה תחתונה למותגים כמו ויקטוריה'ס סיקרט בשנות ה–90 — אבל רק במסגרת חוזה בין בית כלא ציבורי בדרום קרוליינה לבין יצרנית פרטית.

רוב העבודות אינן מתיימרות לשקם

תעשיית העבודה בבתי הכלא עטופה בשפה נקייה. החברה הממשלתית שמנהלת את תוכניות העבודה בבתי הכלא הפדרליים עושה את עסקיה תחת השם המושך "יוניקור", ותוכניות העבודה בבתי הכלא מכונות תעשיות שיקום. חלק מהסיסמאות נשמעות טוב יותר מאחרות. כך, למשל, יוניקור מכנה בדו"חותיה את בתי הכלא "מפעלים עם גדרות".

מציאת עבודה לאחר השחרור מהכלא היא ההגנה הטובה ביותר מפני חזרה לכלא. הצידוק העיקרי להעסקת אסירים בעבודה הוא שעבודה מפיגה את חוסר המעש ומעניקה לאסירים כישורי חיים. אולם לא ברור אם זו אכן התוצאה. "רוב עבודות האסירים אינן מתיימרות להיות ניסיון לשיקום", אומרת התר תומפסון מאוניברסיטת מישיגן. עבודות ייצור פשוטות כמו אלה שעושים רוב האסירים, כבר מזמן לא נעשות בארה"ב, אלא מופנות למדינות העולם השלישי.

המחקר שקודם על ידי רשות בתי הסוהר, שעליו מתבסס הטיעון התומך בעבודת אסירים, פורסם ב–1996. מחקרים מאוחרים יותר מתעלמים מהדרך שבה נבחרים האסירים למחקר. עבודה אקדמית קפדנית בנושא כמעט שלא ניתן למצוא.

עם זאת, תוכניות עבודה מסוג זה הן חוקיות. התיקון ה–13 לחוקת ארה"ב אוסר על עבדות או עבודות כפייה — "למעט כענישה על ביצוע פשע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#