חידת סנאפצ'ט: איך חברה מפסידה יכולה להיות שווה כל כך הרבה כסף?

שווי סנאפ, החברה האם של אפליקציית סנאפצ'ט, זינק ל-31 מיליארד דולר בתום שני ימי מסחר בלבד ■ אנליסטים: "סנאפצ'ט יוצרת תקשורת - והיא כיפית, בייחוד לצעירים"

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפליקציית סנאפצ'ט
אפליקציית סנאפצ'טצילום: בלומברג

רוב האמריקאים מעל גיל 35 - קשישים במונחי סנאפצ'ט - כבר מודעים לקיומה של אפליקציית התמונות וההודעות שסחפה את בני הנוער והצעירים בארה"ב. גם אם אין לכם שום עניין בשליחת תמונות עירום שלכם שישמידו את עצמן, או בפונקציית וידאו שתאפשר לכם להקיא קשת בענן, ייתכן שאתם תוהים איך טכנולוגיה "פורצת דרך" כל כך שווה 31 מיליארד דולר.

זהו השווי שאליו הגיעה סנאפ, החברה האם של אפליקציית סנאפצ'ט, ביום שישי, עם תום יום המסחר השני להנפקתה. מחיר הסגירה שלה, 27.31 דולר, היה גבוה ב-58% ממחיר ההנפקה שנקבע לאחר סיום המסחר בוול סטריט ביום רביעי. זוהי ההנפקה הגדולה ביותר מאז הנפקת עליבאבא ב-2014.

במחיר הזה, סנאפ גורמת ליריבה גדולה בהרבה כמו פייסבוק, וגם לענקיות אינטרנט כמו גוגל, אמזון ונטפליקס, להיראות כמו מניות במחיר מציאה.

"השווי של סנאפ נראה לי מנופח מאוד", אמר בריאן המילטון, מייסד שותף של סייג'וורקס, חברת ניתוח פיננסי והערכות שווי. אבל אפילו בתחזיות הוורודות ביותר, "בשווי של 22 מיליארד דולר, מדובר במניה שנסחרת במחיר גבוה פי 5–8 מההכנסות המוערכות ב–2020", אמר מייקל נתנזון, אנליסט בכיר בחברת MoffettNathanson. "החברות היחידות באזור הזה הן פייסבוק ועליבאבא, שתיהן גדולות ורווחיות".

ואמנם אין טעם להשוות את רווחי סנאפ לרווחי החברות הללו — משום שלסנאפ אין רווחים. החברה הפסידה 514.6 מיליון דולר ב–2016 ו–372.9 מיליון דולר ב–2015, כך לפי התשקיף שהגישה בפברואר. היא הפסידה כסף בכל שנה מאז שהחלה לפעול באופן מסחרי ב-2011 ואף התריעה כי לעולם לא תגיע לרווח.

כיום, חברת המדיה החברתית היחידה שממשיכה להפסיד כסף היא טוויטר, ואיש בסנאפ אינו רוצה שישוו בין שתי החברות. טוויטר התקשתה לגייס עוד משתמשים ולייצר הכנסות מפרסום, אף שהיא טוענת לבסיס משתמשים של 319 מיליון איש. היא הונפקה ב-2013 במחיר של 26 דולר למניה, והשבוע היא נסחרה בפחות מ-16 דולר.

גם אם נהיה נדיבים ונתעלם משורת הרווח - מה לגבי ההכנסות? סנאפ דיווחה על הכנסות של 404 מיליון דולר ב–2016, כך ששווי של 34 מיליארד דולר הוא פי 84 מהכנסותיה. זה גם פי 6 מיחס מחיר־מכירות (Price To sales ratio) של פייסבוק, שהוא כיום 14, ופי 14 מהחברה האם של גוגל, אלפבית, שנסחרת בשווי של פי 6 מהכנסותיה. אמזון, למשל, נסחרת בשווי של פי 3 מההכנסות.

ואולם בהשוואה לסנאפ, הן חברות בוגרות, ששיעורי הצמיחה שלהן הואטו ככל שהן התבגרו. נתנזון ועמיתו למחקר, פרי גולד, ניסחו זאת כך: ״יש משהו מבריק בלצאת להנפקה אחרי שנים ספורות שבהן בקושי נוצרו הכנסות. השמיים הם הגבול וההיסטוריה אינה מהווה מדריך״.

כדי להצדיק שווי של 25 מיליארד דולר, ״חייבים לספק הערכות מאוד גבוהות״, אמר המילטון. ״סנאפ תצטרך לצמוח בעשר השנים הבאות בשיעור של יותר מ–50% מדי שנה, עם שולי רווח של 25%, שהם מאוד גבוהים בהתחשב בכך שהם מפסידים עכשיו כסף במהירות״. הוא ציין שרק חברות ספורות השיגו צמיחה כה גבוהה בהיסטוריה של ארה״ב.

אבל בואו נתעלם גם משאלת ההכנסות. אחרי הכול, זוהי המדיה החברתית, שבה ״משתמשים פעילים יומיים״ ו"מעורבות" (Engagement) הם מה שקובע.

בסוף 2016, לסנאפצ׳ט היו 158 מיליון משתמשים פעילים יומיים. לאינסטגרם, שהיא המתחרה הקרובה והקשה ביותר של סנאפצ׳ט, היו 30 מיליון משתמשים כשפייסבוק קנתה אותה ב–2012 - תמורת סכום שנחשב אז מדהים, מיליארד דולר. כעבור שנה ניסתה פייסבוק לקנות את סנאפצ׳ט עם הצעת רכש של 3 מיליארד דולר, שאותה מייסדי החברה דחו - ונראה שהם פעלו בתבונה.

כיום, סכום של מיליארד דולר נראה כמו מחיר מציאה בהשוואה למה שהמשקיעים משלמים בסנאפ. עם שווי של 34 מיליארד דולר, כל אחד מהמשתמשים היומיים הפעילים שווה 215 דולר — פי 6.5 למשתמש ממה שפייסבוק שילמה עבור אינסטגרם.

החל בינואר 2017, אינסטגרם דיווחה על 300 מיליון משתמשים יומיים פעילים. במחיר של 215 דולר למשתמש, אפליקציית אינסטגרם לבדה תזכה לשווי של 64.5 מיליארד דולר.

ובכל זאת, אלה מספרים סטטיים. מה שסנאפ מוכרת למשקיעים הוא צמיחה. לפי התחזיות של סנאפ, צמיחת המשתמשים של סנאפצ׳ט ב–2016 היתה 48% — בערך כמו ב–2015. אם החברה תוכל לרשום צמיחה כזאת גם בשנה הבאה, היא תגיע למספר מרשים של 234 מיליון משתמשים, אף שזה עדיין פחות מאינסטגרם.

אוון שפיגל, ממייסדי סנאפצ'ט, וארוסתו מירנדה קרצילום: גטי אימג'ס

לדברי נתנזון, הסיפור של סנאפצ׳ט ״נוגע רק לצמיחה, לא להיבטים כלכליים״. אבל הצמיחה של סנאפצ׳ט הואטה בשיעור חד ברבעון הרביעי של 2016 — בדיוק כשאינסטגרם החלה גירסה משלה לפונקציית Stories הפופולרית של סנאפצ׳ט, שבה המשתמשים מפרסמים רצף של תמונות או סרטונים. סנאפצ׳ט הוסיפה ברבעון הרביעי רק 5 מיליון משתמשים חדשים, אחרי שהוסיפה 15 מיליון בממוצע בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של 2016.

לשם השוואה, 150 מיליון משתמשי אינסטגרם משתמשים כעת בפונקציית סטוריז — כמעט כל בסיס המשתמשים של סנאפצ׳ט.

כמה סנאפצ׳ט יכולה עוד לצמוח? אם היא לא תצליח תשבור את תקרת הגיל, ייתכן שהיא כבר הגיעה לגבול העליון. לפי קרן קייזר, בוגרים בגילאי 19–34 היוו 22% מהאוכלוסיה האמריקאית ב–2015. זה קצת יותר מ–70 מיליון איש. לסנאפצ׳ט כבר יש מספר דומה של משתמשים בארה״ב.

אולי סנאפצ׳ט תצליח להגדיל את ההכנסות פר משתמש, אפילו אם בסיס המשתמשים שלה לא יצמח כל כך. כרגע היא מייצרת ממוצע של 5.83 דולר למשתמש בשנה בארה״ב, לעומת ממוצע של 12.81 לפייסבוק בצפון אמריקה, לפי חברת MoffettNathanson, מה שמצביע על מרחב צמיחה גדול. אבל אפילו אם נכפיל את ההכנסות פר משתמש, סנאפ לא תתקרב לשווי של פייסבוק.

יש, כמובן, תחזיות גבוהות ביותר להכנסות ולצמיחת משתמשים, שמציבות את סנאפ בשורה אחת עם חברות מדיה ותיקות ומצליחות יותר. ועדיין, הדו״ח האופטימי ביותר מעריך שסנאפ עשויה להיות שווה עד 30 מיליארד דולר, אבל זה בהתבסס על הערכת הכנסות אגרסיבית ביותר של 3.8 מיליארד דולר ב–2018.

גולד אמר כי חלק מהמשקיעים בהנפקה לא יחזיקו במניה לאורך זמן. ״אנשים אומרים שהם יחכו לשווי שיהיה באמת אסטרונומי, ואז ייצאו״, אמר. ״הם חשים שסנאפ תזכה לשווי גבוה ביותר, אבל עשויה להיתקל בקשיים ברבעונים הבאים״.

למרות שרבות מהפונקציות שלה ילדותיות, ברמה עמוקה יותר סנאפצ׳ט משנה את האופן שבו צעירים מתקשרים, וגורמת להם לתקשר בתמונות במקום במילים. ״סנאפצ׳ט פיתחה מלכודת עכברים טובה יותר״, אמר נתנזון. ״היא יוצרת תקשורת, והיא כיפית, בייחוד לצעירים״.

זה דבר שבוודאי מושך משקיעים שרעבים למצוא את חברת המדיה החברתית הגדולה הבאה. כעת נותר לראות אם הם ירצו לממש את השקעתם במהירות או להחזיק במניות לאורך זמן. ״לי זה נראה ומרגיש כמו טוויטר״, אמר המילטון. ״לתחושתי, משקיעים יצטרכו לחכות הרבה מאוד זמן, אם בכלל, לפני שהם יראו הערכת שווי מוצדקת״.

התיאור הכי מעודן שנתנזון וגולד הצליחו לנסח הוא שהערכת השווי של סנאפ כיום ״איננה מטורפת לחלוטין״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker