מערכת מס החברות בארה"ב חולה, אבל התרופה של הרפובליקאים מסוכנת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מערכת מס החברות בארה"ב חולה, אבל התרופה של הרפובליקאים מסוכנת

ההצעות לרפורמה במס החברות עלולות להזניק את הדולר באופן שיפגע בעושרם של האמריקאים ויביא למשבר בשווקים המתעוררים

מלון טראמפ אינטרנשיונל בוושינגטון. עסקים שמתבססים על לקוחות זרים צפויים להיפגע מהרפורמה
Kevin Lamarque/רויטרס

לנציגי הרפובליקאים בקונגרס יש תוכנית שאפתנית לשינוי כולל של שיטת המיסוי על עסקים אמריקאיים. רשימה קצרה של היתרונות הפוטנציאליים של השיטה נראית מבטיחה מאוד: התוכנית תיצור יותר תמריצים לחברות להשאיר מקומות עבודה בארה"ב, ופחות תמריצים להסתמך על הלוואות שעלולות להיות גדולות מדי. היא גם תחסוך לחברות הוצאות רבות על עורכי דין לענייני מסים, שעוזרים לתמרן את המערכת הקיימת.

אבל השינויים המוצעים במערכת המס עלולים לגרום גם לשורה של תופעות מזיקות. התוכנית עשויה להעביר עושר בסך טריליוני דולרים מאמריקאים לזרים; לגרום למשבר פיננסי בכלכלות המתעוררות; לזרוע הרס בשוקי הנפט בעולם; לפגוע בטווח הארוך בהשכלה הגבוהה בארה"ב; וגם לפגוע בענף התיירות — לרבות כמה מלונות יוקרה ששמו של הנשיא דונלד טראמפ מתנוסס מעליהם.

חוקי המס הקיימים מלאים פגמים ואינם יעילים כבר זמן רב, בעיקר מפני שקשה לתקן אותם בלי ליצור שיבוש קשה בכלכלה. שיטת מיסוי התאגידים היא דוגמה מעולה לבעיית ה"תלות בנתיב" (path dependency) — מונח במדיניות ציבורית המתייחס לכך שהחלטות שהתקבלו בעבר מגבילות את האפשרות לקבל החלטות בהווה.

שיטת המיסוי בארה"ב היתה יכולה להיות יעילה בהרבה אם לפני 100 שנה, מקבלי ההחלטות היו מעצבים אותה כך שעסקים היו משלמים מסים לפי המקום שבו מתבצעות בפועל המכירות וההוצאות שלהן, כפי שמציעים הרפובליקאים, אך זה לא מה שקרה. במקום זאת, מקבלי ההחלטות נקטו גישה שנראתה הגיונית: הם התרכזו במיסוי השורה התחתונה - כמה הרוויח התאגיד.

ההחלטה הזאת היא בעלת השפעה נרחבת על הכלכלה. היא משפיעה על שוויים של מטבעות ושל נכסים פיננסיים. כל עסק מנהל את המבנה הארגוני שלו כדי למקסם את יתרונותיו במערכת הקיימת.

בהתחשב בכל התנאים האלה, כל שינוי יסודי בחוקי מיסוי החברות ייצור תגובות משנה חזקות מאוד בעסקים ובמגזר הפיננסי - שחלקן צפויות, וחלקן צפויות פחות. פוליטיקאי שרוצה להחליט אם להצביע בעד החקיקה החדשה, צריך לשקול אם הרווח לטווח הארוך גדול מספיק כדי להצדיק שיבושים בטווח הקצר והבינוני.

פארק השעשועים דיסני. ארגון שיש לו מספר רב של לקוחות זרים בארה"ב יסבול מעליית הדולר
בלומברג

מבט מקרוב על השיבושים שייווצרו בעקבות שינוי בשיטת המיסוי למס החדש המוצע, "מס תזרים מזומנים המבוסס על יעד" (ראו הסבר בטבלה למטה) מבהיר מדוע זה יהיה אירוע משמעותי.

בחוק המס המוצע יש סעיף שנקרא "התאמות גבול", שעל פיו לא יוטל מס על יצוא מארה"ב, אך יוטל מס על יבוא למדינה. במבט ראשון נראה כי הסעיף נועד להעניש חברות שמייבאות מוצרי צריכה, כמו חברות קמעוניות, ולסבסד את היצואניות, כמו יצרניות מטוסים. עם זאת, כלכלנים מאמינים כי השינוי בשיטת המס יוביל לשינויים בשוק המט"ח שיקזזו את השפעות המהלך - ערך הדולר יעלה בחדות לעומת מטבעות אחרים.

בין המתנגדים הבולטים לשינוי השיטה אפשר למצוא חברות קמעוניות וחברות מוצרי צריכה, שמודאגות מכך שעליית הדולר לא תקזז לגמרי את הפסדיהן כתוצאה ממס על יבוא. הן הקימו באחרונה ארגון למאבק במסים החדשים, בשם "אמריקאים בעד מוצרים ברי השגה".

המשברים שנגרמו עקב עלייה בשער הדולר

מלבד הבעיות הברורות מאליהן, ההצעה לשינוי מערכת המיסוי יכולה להשפיע על הכלכלה האמריקאית בדרכים רבות בשנים הבאות. אם ערך הדולר יעלה ב–25%, ההשלכות יהיו עצומות, מפני שזהו המטבע הנפוץ ביותר בעולם. התומכים בתוכנית מעריכים כי הדולר אכן יעלה בשיעור כזה אם התוכנית תיושם. למעשה, עלייה כזאת תהיה חייבת להתרחש אם חוק המס המוצע ייושם - כדי למנוע עלייה חדה במחיריהם של מוצרי הצריכה המיובאים לארה"ב.

מייקל גרץ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה, חישב כי אם הדולר יעלה לרמה כזאת, אמריקאים שמחזיקים נכסים מחוץ לארה"ב יפסידו 6.1 טריליון דולר, וזרים שמחזיקים בנכסים בארה"ב ירוויחו 8.1 טריליון דולר. בינתיים, מפני שהדולר הוא המטבע שמולו נמדדים כל המטבעות בעולם, ממשלות ועסקים רבים מחוץ לארה"ב לווים לפי שער הדולר, בייחוד בכלכלות המתעוררות, שבהן המטבע המקומי אינו נחשב בטוח במידה מספקת.

קידוחי נפט במדינת דקוטה הצפונית
Eric Gay/אי־פי

עלייה חדה בשער הדולר גורמת לכך שחובות אלה מכבידים על הכלכלות במדינות כמו סין ודרום קוריאה. המשבר הפיננסי באסיה ב–1998, המשבר בדרום אמריקה ב–2001 והירידה בשווקים המתעוררים ב–2015 נגרמו כולם בגלל חובות בעייתיים ועלייה בשער הדולר.

נוסף על כך, מחירי הנפט וסחורות אחרות נקובים בדולר בשווקים ברחבי העולם. אם הדולר יזנק, מחירי הסחורות יגיבו בצורה בלתי־צפויה. הנפט יתייקר, ועלייה במחירי הנפט כבר הובילה למיתון בעבר הלא כל כך רחוק.

בענפי היצוא המסורתיים, החיסרון שבהתחזקות הדולר יאוזן על ידי הקיצוץ במסים. לעומת זאת, עסקים שאינם מייצאים דבר מעבר לגבול יסבלו מדולר חזק מבלי ליהנות מקיצוץ במסים. התוצאה האירונית ביותר של המהפכה המוצעת בשיטת המיסוי, שעליה צפוי לנצח הנשיא טראמפ, תהיה הפגיעה בתעשיית התיירות ובמגזר ההשכלה הגבוהה.

סטן ויוגר, ממכון המחקר אמריקן אנטרפרייז, אומר כי כל ארגון שיש לו מספר רב של לקוחות זרים בארה"ב יסבול מעליית הדולר. עם ארגונים כאלה אפשר למנות את מלונות טראמפ אינטרנשונל, פארקי השעשועים של דיסני וכן כל אוניברסיטה גדולה שמחזקת את מקורות המימון שלה בעזרת תלמידים זרים שמשלמים שכר לימוד מלא. המגזרים האלה ייאלצו להעלות מחירים בגלל התחזקות הדולר, שלא תלווה בעבורם בהטבות מס.

הטענות ששינוי בחוקי המס יגרום להשפעות משנה כלכליות אינן תיאורטיות גרידא. כמה הוראות מעורפלות מרפורמת המס ב–1986 הובילו לירידה בשוק הנדל"ן המסחרי, שהפך לאחד מהגורמים העיקריים לשפל ב–1990.

בעיית התלות בנתיב (המגבלות שחוקי העבר יוצרות למקבלי ההחלטות כיום) אינה נחלתם של חוקי המס בלבד. ממשלו של הנשיא הקודם, ברק אובמה, נתקל בכך כשהתחיל ברפורמה במערכת הבריאות. ליברלים רבים חשבו כי ארה"ב צריכה לשנות את מערכת הבריאות לכיוון של זאת הקנדית, שבה הממשלה משלמת על כל שירותי הבריאות. בממשל אובמה תמכו בגישה זו, אך הבינו כי מהפך כולל במערכת יהיה בעייתי באופן מעשי. כל כך הרבה אמריקאים התרגלו לקבל את הביטוח דרך המעסיק, שנראה בלתי אפשרי לבצע מהפכה בסדר גודל כזה בשירותי הבריאות.

במלים אחרות, החלטות שהתקבלו על ידי הממשל לפני עשורים או אפילו 100 שנה מקבעות את הצורה שבה אנו עושים דברים. מחיר השינוי מאפיל על היתרונות הפוטנציאליים של מעבר למשהו שונה. אנשים שיש להם סיבה לפחד משינוי נוטים להיות קולניים יותר מאנשים שיכולים להרוויח ממנו, דינמיקה שגורמת לפוליטיקה האמריקאית לנטות לשמרנות.

כל הדברים האלה מתסכלים את מי שמאמין שהמערכת הקיימת, בין אם זו מערכת המס ובין אם מערכת הבריאות, מקולקלת וזקוקה לרפורמה קיצונית. אבל ככל שהשינוי גדול יותר, כך מתרבות גם תופעות הלוואי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#