תקשיבו לי, סמולנים, טראמפ כבר החזיר את אמריקה לגדולתה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

תקשיבו לי, סמולנים, טראמפ כבר החזיר את אמריקה לגדולתה

אבל לא במובן שהתכוון: הוא הפיח רוח חיים חדשה בפמיניזם, הליברליזם ואיכות הסביבה, העלה את האמריקאים על בריקדות ואפילו ניער את בני דור המילניום הישנוניים

35תגובות
אלק בולדווין מחקה את טראמפ בתוכנית אתמול

תקשיבו לי, סמולנים.

התקופה הקצרה של שלטון דונלד הראשון היתה מטורפת ומסחררת עד כה. עלינו להשאר רגועים ולחפש את חצי הכוס המלאה, או ליתר דיוק, חצי הכוס המוזהבת. דונלד טראמפ כבר הצליח להחזיר את אמריקה לגדולתה, לפחות במובנים מסוימים.

לא אלה שהוא התכוון אליהם.

הוא הפיח רוח חיים חדשה בשלל דברים: פמיניזם, ליברליזם, אקטיביזם של סטודנטים, עיתונים, חדשות בכבלים, הפגנות, טוויטר, האגודה לזכויות האזרח, "סטרדיי נייט לייב", אסיפות אזרחים, ג'ורג' אורוול, מרגרט אטווד, חנה ארדנט, סטיבן קולבר, נורדסטרום, הפרדת הרשויות, הפרדת דת ממדינה, ספורטאים פוליטיים ופרדריק דאגלס.

ככל שטראמפ מתלהם יותר על ביטול אובמה-קייר, יותר אמריקאים מבינים עד כמה הרפורמה טובה להם. לינה דנהאם אמרה שרזתה בגלל הייסורים שנגרמו לה בעקבות בחירתו של טראמפ.

For those begging me for answers 🍵🍕🍟😪

A photo posted by Lena Dunham (@lenadunham) on

טראמפ אפילו ניער את בני דור המילניום המשועממים – הם מתחילים להיכנס לפוליטיקה.

בכל פעם שהנשיא החדש והתמהוני שלנו מצייץ על "כשלונו של ניו יורק טיימס", מספר המנויים הדיגיטליים ושער המניה מזנקים.

כשהוא משתלח בחיקוי שעושה לו אלק בולדווין ומצייץ ש-SNL איננה תוכנית מצחיקה, הרייטינג שלה מזנק. הם בשיא של 20 שנה.

טראמפ ספג לעג על כך שהפך את הכרזת מינוי שופט לבית המשפט העליון לפרק של "הרווק", אבל חייבים להגיד שיש לו כשרון לרגעים מותחים שלא נראה כמותו מאז צ'רלס דיקנס.

פקידי הממשל מספרים ל"טיימס" כי הבית הלבן אפילו ביקש מהשופט השני שהיה מועמד, תומס הרדימן, להשתתף במשחק ולהעמיד פנים שהוא נוהג לוושינגטון. התעלול הזול הזה היה שיעור באזרחות, ו-33 מיליון אנשים צפו בתוכנית.

שימועים משעממים בסנאט לאישור מינויים של שרים נהפכו ללהיטי טלוויזיה. טראמפ מציג מועמדים שרוצים לפוצץ בדינמיט את המשרדים הממשלתיים שהם מובילים, ובהנהגה הרפובליקאית בממשל הפדרלי וממשלי המדינות חותרים כולם ליישום מדיניות שמרנית – ולאומה האמריקאית פתאום אכפת מהסביבה, החינוך, זכויות אזרח וביטוח בריאות.

טראמפ החזיר את העובדות לגדולתן. באמצעות עיוות המציאות בצורה כל כך בלתי נלאית, הוא גרם לכולם להיזהר מעובדות אלטרנטיביות.

הנשיא החזיר את הרלוונטיות לתדרוכי העיתונות בבית הלבן. הופעותיו של מזכיר העיתונות שון ספייסר נהפכו ל"להיט החדש של אופרות הסבון היומיות", כמו שכתב מייקל גרינבאום מ"טיימס", עם רייטינג גבוה משל "ג'נרל הוספיטל" ו"היפים והאמיצים".

העיתונות חייבת להיאבק כל יום לחלץ את האמת מסבך המרמה, הדלוזיות וההאשמות של האגף המערבי "חדשות כוזבות בלה בלה בלה" כפי שקרא לזה ג'ייק טפר מ-CNN.

הדבר המדהים הוא הריסון העצמי של טראמפ. כמי שידוע שהשתמש בשמות בדויים כדי להתחזות לסוכן העיתונות של עצמו ולהחניף לעצמו, מדהים שהוא החל לצייץ עצות אופנה לשון ספייסר במהלך מסיבות עיתונאים. או שהוא דחף אותו הצידה ולקח את הפודיום בעצתו של ג'ון בארון כדי להבטיח לכתבים שהנשיא טראמפ המופלא לא יודע שום דבר על משחקי החיזור של מייקל פלין, היועץ לבטחון לאומי, שנחשד כי דן עם הרוסים בסנקציות בימים האחרונים של ממשל אובמה.

הקרדיט מגיע למיליארדר הוולגרי בעל האצבעות הקצרות: אנחנו כולנו דרוכים כעת. כובעי הפוסי הוורודים מטפסים על הבריקדות, לעמוד על המשמר בעד זכויות הנשים ונגד ההסגברה.

הנשיא נהנה מהברומנס – הרומן הגברי שלו – עם ידוענים, ביניהם ראש ממשלת יפן. "משכתי אותו וחיבקתי אותו כי ככה אנחנו מרגישים", הוא אמר על הפגישה החמה ביניהם. אולם מאחורי הקלעים צוותו בבית הלבן אומלל ופרנואידי.

עולם האמנות החל להיות טרול של הטרול הנשיאותי. המוזיאון לאמנות מודרנית מחה נגד איסור כניסת פליטים באמצעות החלפת ציורים של סזאן, פיקסו ומאטיס באמנות עכשווית מאיראן, עיראק וסודן.

התיאטרון הציבורי אמר כי "שייקספיר בפארק" ייפתח ב"יוליוס קיסר", המחזה על הפופוליסט תאב הכח. "המחזה מעולם לא היה אקטואלי יותר", אמר התיאטרון.

טראמפ מוכיח, לפיכך, כי אמריקה עדיין גדולה, בזכות הזעם וההתקוממות נגדו. מוסדות שנועדו לרסן את כוחו ולחשוף שערוריות – מבתי המשפט, הקומיקאים ועד העיתונות – נמצאים עתה במצב חירום אדום. כולם, מלבד הקונגרס הרפובליקאי, שכנראה איבד את שמיעתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#