להתחיל ללמוד ולא להפסיק לעולם: הישרדות בשוק העבודה במאה ה-21 - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להתחיל ללמוד ולא להפסיק לעולם: הישרדות בשוק העבודה במאה ה-21

ההתפתחות המהירה של החידושים הטכנולוגיים דורשת קשר הדוק בין הכשרה לתעסוקה באופן רציף יותר מכפי שמערכת ההשכלה מספקת כיום ■ יוזמות חדשות מתחילות להתוות את הדרך למערכת כזאת, המשלבת מיומנות בכמה תחומים במקביל

14תגובות
כורה פחם בארה"ב שעשה הסבה לתכנות
בלומברג

באזור קבלת הפנים ניצבים קרונות רכבת תחתית ישנים שיצאו מכלל שימוש. המשטח עשוי מעץ וזכוכית, ובכל חדר מדברים על תכנות, פיתוח אינטרנט וטכנולוגיית מידע. במבט ראשון, הסניף הלונדוני של ג'נרל אסמבלי נראה כמו כל סטארט־אפ אחר. אלא שיש בו הבדל אחד משמעותי: בעוד שרוב החברות משתמשות בטכנולוגיה כדי למכור את המוצר שלהן ברשת, ג'נרל אסמבלי משתמשת בעולם האמיתי כדי ללמד טכנולוגיה.

משרדי החברה משמשים גם קמפוס. החדרים מלאים בסטודנטים שלומדים ומתרגלים תכנות - רבים מהם התפטרו מעבודתם כדי ללמוד בג'נרל אסמבלי. הסטודנטים שילמו 10,000-8,000 ליש"ט כדי ללמוד את השפה המדוברת של כלכלת הדיגיטל, בתוכנית לימודים שנמשכת 10–12 שבועות.

35 אלף סטודנטים כבר למדו בג'נרל אסמבלי, שמפעילה קמפוסים ב–20 ערים בעולם - מסידני ועד סיאטל. רוב הנרשמים לתוכנית לימודים מלאה מצפים כי הלימודים יובילו אותם לקריירה חדשה. תוכנית הלימודים של החברה מבוססת על שיחות עם עובדים שנשאלו לגבי הכישורים שחסרים להם. לאחר הלימודים עורכת ג'נרל אסמבלי ירידי תעסוקה, שבהם חברות יכולות לבחון את עבודות התכנות של הסטודנטים. יועצי תעסוקה מסייעים לבוגרים להצליח בראיונות העבודה עם מצגות וטכניקות מתאימות.

נתונים בכתבה

ג'נרל אסמבלי מודדת את הצלחתה לפי מספר הסטודנטים שמצאו עבודה במשרה מלאה בתחום שבו שאפו לעבוד. 75% מהבוגרים ב-2014–2015 השתמשו בייעוץ התעסוקתי של אסמבלי, ו-99% מהם מצאו עבודה בתוך 180 יום מרגע שהתחילו לחפש.

מייסד ג'נרל אסמבלי, ג'ייק שוורץ, קיבל את ההשראה להקמתה משתי חוויות אישיות: תקופה של אי־ודאות שהגיעה לאחר שהבין כי תואר מאוניברסיטת ייל אינו מעניק לו מיומנות ספציפית; ולימודי תואר שני, שלתחושתו עלו יותר מדי כסף והתארכו יתר על המידה. "רציתי לשנות את המשוואה של תשואה על השקעה בחינוך, באמצעות הורדת המחיר והקניית מיומנויות שעובדים צריכים", הוא אומר.

הקשר בין למידה לשכר במדינות עשירות פועל לפי כלל פשוט: למד כמה שיותר במוסדות רשמיים להשכלה גבוהה בגיל צעיר, וקבל תגמול בהתאם למשך כל הקריירה. מחקרים מלמדים כי כל שנת לימודים מובילה לעלייה של 8%–13% בשכר השעתי. מאז המשבר הכלכלי ב–2008, המחיר שמשלמים מי שנשרו מהלימודים נהפך לברור יותר. מספר המובטלים בארה"ב יורד ככל שעולים בסולם ההשכלה.

נתונים בכתבה

רבים מאמינים כי הקידמה הטכנולוגית חידדה עוד יותר את הצורך בחינוך רשמי. מספר המשרות שבהן נעשות משימות שגרתיות שניתן בקלות להחליף אותן במכונות או להעבירן מחוץ לארה"ב, נמצא בירידה מתמדת. הצד השני של המטבע הוא שמספר העבודות שדורשות חשיבה ברמה גבוהה יותר נמצא בעלייה. שוק העבודה התפצל, ובעלי תואר אקדמי עוברים בטבעיות למסלול שמוביל לעבודות בשכר גבוה.

המציאות נראית מורכבת. החזרה ללימודים, אפילו לבעלי יכולות גבוהות, כבר פחות מובנית מאליה. המשכורת הממוצעת לבעלי תואר ראשון בארה"ב עלתה ב–31% בממוצע ב–1982–2001, ואילו אנשים שסיימו 12 שנות לימוד בלבד לא זכו לעלייה בשכר כלל, לפי הבנק הפדרלי של ניו יורק. ואולם ב–2001–2013 ירד השכר הממוצע של האקדמאים בשיעור גבוה יותר משכרם של לא אקדמאים. ובינתיים, שכר הלימוד באוניברסיטאות רק עלה.

אישה מרצה

לא רק תואר

ההחלטה ללמוד באוניברסיטה היא עדיין הגיונית עבור רוב האנשים, אבל הנוסחה הפשוטה לקשר שבין לימודים לשכר נפגעה. סקר של מכון המחקר פיו (Pew) הראה כי רק 16% מהאמריקאים חושבים שלימודי תואר אקדמי במשך ארבע שנים מספקים הכנה ראויה לעבודות בשכר גבוה. ייתכן שהשיעור הנמוך הוא תוצאה של המשבר הפיננסי הגלובלי. ייתכן שסיבה נוספת קשורה להיצע - ככל שיותר אנשים הם בעלי תואר אקדמי, היתרון הכלכלי שלו נשחק. ואולם נראה כי גם הטכנולוגיה מסבכת את התמונה.

מאמר שפורסם ב–2013 על ידי שלושה כלכלנים קנדים - פול בדרי, דיוויד גרין ובנג'מין סנד - מטיל ספק בהנחות האופטימיות לגבי הגידול בביקוש לעבודות שמצריכות מחשבה. ב–1980–2000, הביקוש למיומנויות קוגניטיביות טיפס על רקע התפתחות עידן המחשוב. כיום, כשהתשתית הטכנולוגית קיימת בכל מקום, הביקוש למיומנויות האלה דועך. מאז שנת 2000, מספר העובדים במקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות בארה"ב נמצא בירידה. כתוצאה מכך, בוגרי אוניברסיטאות עובדים במשרות שדורשות פחות מיומנויות קוגניטיביות, ותופסים את מקומם של עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר.

המחקר תומך בהשקפה שלפיה הטכנולוגיה זורעת הרס בשוק העבודה, ופוגעת הן בעובדים בעלי מיומנויות והן בנטולי מיומנויות. לעובדים בעלי השכלה יש סיכוי רב יותר למצוא עבודה, אך הם לא ייהנו ממנה. עובדים חסרי השכלה גבוהה עלולים לצאת לגמרי משוק העבודה. זהו הטיעון של הטכנו־פסימיסטים, שהוצג בתחזיות של קרל בנדיקט־פרי ומייקל אוסבורן מאוניברסיטת אוקספורד. השניים חישבו ב–2013 כי 47% מכלל העבודות בארה"ב ניתנות להחלפה באוטומציה.

ויש גם אפשרות אפוקליפטית פחות. ג'יימס בסן, כלכלן באוניברסיטת בוסטון, חישב את השפעת האוטומציה על מקצועות ספציפיים, ומצא כי התעסוקה בתחומי המחשבים גדלה מאז 1980 מהר יותר מבתחומים שאינם משתמשים במחשבים. זאת, משום שאוטומציה אמנם משפיעה על משרות במקצוע מסוים, אך אינה מוחקת כליל את המקצוע. אוטומציה חלקית יכולה להגדיל את הביקוש לעובדים הודות להפחתת ההוצאות. כך למשל, למרות השימוש בברקודים בסופרמרקטים ובכספומטים בבנקים, מספר הקופאים והפקידים גדל.

אתר Lynda . החברה, שנרכשה על ידי לינקדאין, מציעה קורסים מקוונים
בלומברג

רכישת מיומנויות נהפכה חיונית

אף שהטכנולוגיה אינה משמידה משרות בהסתכלות כוללת, היא בהחלט כופה שינויים על אנשים רבים. ב–1996–2015 ירד מספר המועסקים בעבודות משרדיות בארה"ב מ–25.5% ל–21%, ו–7 מיליון משרות נמחקו. לפי מחקר שערך פסקאל רסטרפו מ–MIT, המשבר הכלכלי של 2008 החמיר את המצב. ב–2007–2015 ירד מספר המשרות החדשות לאנשים חסרי מיומנות ב–55%.

במקצועות רבים, רכישת מיומנויות חדשות נהפכה לחיונית, בעוד שרבים מהכישורים הקיימים כבר אינם נחוצים. ברנינג גלאס טכנולוג'יס, סטארט־אפ מבוסטון שבוחן את שוק העבודה באמצעות איסוף נתונים ממודעות דרושים באינטרנט, מצא כי הביקוש הגבוה ביותר הוא לעובדים בעלי שילוב של כמה מיומנויות. מנכ"ל החברה, מאט סיגלמן, מכנה זאת "עבודות היברידיות". למשל, בתחומים רבים כיום נדרשת היכולת לכתוב קוד תוכנה, ולא רק בתחום הטכנולוגיה. 49% ממודעות הדרושים בשני העשירונים העליונים של תחום התעסוקה - שהם בעלי השכר הגבוה ביותר - כוללות דרישה למיומנות כתיבת קוד.

כמו כן, הרכב העבודות החדשות משתנה. בחמש השנים האחרונות גדל ב–372% הביקוש למנתחי מידע, ובתחום זה, הביקוש עבור מיומנויות הצגת מידע בצורה חזותית גדל ב–2,574%.

כך שתואר אקדמי בתחילת הקריירה כבר אינו מספיק, ויש צורך ברכישת מיומנויות חדשות בהמשך, בעיקר כשגבולות הקריירה ממשיכים להתרחב. ההכשרה המקצועית מקנה מיומנות למקצוע ספיציפי, אך גם הכשרות אלה צריכות להתעדכן כל הזמן בקריירה שנמשכת עשורים.

לדברי אנדריאס שלייכר, ראש המחלקה לחינוך ב–OECD, "לעתים קרובות משבחים את גרמניה על מערכת החינוך המקצועי שלה, שבה בעלי מקצוע מכשירים שוליות עובדים, אך כלכלת המדינה לא הצליחה להסתגל לכלכלת המידע. להכשרה מקצועית יש תפקיד, אבל הכשרת אנשים בגיל מוקדם לעשות דבר אחד כל חייהם אינה התשובה לחיים של למידה".

עובדים אמורים לרכוש את המיומנות המקצועית שלהם במהלך עבודתם, אך נראה כי המעסיקים אינם מעוניינים להשקיע בהכשרה מקצועית. מועצת היועצים הכלכליים לנשיא ארה"ב מצאה ב-2015 כי מספר העובדים שקיבלו הכשרה מקצועית ירד בעקביות ב-1996–2008. בבריטניה, מספר ההכשרות המקצועיות ירד במחצית בין 1997 ל-2009, ל-40 דקות בשבוע.

ייתכן שהמעסיקים עצמם אינם בטוחים בסוג המומחיות שלו הם זקוקים. ואולם ייתכן גם כי תקציבי ההכשרות המקצועיות הם הנפגעים הראשונים בתקופות קיצוצים.

כמו כן, לדפוסי השינויים בשוק העבודה יש תפקיד חשוב: יש אפשרות לאוטומציה, להעברת משרות מחוץ לארה"ב ולכוח עבודה זול יותר, וכן לשימוש בעובדים עצמאיים ועובדי חברות כוח אדם.

כל הגורמים האלה מבהירים כי מצבם של העובדים מכל הסוגים החמיר עם הזמן. תואר אקדמי הוא עדיין תנאי מוקדם למשרות רבות, אבל לעתים קרובות המעסיקים אינם מקבלים עובדים על סמך התואר בלבד. במקצועות רבים, עובדים עומדים בפני האפשרות העתידית שתפקידם יבוטל, ולא ברור כיצד הם יוכלו להשיג תפקיד חדש.

לדברי סיגלמן, "כיום הגיוני לבקש מאיש שיווק להיות מסוגל לפתח אלגוריתם. ואולם במהלך הקריירה בתחום השיווק, אין הרבה אפשרויות לרכוש מיומנויות כאלה". עובדים רבים נהפכים לעצמאים, ובארה"ב מספר האנשים שעובדים במשרה חלקית, בעבודות קבלן או עובדים עצמאים עלה מ–10.1% ב–2005 ל–15.8% ב–2015.

איש עובד על מחשב
בלומברג

טירונות אתחול

התשובה נראית מובנת מאליה: כדי להישאר תחרותי ולהעניק לעובדים מכל הסוגים את האפשרויות הטובות ביותר להצליח, כלכלות צריכות להציע הכשרה מקצועית וחינוך ממוקד לאורך כל החיים המקצועיים. כיום, נעשים כבר מאמצים למצוא דרכי חיבור חדשות בין כלכלה לתעסוקה - גם כאלה שמקלות על הכניסה לכוח העבודה וגם כאלה שמאפשרות לאנשים לרכוש מיומנויות חדשות לכל אורך הקריירה. רבות מהיוזמות נמצאות עדיין בשלבים ראשוניים, אך הן מספקות הצצה לעתיד, וגם מדריך לבעיות שעולות מהצורך בהכשרה מחודשת במשך כל החיים.

ג'נרל אסמבלי, למשל, היא רק אחת מכמה ספקיות של "טירונות" כתיבת קוד. קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOC), שמציעות חברות כמו קורסרה (Coursera) ואודאסיטי (Udacity), נחשבו בתחילת העשור לאופנה חולפת, אך אימצו בתוך כמה שנים אסטרטגיה עסקית חדשה שמתמקדת בתעסוקה.

הרשת החברתית המקצועית לינקדאין (LinkedIn) רכשה ב–2005 את לינדה (Lynda), קורס הכשרה עסקית מקוון, ומציעה כיום קורסים באמצעות שירות שנקרא LinkedIn Learning. חברת פלורלסייט (Pluralsight), שמציעה ספרייה של קורסי הכשרה מקצועית, מתקרבת בשוויה לטריטוריה של חדי הקרן (שווי של יותר ממיליארד דולר). וגם לחטיבת מחשוב הענן של אמזון יש זרוע חינוכית.

אוניברסיטאות מאמצות כיום במרץ את הלימודים האינטרנטיים והמודולריים. מדינות כמו סינגפור משקיעות רבות בתחום, ומעניקות לאזרחיהן אשראי ללימודים שאותו הם יכולים לנצל בכל שנות עבודתם.

גם אנשים פרטיים מתחילים לקבל יותר ויותר את הצורך באתחול מחדש מתמשך. לפי סקר של פיו, 54% מהאמריקאים המועסקים חושבים שפיתוח מיומנויות חדשות במהלך הקריירה הוא חיוני. שיעור האנשים שחושבים כך בקרב בוגרים מתחת לגיל 30 מזנק ל-61%.

סקר נוסף, שביצעה חברת מנפאואר ב-2016, מצא כי 93% מבני דור המילניום מוכנים להוציא את כספם על הכשרה מקצועית עתידית. ובינתיים, מעסיקים שמים יותר ויותר דגש על הלמידה כעל מיומנות בפני עצמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#