סיוט ביורוקרטי וסכנת מאסר: קשה להיות סטארט-אפיסט במדינות ערב - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיוט ביורוקרטי וסכנת מאסר: קשה להיות סטארט-אפיסט במדינות ערב

חברות סטארט-אפ בעולם הערבי מתמודדות עם קשיים יוצאי דופן, כמו אינטרנט אטי, הררי ביורוקרטיה, רגולציה מיושנת ופקידי ממשל עוינים ובכל זאת, יש התקדמות בכמה היבטים, ויש יזמים שלא רק שאינם מרימים ידיים ונוטשים למערב אלא אף מצליחים

רויטרס

"האם ביירות תוכל להיות עמק הסיליקון של המזרח התיכון?" - תהה אחד הכתבים באתר חדשות בלבנון ב-2015. ביירות, בירת לבנון, נראית כמו המקום המתאים להיהפך למוקד של סטארט-אפים בתחום האינטרנט באזור, הודות לתרבות הליברלית שלה ולמערכת הבנקאות הגדולה שפועלת בה. אבל יש לפחות בעיה בולטת אחת.

"בואו נודה בזה, האינטרנט בלבנון פשוט מחריד!", כתב בנובמבר טוני פאדל האמריקאי־לבנוני, בכיר בחברת אפל שידוע כאחד ממפתחי האייפד. בשל ניהול ממשלתי לא נכון, המדינה סובלת ממהירות הורדה מהגרועות בעולם.

ברחבי מדינות ערב בשנים האחרונות, צעירים פיתחו מוצרים חדשים, הקימו חברות חדשות ועוררו דיון מלא תקווה על שכפול סצינות הסטארט־אפים של ארה"ב ואירופה. היזמים האלה מהווים פוטנציאל אדיר לכלכלות האזור, לכן כל כך חבל שכה רבים מהם נאלצים להיתקל בקשיים בדרכם, ושרבים מהקשיים האלה נגרמים בגלל הממשלות. אף מקום בעולם הערבי לא מתקרב אפילו לעמק הסיליקון במונחים של דינמיות - אבל יזמים טוענים שלאט-לאט רואים התקדמות.

כדי להבין עם מה סטארט־אפים באזור צריכים להתמודד, צריך להביא בחשבון שרבים מהם ייכשלו. זה נכון בכל העולם, אבל במדינה כמו מצרים, שאין בה אפילו חוק פשיטת רגל, כישלון יכול להוביל למאסר אם החובות לא ישולמו בזמן. סגירת חברה עשויה להימשך חמש עד עשר שנים, ולדרוש הררים של ניירת.

אלה שנשארים בענף צריכים לנווט בין מערכות משפטיות ורגולטוריות מיושנות שמקשות על דברים הנחשבים שגרתיים בעבור סטארט־אפים בכל מקום אחר, כמו תשלום לעובדים עם אופציות למניות. על כל אלה, נוספים אתגרים שמשפיעים על כל החברות במצרים, כמו עליית מחירי המזון ופקידי ממשל עוינים.

.

"הם לא מבינים את המודל של אמזון"

הסיפור די דומה בכל מקום אחר במזרח התיכון. במדינות כמו ירדן ולבנון, שטוענות כי הן ידידותיות לסטארט־אפים, קשה בפועל להקים סטארט־אפ. במדינות האזור, חוקי העבודה מקשים על גיוס ופיטורי עובדים, בייחוד זרים - מה שבעייתי במיוחד לאור העובדה שבתי הספר המקומיים לא מציידים את העובדים המקומיים במיומנויות הדרושות.

רשויות המס מוצאות עצמן לעתים קרובות מבולבלות מהסטארט־אפים, אומר קון אודונל, שהקים את חברת תוכן המדיה החברתית המצרית סרמאדי, שאותה מכר לחברת התקשורת הבינלאומית וודאפון ב–2008. "הם לא מבינים את המודל של אמזון", ממחיש אודונל את הפערים התרבותיים־עסקיים באמצעות ענקית המסחר האלקטרוני - שהפסידה כסף אבל צמחה במהירות בשני העשורים לקיומה.

אמזון מנהלת בימים אלה מגעים לרכישת סוק (Souq), קמעונאית גדולה ברשת שבסיס פעילותה באיחוד האמירויות. סוק, שהוקמה ב–2005, נחשבת סיפור הצלחה בקרב משקיעים באזור. אבל חסמים גבוהים ברחבי המזרח התיכון מנעו מענף המסחר האלקטרוני להתרומם.

העברה של מוצרים דרך המכס יכולה להיות סיוט ביורוקרטי, שמחמיר בשל מכסים גבוהים, רגולציה לא יציבה ותנודות חדות במטבעות המקומיים. "מדברים על האזור ככזה המאכלס 200 מיליון איש, אבל תנסו לשלוח להם מוצרים", אומר לואיס לבוס, מייסד אסטרולאבס - מרכז לסטארט־אפים בדובאי. כמה מיזמים עתירי מימון ניסו - ונכשלו. סוק, שמבצעת משלוחים בעיקר למדינות במפרץ הפרסי, נדירה בנוף האזורי.

מסחר אלקטרוני הוא אחת התעשיות שבהן סטארט־אפים יכולים לעשות הרבה יותר כדי למלא את צורכי השוק באזור. תעשיות אחרות הן טכנולוגיית פיננסים, משום שרוב הערבים לא מחזיקים בחשבונות בנק או כרטיסי אשראי; ומגזר הבריאות, לאור "הידבקות" תושבי האזור בבעיות רפואיות, כמו השמנת יתר ומחלות אחרות. אבל חברות בתעשיות האלה חייבות לרוב לקבל אישור מסוכנויות ממשלתיות שפועלות לאט. זה יכול להאריך בשנים מימוש של תוכנית עסקית.

"במדינות מפותחות יותר, לסטארט־אפים יש יכולת להקדים את הרגולציה, ובהמשך - הרגולציה משלימה את הפערים", מפרט לבוס. "כאן, נועצים את הגרזן במי שקופץ קדימה".

במשך עשורים, ממשלות באוריינטציה סוציאליסטית ששלטו באזור הפגינו עניין מועט בעידוד יוזמה פרטית. מנהיגים רבים חוששים להעצים צעירים, שעשויים לפתח שאיפות גם לחופש פוליטי. אבל כשהכלכלות נאבקות בקשיים, יש לחץ על ממשלות לשפר את האופן שבו הן מתנהלות מול הסטארט־אפים.

בנובמבר, כשפאדל צייץ בנוגע לאטיות האינטרנט של לבנון, ראש הממשלה, סעד אל־חרירי, הזדרז להשיב: "אני מקשיב, טוני. זה בראש האג'נדה העתידית של הממשלה שלנו". במצרים הממשלה בדיוק אישרה את חוק פשיטת הרגל הראשון של המדינה, אחת מכמה רפורמות שמכוונות לעידוד השקעות.

כמה ממשלות מזרח־תיכוניות גם הזרימו כסף למערכת והבטיחו כי יעמדו מאחורי חלק מהסיכון הכרוך בתמיכה בסטארט־אפים. לבנון הקצתה תקציב של 400 מיליון דולר לפני ארבע שנים, כדי לעודד הלוואות מבנקים.

הקצאות כאלה, יחד עם מספר נמוך יחסית של סטארט־אפים ראויים לשמם באזור, הובילו לחשש מבועה. אבל ההשקעות האחרונות היו קטנות יותר ואורגניות יותר. בשנה שעברה, למשל, מרוקו קיבלה כ–50 מיליון דולר מהבנק העולמי כדי להקים שתי קרנות הון סיכון חדשות, כחלק מתוכנית לטיפוח סצינת הסטארט־אפים הצומחת שלה — בזמן שמשקיעים בינלאומיים שפכו 275 מיליון דולר לסוק ו–350 מיליון דולר לאפליקציית הנסיעות קארים באיחוד האמירויות.

שיתוף פעולה שכיח

ברוב מדינות האזור ניתן למצוא כיום אשכולות של חברות סטארט־אפ, שהתגבשו בחללי עבודה משותפים כמו אסטרולאבס בדובאי או קוגייט בתוניסיה, שלהם קשרים לתוכניות האצה (אקסלרטורים), חממות ומשקיעים. שיתוף הפעולה ביניהם שכיח. בסוף 2016 אירח גריק קמפוס, חממה לסטארט־אפים במרכז קהיר, את פסגת רייז־אפ, הנחשבת אחד הכינוסים הגדולים של הענף באזור, ובה מתכנסים גיקים צעירים רבים שרוצים לעשות טוב - וגם כסף.

עבד-אל חמיד שרארה, שפתח את האירוע השנתי ב–2013, מספר כי מה שהניע אותו לפעול היה הכישלון של האביב הערבי. "הרגשתי שיש דרך אחרת לגרום לזה לקרות". רבים מהנוכחים חולקים אתו את תחושת המטרה. "אנחנו מנסים להבין איך אפשר להזין טוב יותר אנשים, איך להעצים נשים, איך לחנך ילדים", אומר ואליד עבד אל־רחמן, מייסד שירות המשלוחים מום בקהיר.

למרבה הצער, הקושי בעשיית עסקים באזור, והדיכוי שמאפיין ממשלות רבות, גרמו לרבים מהמוחות המבריקים במזרח התיכון לעבור לחו"ל. את הנשארים האתגרים האלה מחייבים לחשוב באופן יצירתי איך לעבוד מסביב למערכת. וזה יוצר חברות טובות יותר, אומרים יזמים רבים. "אם אתה יכול להצליח במדינה כמו מצרים, יהיה לך קל להצליח בכל מקום אחר", אומר שרארה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#