רעידות, בכי בלתי נשלט - ותקווה: סיפורן של הנשים מהפגנת הענק נגד טראמפ - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רעידות, בכי בלתי נשלט - ותקווה: סיפורן של הנשים מהפגנת הענק נגד טראמפ

יוזמה שהחלה בעמוד פייסבוק עם 10 לייקים התגלגלה לאחת המחאות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב ■ נעמי דרום מדווחת מההפגנה הגדולה ביותר אי פעם הקשורה להשבעתו של נשיא

16תגובות
הפגנת הנשים נגד טראמפ
Jacqueline Larma/אי־פי

(וושינגטון) עד השנה שעברה אנג'ון חאן (38) מורת תיכון מקולומביה, מרילנד, דווקא די חיבבה את דונלד טראמפ. היא נהגה לצפות עם הוריה בתוכנית שלו, 'המתמחה' וחשבה שהוא בדרן מצוין. אבל ההופעה הטלוויזיונית האחרונה שלו - השבעתו לנשיא ארה"ב ב-20 לינואר - גרמה לה לבחילה, רעידות ובכי בלתי נשלט. היתה לה סיבה טובה: חאן היא אישה מוסלמית עוטת-חיג'אב, והתלמידים שלה ברובם שחורים.

"אחרי הבחירות, הם היו הרוסים", היא מספרת על תלמידיה, "הם היו בטוחים שטראמפ ישלול מהם זכויות אזרח. בעיקר הבנות היו מרוסקות לגמרי". אז יום לאחר ההשבעה, חאן נסעה מקולומביה לוושינגטון הבירה כדי להפגין סולידריות עם נשים, מוסלמים, שחורים, נכים וכל שאר הציבורים שטראמפ כבר הספיק להעליב ולהפחיד. "אם הוא רוצה לבנות מאגר של מוסלמים - שיבנה", היא אומרת על הנשיא הנבחר, "לי אין מה להסתיר".

הפגנת הנשים נגד טראמפ
Karen Ducey/אי־אף־פי

חאן היא אחת ממאות אלפי נשים שמילאו את רחובות הבירה אתמול כחלק מ"מצעד הנשים על וושינגטון" - יוזמה שהחלה בעמוד פייסבוק עם 10 לייקים והתגלגלה לאחת המחאות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב, וההפגנה הגדולה ביותר אי פעם הקשורה להשבעתו של נשיא.

כ-200 אלף אנשים אישרו הגעה בעמוד הארוע בפייסבוק - אך באופן זהיר ניתן להעריך כי מספר המפגינים שהגיעו בפועל היה לכל הפחות כפול, אם לא יותר - הגרדיאן העריך את הנוכחות במיליון משתתפים.

מצעדי תמיכה המוניים נערכו בכל מדינות ארה"ב - בלוס אנג'לס צעדו חצי מיליון, בניו יורק רבע מיליון -  ובעשרות מדינות מחוצה לה, כולל ישראל. הנוכחות מרשימה במיוחד בהשוואה למיעוט המשתתפים היחסי בהשבעתו של טראמפ, שנראתה בצילומי הטלוויזיה דלילה ביותר. לשם ההדגמה, לפי מועצת העיר, להשבעה ביקשו אישורי חניה כ-400 אוטובוסים - למצעד ביום שאחריה כבר ביקשו אישורים ל-1,200.

בבוקר יום שבת, החלו המפגינות (שהיוו את הרוב, למרות שהיו גם גברים בקהל) לזרום לעבר ה-National Mall כשרבות מהן חובשות כובעי צמר ורודים עם אוזניים, שהפכו למדים הכמעט-רשמיים של המצעד. הרוח היתה מרוממת והשלטים היו יצירתיים ומצוירים ביד - החל בתמונה של טראמפ ופוטין רוכבים ביחד על סוס בחזה חשוף וכלה בתמונת המנהיג עם שפם של היטלר.

עימותים בין מפגינים לשוטרים, ביום השבעתו של טראמפ
ADREES LATIF/רויטרס

היו כאלה שצעדו נגד כוונתו של טראמפ להפוך שנים של חקיקה סביבתית לטובת תעשיות מזהמות (מיד לאחר שהושבע לנשיאות, נעלם מאתר הבית הלבן הדף שעסק במדיניות אקלים) היו שצעדו למען זכויות להט"בים וטרנסים, מתעטפים בדגלי גאווה (גם הדף שעסק בזכויות להט"בים נעלם מהאתר). היו כאלה שהפגינו למען סובלנות למיעוטים או זכויות מהגרים.

"לא מפסיק להעליב נשים"

רבות נשאו שלטים בדבר זכות האישה על גופה  - "תרחיק את הידיים הזעירות שלך מהתחתונים שלי", וססמתה המפורסמת של הילארי קלינטון, "זכויות נשים הן זכויות אדם". צורתה של מערכת הרביה הנשית כיכבה כאלמנט ויזואלי ברבים מהשלטים - התרסה נגד כוונת טראמפ והרפובליקאים להפוך הפלות ללא-חוקיות, לבטל ביטוח רפואי לעשרות מיליוני אמריקאים, לבטל חוקים ותקנות שמאפשרות לנשים גישה לאמצעי מניעה ורפואה מונעת ותמיכה לנשים מוכות, לבטל מימון לארגון Planned Parenthood שמספק שירותי רפואה לנשים שאין להן אפשרות אחרת, למנות שרת חינוך שמתנגדת לחינוך ציבורי ובכלל - להגדיל את הפערים החברתיים ולהפוך את החיים קשים יותר לכל מי שאינו גבר, עשיר ולבן.

אך מעבר לסוגיות, משותפת לכל המפגינים תחושת סלידה עמוקה ובסיסית מהמנהיג הנבחר ודרכיו המיזוגניות. "במישור הסמלי, נבחר נשיא שהצהיר באופן גלוי שהוא מטרידן ושהוא תקף נשים, והוא לא מפסיק להגיד דברים מעליבים על נשים. זה מטריד ביותר", אומר מושיק טמקין, פרופסור להיסטוריה אמריקאית ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד, "ויש פה גם נסיון לכפר על כך ש-53% מהנשים הלבנות הצביעו לטראמפ, להגיד- אנחנו עדיין בצד של הסובלנות".

צעדת מחאה נגד טראמפ
נעמי דרום

אבי גליסון, בת 12, עומדת עם משפחתה ואוחזת שתי ידי פלסטיק זעירות שמסמלות את ידיו הקטנות-לכאורה של טראמפ. זה מצחיק, אבל הנשיא לא משעשע אותה. "לא רציתי להאמין שזה אפשרי בכלל שהוא ינצח", היא אומרת, "הרעיונות שלו מגוחכים והוא חושב שהוא טוב יותר מכולם. "זה...זה.." היא מפסיקה ודומעת. ואז היא ממשיכה, "אני מקווה שאני לא אצטרך להיות הנשיאה הראשונה, אבל אם כן - אז אני אהיה".

ג'ין ג'ונסון, ,54 היא טייסת מסחרית - מקצוע שבו רק 4% נשים. "נמאס לי שתופסים אותי, שאומרים לי דברים מעליבים כי אני אישה", היא אומרת, "הבת שלי בת 16, והייתי בטוחה שעד 2017 היא לא תצטרך לשמוע את השיט הזה". היו לה כבר נוסעים, היא מוסיפה, שביקשו לרדת מהמטוס לאחר שראו שמטיסה אותו אישה. "אבל באמת חשבתי שחל מאז שיפור".

לעומת זאת ווינורי פונסל, 29, שעומדת על הדשא עם בעלה, לא רואה בטראמפ שום דבר חדש. "כל מה שהוא אומר, שחורים - בעיקר נשים שחורות - רגילות לשמוע. אנשים לבנים כל כך מזועזעים כי זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בזה, אבל עבורנו זה רגיל. אולי זה היה צריך לקרות כדי שיתחולל שינוי. נצטרך להילחם כל יום". בתור לשירותים - ארוך ומתפתל - מתפתח ויכוח בין מפגינות: האם טראמפ פסיכופת, או סתם נרקיסיסט?

"לשים את הגוף שלנו איפה שהלב שלנו"

מפגינים נגד טראמפ
DANIEL LEAL-OLIVAS/אי־אף־

בינתיים עוד ועוד נשים זורמות אל הרחבה של 'המוזיאון האינדיאני' שבחזיתו מתקיימת העצרת, על במה עם מסכים שמעבירים את המראות לכל המפגינות. על הבמה גלוריה סטיינם, מייקל מור והשחקנית אשלי ג'אד. "לפעמים אנחנו צריכות לשים את הגוף שלנו איפה שהלב שלנו - לפעמים ללחוץ על 'שלח' זה לא מספיק", אמרה סטיינם לקול תשואות, "הילארי קלינטון בחיים, ובהחלט לא בכלא", הקהל מריע. השחקנית אשלי ג'אד בנתה נאום שלם סביב ההתבטאות של טראמפ על קלינטון, שהיא אישה "נבזית". "אני לא נבזית כמו דגל הקונפדרציה המקועקע על פני כל העיר שלי", היא אמרה, "אני לא נבזית כמו צלב קרס שמצויר על דגל הגאווה", הקהל משתגע.

אבל אנחנו נמצאים בצד, המסכים מוסתרים על ידי עץ ואת הסאונד בקושי שומעים: די ברור שהמארגנות לא התכוננו למספר כל כך מסיבי של מפגינים. ההמון הופך לדבוקה ענקית, כמעט בלי מקום לנשום. לאחר יותר משעה וחצי של טקס, אפילו אמריקאים מנומסים מאבדים סבלנות. "לצעוד! לצעוד! לצעוד!" הם קוראים כאיש אחד.

בסופו של דבר ניתנה ההוראה לצעוד, ונחילי מפגינות ומפגינים החלו לזרום לעבר הרחובות. הם צעדו וצעקו - "אנחנו צריכים מנהיג, לא קריפ עם טוויטר!" ואת ססמת המהפכה:  !Love Trumps Hate. בגלל גודלו הבלתי צפוי של הקהל השתנה המסלול, ובמקום לצעוד לבית הלבן צעדו בכיוון ההפוך. עוד ועוד צועדות וצועדים כבשו את השדרות הרחבות, על פני בנייני הענק בעלי חזיתות העמודים: על פני מוזיאון הסמיתסוניאן על מדרגות הנשיונל גלרי והארכיון הלאומי: נהר אינסופי של כובעים ורודים.

האם ההפגנה הזו תיתרגם לכוח פוליטי? ימים יגידו. כפי שטמקין מציין, כמה מהתנועות החברתיות הגדולות בתולדות ארה"ב - המאבק למתן זכות בחירה לנשים, לזכויות אזרח וסיום ההפרדה הגזעית, לסיום מלחמת ויאטנאם - צברו כוח דרך הפגנות שנעשו גדולות מכדי להתעלם מהן. מצד שני, הפגנה אחת לא תשנה את מסלולו של ממשל טראמפ: זה כבר יצריך מאבק אזרחי ממושך ואפקטיבי. אך דבר אחד בטוח: המוני נשים - בוושינגטון, ברחבי ארה"ב, בכל העולם - הזכירו לטראמפ אתמול שהוא אולי ניצח במערכה, אבל הקרב עוד רחוק מלהיגמר.

מחאה נגד טראמפ
נעמי דרום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#