טראמפ - המנכ"ל החדש של ארה"ב: איך יעבוד העסק הזה?

כמעט כל נשיא בדורות האחרונים הבטיח לנהל את האומה כעסק ■ ההבטחה של טראמפ נראית משכנעת יותר, הוא הרי מינה אנשי פיננסים לקבינט ■ אלא שאותם מנכ"לים יגלו במהרה אם הכישורים שלהם מתאימים למשרה - או שניהול ממשל הוא לא כמו ניהול חברה

ניו יורק טיימס
צ'ארלס דוהיג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דונלד טראמפ ממנה את ג'ון קלי לתפקיד השר לביטחון המולדת. מאחור: סגן הנשיא, מייק פנס
דונלד טראמפ ממנה את ג'ון קלי לתפקיד השר לביטחון המולדת. מאחור: סגן הנשיא, מייק פנסצילום: JIM WATSON/אי־אף־פי

בזכייתו במרוץ לנשיאות, התבסס דונלד טראמפ על הנחה גרנדיוזית: שניתן לנהל את הממשל הפדרלי כמו שמנהלים עסק. "אם היינו יכולים לנהל את ארה"ב כמו שניהלתי את החברה שלי, היתה לנו ארץ שהייתם גאים בה", הוא אמר בעימות הנשיאותי האחרון. את התיאוריה הזאת העלו כמעט כל הנשיאים במאה האחרונה — מקלווין קולידג' ועד לברק אובמה.

ההבדל הוא שהפעם הניסוי יהיה הרבה יותר גדול. על רקע השבעתו ביום שישי, וקבינט שכולל מיליארדרים, מנכ"לים ומנהיגים בולטים מעולם העסקים הגלובלי, טראמפ יבחן, אולי אחת ולתמיד, אם כישורי משא ומתן עסקיים מבטיחים ממשל טוב. הרבה מזה תלוי בכישוריהם של המיליארדרים שנהנו עד כה, אך עתה צפויים לשמש כשפני ניסיון במבוך שהכשיל רבים לפניהם.

"ניהול סוכנות ממשלתית שונה מאוד מניהול חברה", אמר קרלוס גוטיירס, שהיה שר המסחר תחת ג'ורג' וו. בוש, לאחר שכיהן כמנכ"ל קלוג'ס. "יש כישורים שמתאימים בכל תפקיד, אבל צריך לדעת אילו. בממשלה, אי אפשר לפטר אף אחד. הדירקטוריון שלכם הוא 535 חברי קונגרס, וחצי מהם רוצים שתיכשל".

אי אפשר לפטר; אי אפשר לקדם

אחד מהאתגרים הראשונים הוא פיצוח משמעותה של "מנהיגות עסקית" במקום שבו רבים מכלי הקפיטליזם, כגון פיטורים של עובדים גרועים או העלאת שכר למצטיינים — אינם מותרים לשימוש. "מנכ"לים שמגיעים לכאן ואומרים, 'תנו לנו להראות לכם כיצד יש לעבוד', הם אלה שבדרך כלל נכשלים", ציין גוטיירס.

אחת הבעיות היא שלמנכ"לים יש מטרה אחת עיקרית — להשיא את הרווחים ביעילות. בממשלה, המטרה הפוכה — לרצות את המספר הגדול ביותר של אנשים בשיטות שפוגעות בכמה שפחות. ובעוד תחרות בעסקים היא דבר טוב, בממשלה היא בדרך כלל שוחקת והרסנית — כפי שהתנצחותן של שתי המפלגות בעשור האחרון מדגימה היטב.

"בוושינגטון מצליחים באמצעות שיתוף פעולה", אמר הנרי פולסון, שר האוצר תחת בוש, ולפני כן מנכ"ל גולדמן סאקס. אנשי עסקים רואים בתחרות אמצעי למצוא פתרון, כלי מיון שמציף את הרעיונות הטובים. ואולם רבים מהנושאים הקשים ביותר, כמו הגירה או רפורמה במס, דורשים את מעורבותם של עשרות סוכנויות ממשלתיות, מחוקקים ולוביסטים, שאותם צריך לשכנע לשתף פעולה.

"אתה לא יכול לחשוב על המטרות שלך, או של המשרד שלך", הוסיף פולסון. "חייבים לרצות את כל הצדדים, ולא להאפיל על בכירים אחרים. צריך לשכנע את העובדים, כי הם לא חייבים לציית לפקודותיך. וחייבים להתרגל לכך שעובדים תחת בוס, הנשיא, במקום להיות הבוסים. זה דורש ענווה רבה".

כמה ממינוייו של טראמפ יעברו את השינוי בקלות רבה יותר. רקס טילרסון, מנכ"ל לשעבר של אקסון מוביל, שנבחר לתפקיד מזכיר המדינה, הוא בין אנשי הממשל החדשים שבילו את הקריירה שלהם בניהול חברות מורכבות שפועלות על פני כמה יבשות. "טילרסון היה בעצם פוליטיקאי במשך 20 שנה; הוא רק עבד בעבור אומת אקסון", אמר פול או'ניל, לשעבר שר האוצר בממשל בוש בכהונתו הראשונה, ובעברו מנכ"ל ענקית האלומיניום אלקואה. "הוא נשא ונתן עם ממשלות זרות; היו לו יותר מ–80 אלף עובדים. אי־אפשר לנהל חברה גדולה כזאת בפקודות. חייבים ללמוד איך לשכנע אנשים ללכת בעקבות החזון שלך ולהסתדר עם אג'נדות שונות ואנשים שונים".

שרים אחרים בילו את הקריירה שלהם כמשקיעים, ולא כמנהלים ישירים. אנשי קרנות גידור והשקעות פרטיות כמו סטיבן ט. מנוצ'ין, שיהיה כנראה שר האוצר הבא; וילבור רוס, שר המסחר העתידי; ובטסי דבוס, שמועמדת לתפקיד שרת החינוך, הקדישו את חייהם לקנייה ומכירה של חברות. המעבר שלהם לבעלי תפקיד ממשלתי עשוי להיות קשה.

משרד לא מרוהט וכוח אדם לא קיים

רוס יהיה מקרה מבחן מרתק. כרוכש מפעלי פלדה, מכרות פחם ותעשיות כבדות אחרות, הונו האישי מוערך במיליארדי דולרים. "במרוצת השנים עשיתי עסקים ב–23 מדינות", אמר רוס בשימוע לאישור מינויו. "פעלנו בכל המדינות שהן שותפות סחר גדולות של ארה"ב".

בדרך כלל, כשרוס קונה חברה חדשה, הוא עובד לפי תסריט מוכר ומצליח: הוא מופיע, אומר כמה מילים ומעביר את הפעילות למנהלים מקצועיים שיודעים לנהל אותה — ויודעים גם כי יפטר אותם אם ייכשלו. ואולם כשרוס יישבע לתפקידו, התסריט ישתנה. הוא ייכנס למשרד המסחר שאינו מרוהט עדיין — הרהיטים מגיעים שבועות אחרי תקופת המעבר; לא יהיו שם כמעט עובדים כי הצוות שבחר ממתין לאישור הסנאט, תהליך שעלול להימשך חודשים; הוא יקבל עשרות קלסרים המסבירים כיצד המשרד פועל, מניטור לווייני מזג אוויר ועד יישום פטנטים, ויידרש ללמוד את החומר. הקונגרס אוהב להשפיל שרים שלא הכינו שיעורי בית.

משרדים ריקים בבית הלבןצילום: Andrew Harnik/אי־פי

אם רוס ירצה לטוס לסניף מרוחק של משרדו, הוא יצטרך להתלבט בין מילוי הניירת המעיקה הנחוצה כדי להשתמש במטוס המנהלים הפרטי שלו, או לטוס במחלקת תיירים, כפי שעודדו שרים בעבר לעשות. "למראית העין יש חשיבות רבה בוושינגטון", אמרה קארן מילס, שתמיד טסה במחלקת תיירים בתפקידה כמנהלת מינהל העסקים הקטנים, לאחר קריירה בפיננסים שהעשירה אותה ב–40 מיליון דולר. "אבל ניסיתי תמיד להימנע מהכסא האמצעי", הוסיפה מילס.

רוס יהיה בן מזל אם ביומו הראשון מישהו יראה לו איפה נמצאים השירותים. "יש סיכון שהמטרה הראשונה של הצוות הקבוע של משרד המסחר, תהיה למצוא דרכים לחבל בשר החדש ברגע שהוא נכנס בדלת", כך אמר ניוט גינגריץ', לשעבר דובר הבית הלבן ששימש כיועץ קמפיין לטראמפ. "כל הפקידים האלה הצביעו לקלינטון. לא יהיה שיתוף פעולה אמיתי עד שנשנה את החוק הפדרלי כך שניתן יהיה לפטר אותם".

גרוע מכל: בסוף כהונתו, ולא משנה כמה קשה יעבוד רוס וכמה יקריב, חלק גדול מהצלחתו — וכן של שאר השרים בניסוי האמור — יהיה מחוץ לשליטתו. בסופו של דבר המשתנה החשוב ביותר הוא טראמפ עצמו. איזה סגנון ניהול הוא יאמץ? האם הוא יפעיל אחרים או יאציל סמכויות? האם הוא ישתנה כנשיא או פשוט יישאר מנכ"ל לאומי?

התנהגות הנשיא מחלחלת לקבינט, ופקידים בכירים, גם אם הם מוכשרים או רבי עוצמה, נהפכים לספיחים של הבוס החדש — זוהי הורדה קשה בדרגה לכל אותם אדוני היקום מעולם הפיננסים. אם טראמפ ייכשל בנשיאות, אף אדם שעובד עבורו לא יצליח במקומו. ולהפך.

ולכן, בזמן שהאומה תצפה בהם בעניין רב, אפשר יהיה לרחם על רוס ושאר המיליארדרים המסכנים המשתתפים בניסוי. הם מקריבים את עצמם כדי שכולנו נוכל ללמוד. ובמקרה שהם תוהים: השירותים נמצאים בסוף המסדרון ומעבר לפינה. מי שגומר גליל של נייר טואלט — מתבקש להחליפו בעצמו.

צ'רלס דוהיג הוא מחבר ספרים רבי מכר ועיתונאי זוכה פרס פוליצר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker