עידן ואייל עופר ירשו 6 מיליארד דולר כל אחד - מי מהם התעשר ומי הפסיד מאז? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עידן ואייל עופר ירשו 6 מיליארד דולר כל אחד - מי מהם התעשר ומי הפסיד מאז?

אחרי מותו של סמי עופר ב-2011 קיבלו בניו, אייל ועידן, אחזקות שוות בשווי של כ-6 מיליארד דולר כל אחד ■ מאז צנח הונו של עידן לכ-3 מיליארד דולר, בעוד שאייל עופר מתקרב לשווי של 9 מיליארד דולר

39תגובות
סמי עופר, עידן עופר ואייל עופר בטקס חניכת אגף בבית החולים איכילוב בתל אביב
עופר וקנין

כשאדם העשיר בישראל מת ב-2011, המשימה של חלוקת ההון העצום שלו הסתכמה בעצם בהגרלת לוטו עם שני כרטיסים זוכים – ששניהם הניבו פרסים של מיליארד דולר. אחרי שמנהלים חיצוניים חילקו את נכסיו של סמי עופר בתחום הספנות לשני חלקים, הילדים עידן ואייל שלפו פתק מהכובע בעוד שאמם מסתכלת מהצד.

"אנחנו באמת הכנסנו יד ושלפנו מעטפה", מספר האח הצעיר עידן עופר, בן 61. "וזהו זה. הכל היה בלי דרמה ובשלום".

הם עשו משהו דומה בציורים של פיקאסו וואן גוך ועם יתר יצירות האמנות של אב המשפחה. נכסים אחרים של המשפחה –בנדל"ן, אחזקות פיננסיות והאחזקות בחברת הכימיקלים הגדולה בישראל (כיל) – חולקו על בסיס המעורבות של כל אחד מהאחים בתחומים השונים. אייל עופר (66) קיבל את הנתח של סמי עופר בבנק מזרחי-טפחות, בחברת הנדל"ן מליסרון, נדל"ן בעולם ואת הנתח שלו בחברת השיט רויאל קריביאן. עידן קיבל את השליטה בחברת האחזקות הציבורית הגדולה בישראל וכמה השקעות בתחום הטכנולוגיה.

נראה שחלוקת ההון על ידי האחים עופר התבצעה בצורה חלקה ככל האפשר. אייל ועידן היו יכולים להסתכל על בני הדודים שלהם, דורון וליאורה, הילדים של יולי עופר, ולראות איך מלחמות ירושה יכולות לקרוע משפחות. ליאורה ודורון לא מדברים זו עם זה אחרי המאבק המשפטי ביניהם על הבעלות באחזקות של יולי עופר בחברת השקעות. לפי חישובים של בלומברג, ליאורה שולטת היום בנכסים בשווי של 2.3 מיליארד דולר, ושווי נכסיו של דורון מגיע ל-675 מיליון דולר.

ליאורה עופר סירבה להגיב לדברים, ומדורון עופר לא נמסרה תגובה להודעות שנשלחו לו בנושא. אייל עופר סירב להתראיין.

למרות שקיבלו אחזקות באותו שווי, מזל רע ותיאבון לסיכונים הובילו לפערי הון בין האחים עידן ואייל עופר – בדומה למצב אצל בני הדודים שלהם. השווי של עידן עופר סבל מהירידה בשוק הסחורות, מהשקעות בתזמונים גרועים ומירידה בוודאות בישראל. אייל, לעומתו, נהנה מעלייה בהון שלו בשל הגידול בשווי של מגדלי משרדים ומלונות שבהם הוא מחזיק באירופה ובארה"ב. כשחלוקת ההון של סמי עופר אושרה ב-2013, שני האחים קיבלו ירושה בשווי של 6 מיליארד דולר. לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, מאז צנח השווי של עידן ל-3 מיליארד דולר, וההון של אייל זינק ל-8.6 מיליארד דולר.

הון מפוצל משפחת עופר

לעקוב אחרי שווי ההשקעות שלו "לא גורם לי שמחה", אומר עידן במשרדו בשכונת מייפייר בלונדון כשמאחוריו ניצבת תמונה של אביו. "אבל התרגלתי לזה. אני לא ספקולנט. כמי שיש לו רקע בספנות, אני מרגיש בנוח עם מחזוריות".

שני האחים נולדו בישראל ונשלחו ללמוד בפנימייה בבריטניה לפני שחזרו לארץ כדי להתגייס לצה"ל. אחר כך אייל למד משפט ימי בלונדון ועבד לצדו של אביו בהרחבת עסקי ספנות המטען של המשפחה. לעידן, שסיים ללמוד ב-1982 באוניברסיטת חיפה, היה קשה לחשוב על ישיבה "באותו משרד קטן", עם אביהם. הוא עבר להונג קונג והרחיב את החברה המשפחתית גם לשינוע באמצעות מכליות.

אחרי ששהה עשור באפריקה וכמה שנים בניו יורק, חזר עידן עופר הביתה. ב-1999 רכשו האחים עופר את השליטה בחברה לישראל תמורת 330 מיליון דולר ועידן עופר מונה אחר כך ליו"ר החברה והוכתר כנסיך החדש של התעשייה הישראלית. ההשקעה הזו עומדת גם בשורש ההיחלשות של עידן. הוא שולט כיום בחברה לישראל שהאחזקה המרכזית שלה היא חברת הדשנים כימיקלים לישראל. הסרט "שיטת השקשוקה" שפורסם ב-2008 על ידי מיקי רוזנטל עסק ביחסים של משפחת עופר עם פוליטיקאים. בסרט נטען כי היחסים הקרובים שניהלו בני המשפחה עם גורמי ממשל עזרו להם לרכוש חברות בבעלות ממשלתית במחיר נמוך.

עידן הגיש תביעת הוצאת דיבה נגד רוזנטל ב-2009 והשניים הגיעו לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. עידן אומר כי המחיר ששילם על החברות היה הוגן וכי השינוי המבני שערך בהן הניב למדינה יותר מ-2 מיליארד דולר.

דודו בכר

במחאה החברתית של 2011, סומנה האליטה העסקית, ולעתים בעיקר עידן עופר, כגורמת לעלייה ביוקר המחיה. בתגובה למחאה העלתה הממשלה את המסים על ההכנסות המקומיות של כיל ותרמה להכשלת המיזוג בין פוטאש לכיל.

כשעידן רצה ב-2012 למכור את כיל לפוטאש תמורת 13.5 מיליארד דולר, טענו כמה חברי כנסת כי העסקה עומדת בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל. מחירי האשלג, שהיו המוצר הרווחי ביותר של כיל, צנחו ב-75% בשמונה השנים האחרונות, מה שגרם לצניחה בשווי האחזקות של המשפחה בחברה לישראל – שנמצאת היום בבעלות עידן – מ-6.5 מיליארד דולר ב-2008 לפחות ממיליארד דולר כיום.

מאז עבר עידן להתגורר בלונדון, אך הוא לא מקשר בין המעבר שלו לעלייה במתיחות החברתית בישראל. "אני אזרח העולם", הוא אומר. "הגיע הזמן לשינוי".

אייל מתגורר בחו"ל מאז שנות ה-70 וכבר לפני זמן רב צימצם את פעילותו בחברה לישראל ובכך הוא מצליח לחמוק מההמולה הציבורית שאיתה מתמודד עידן. הוא הקים בשקט במהלך השנים אימפריית נדל"ן כשהחל להשקיע בנכסים בדרום שדרות פארק שבמנהטן. הידע שלו בספנות העניק לו את הביטחון להשקיע בנכסים מוחשיים כמו בניינים. עד 1990 הוא רכש ומכר יותר מ-30 בניינים.

כיום כוללות ההשקעות שלו יותר מ-50 נכסים בארבע מדינות, ובהם ניתן לציין את מלון טרוולודג' בלונדון ופרויקטים נוצצים כמגדל בן 43 קומות שצמוד למערב סנטרל פארק במנהטן, שדירה בו יכולה לעלות 88 מיליון דולר ושבו מתגוררים מנכ"ל גולדמן סאקס, לויד בלנקפיין, וכוכב הרוק סטינג.

אף שאייל נחשב ליזם נדל"ן שאפתני יותר, הוא "שמר על פרופיל נמוך במיוחד", לפי ריצ'רד פיין, יו"ר רויאל קריביאן שמכיר את משפחת עופר כבר עשורים רבים. "הוא ממוקד מאוד בעשיית הדברים הנכונים ובהעצמת המוניטין המשפחתי".

אייל עופר
אלון רון

שותפים שעבדו עם אייל מתארים אותו כמנהל מעורב מאוד ובעל משמעת שעסוק בטיפוח ילדיו כדי שיוכלו לקבל את השליטה על העסק המשפחתי, כפי שעשה אביו. וויליאם רודין, מנכ"ל חברת הנדל"ן הניו יורקית רודין מנג'מנט, שהיה שותפו של אייל בפרויקט בגרינוויץ' ווילג, אמר כי הדור הבא נוכח לעתים קרובות בפגישות

"זה עניין דורי. הילדים של אייל מתייחסים לאביהם כאל היו"ר", מספר ריצ'רד מיד, עורך מגזין הספנות "לוידס ליסט". "משמעת היא מלת המפתח אצלו".

אם הצד של אייל מזכיר עסק משפחתי פטריארכלי קלאסי, עידן פועל יותר עם החלטות נועזות. סקוט ברגרסון, מנכ"ל חברת ההשקעות קרגומטריקס טכנולוג'יס, אומר שזה מה שקורה כשמשלבים בין מישהו עם הון רב וידע עצום במגוון רחב של נושאים. ברגרסון מספר איך השניים ישבו באוגוסט האחרון בסן טרופה ודנו בהיסטוריה הקולוניאלית הבריטית והאמריקאית במאה ה-18.

"יש לי בזה דוקטורט ועידן בכל זאת לימד אותי דברים", אמר ברגרסון שעידן משקיע בחברה שלו. "הסקרנות האינטלקטואלית שלו גורמת לו להיות חד מאוד".

עידן אומר כי נדל"ן לא מעניין אותו וכי הוא נמנע משווקים מפותחים בשל הצמיחה האטית בהם. הוא השקיע בתחנות כוח בהודו ובפרו, ביצרנית רכב סינית ובסטארט-אפ לבדיקות שתן ביתיות. ב-2007 הוא השקיע בבטר פלייס, מיזם המכוניות החשמליות שהגיע לשווי של 2 מיליארד דולר ב-2011, אבל פשט רגל בסופו של דבר.

בערך באותו זמן שבטר פלייס הגיעה לשיאה, עידן הימר על תעשייה שבה משקיעים רק מיליארדרים חובבי סיכונים: קידוחי נפט במים עמוקים. בסוף 2011 הוא הנפיק את פסיפיק דרילינג בבורסת ניו יורק. הוא החזיק ב-69% מהחברה בשווי של 1.2 מיליארד דולר. הירידה החדה במחירי הנפט הובילה לצניחה של 95% במחיר המניה שלה.

אף אחד מהאחים לא נהנה באחרונה מהפעילות בתחום הספנות. לפי חברת המחקר Vessels Value, השווי של ציי הספינות של שניהם איבד כמיליארד דולר. ההיצע הגדול בתחום והפעילות המדשדשת בתחום הסחר היתה יכולה לרסק חברות קטנות יותר. אבל האנליסט וויליאם בנט מ-Vessels Value מעריך שלאייל ולעידן, ששולטים בציי הספינות ה-20 וה-25 בגודלם בעולם, קבוצת זודיאק וחברת קוואנטום פסיפיק, יש מספיק כסף. לדבריו, "ההצלחה בשוק הזה תלויה במזל ובכיסים עמוקים מספיק".

הדבר היחיד שיכול היה לסכן אותם יותר מאשר חלוקת ההון המשפחתית – היה ניהול משותף של העסקים. עידן ואייל אומרים שהם ביחסים קרובים, אבל לא מדברים על עסקים. אייל רואה את עצמו כבעל משמורת שאותה הוא מתכוון להעביר לילדיו. עידן, שבנו הבכור לומד בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, אומר כי הוא לא בטוח מה יהיה התפקיד של ילדיו בניהול העסק – אם בכלל יהיה כזה. הוא אומר שרק עורכי דין מרוויחים כשהמשפחות מנסות לנהל ביחד ומתחילות לריב בסופו של דבר.

"על כמה אחים עשירים אתה יכול לחשוב שעדיין ביחד ועדיין עובדים ביחד?" שואל עידן. "אחי ואני עשינו את הדברים בשלווה מלאה. הוא חי באושר ועושר וגם אני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#